מצד אחד, אלי ישי מחזיק בדף מסרים מסודר, שאליו הוא חייב להיצמד כדי לעמוד בהבטחתו לרבני ש"ס שלא יהיו בינו לבין המפלגה שעזב השבוע חילופי השמצות, חלילה. מצד שני, אלי ישי מחזיק את הבטן, כי היא מלאה. היא יכולה למלא אולי ספר שלם על השנתיים האחרונות שלו בש"ס. דף המסרים והבטן של ישי לא מסתדרים ביחד, בדיוק כמו שהוא ואריה דרעי כבר לא.
אחרי שעה ארוכה של להטוטי מילים, התחמקויות וניסיון להיצמד למסרים, בורח לישי סיפור אחד, נוגע ללב, שיכול להסביר את הסיפור כולו. "זה היה בשעות האחרונות של הרב עובדיה בקומה השמינית בבית החולים הדסה עין כרם. היינו בחדר ארבעה אנשים: הרב במיטת חוליו, בנו, הרב משה יוסף, עוזרו של הרב עובדיה, הרב צבי חקק, ואני. רגע לפני שקיבל את הזריקה האחרונה, שממנה לא קם, הוא פרץ בבכי. בדמעות שליש ליטף וחיבק אותי חזק, ואמר לי: 'רבי אליהו, שלא יהיה בליבך עלי על מה שעשו לך. זה לא היה בידי".
מבטו של ישי סוער כשהוא אומר את הדברים, ולכמה שניות הוא מפסיק את דיבורו בדרמטיות. "אמרתי לו שהכל לטובה. שאני לעולם לא אעזוב את הרב. ושנינו בכינו".
אז הכריחו את הרב להחליף אותך בדרעי בראשות המפלגה?
"עדיף שאשתוק".
הסיפור על הדקות האחרונות של המרן והדברים שאמר על אוזנו של ישי יכול אולי להסביר את מה שעומד מאחורי הקלעים של הקמת המפלגה החדשה של ישי. כולם הרי יודעים שאין הרבה הבדלי אידיאולוגיה בין המפלגה החדשה של יוצא ש"ס לבין המפלגה שעזב אחרי שלושים שנה, מהן 14 בראשה. בבת אחת הפך האיש שהיה המנהיג לאויב.
בתחילת השבוע פירסמו חברי הכנסת של ש"ס, שישי הנהיג תקופה ארוכה ורובם היו חבריו הקרובים והנאמנים לו ביותר, מכתב תמיכה פומבי בדרעי, שסתם את הגולל על הצטרפותם אליו. בהמשך התפרצו פעילי ש"ס למסיבת העיתונאים החגיגית של ישי, צעקו לו "בוגד" ועקרו שלטים. מאבטח אישי הוצמד לישי, ואשתו ציפי סיפרה על האיומים שקיבלה. סקר של ערוץ הכנסת דירדר את ש"ס לארבעה מנדטים והעניק לישי ארבעה. וזוהי רק ההתחלה, עוד שלושה חודשים שלמים לפנינו.
"כל מטלות הבית נפלו עלי"
אלי ישי נולד בירושלים לפני 52 שנה. הוא אב לשבעה. גדל ב"משפחה חרדית ספרדית קלאסית - משפחה ברוכת ילדים של עשר נפשות, אבא פועל בניין ואמא עקרת בית. כבר כשהייתי ילד הייתי פעיל - יו"ר מועצת תלמידים, פעיל שכונות, עוזר לילדים, לנזקקים, לנכים. יחד עם חברים היינו עושים קניות לקשישים ומסדרים להם את הבית.
"אמא לא היתה בקו הבריאות, ואבא עבד מצאת החמה עד צאת הנשמה. כל מטלות הבית נפלו עלי, הייתי אבא בתוך הבית, למרות שלא הייתי הבכור. זה לא רק הקניות לשבת, זה גם שאם יש אח שצריך ניתוח באוזן - הוא בן 6 ואני בן 11 - אני אקח אותו לניתוח. הרופאים ישבו והסתכלו עלי המומים, ואני הסברתי שאין מה לעשות, אמא חולה ואבא עסוק".
ישי למד במוסדות חרדיים ספרדיים והתגייס לצבא, שם שירת כטנקיסט ולאחר מכן כמש"ק דת. אחרי הצבא עבד בעבודות מזדמנות במפעל 'דרינק' וכנהג הובלה במסגרייה. באותה תקופה החל לעבוד עם ניסים זאב, שהיה בעיצומה של הקמת מפלגה חדשה של שומרי תורה ספרדים.
"כבר בחופשת השחרור ניסים לקח אותי לעבוד איתו. הייתי במטה של המפלגה החדשה. אחר כך עבדתי איתו בעירייה, הייתי עוזר שלו כמה שנים, ואז חבר מועצה, ובהמשך גם עוזרו של אריה דרעי".
איך היה להיות עוזר שלו?
"עבדנו יום ולילה, היה בסדר גמור", הוא אומר ולא מוסיף.
עם אריה דרעי. "הגיעו מים עד נפש" // צילום: גדעון מרקוביץ'
בהמשך דרכו הפך ישי למזכ"ל ש"ס ולמנכ"ל רשת החינוך של ש"ס. ב־1996 הוא נבחר לכנסת לראשונה, וכיהן כשר העבודה והרווחה בממשלתו הראשונה של בנימין נתניהו.
"כבר אז התחילו מאבקים פנימיים בתוך ש"ס, אנשים לא רצו שאני אהיה שר. אבל מרן הוא זה שהכריע". ישי לא יכחיש שבאותם הימים החל המאבק עם אריה דרעי, שיימשך שנים ארוכות. "יכול להיות שמישהו פחד מזה שאני בעמדת כוח. היו מאבקים ומלחמות נוראות, אבל הרב נתן לי גיבוי מלא".
המאבקים הללו היו תקדים למה שעברו ישי ובני משפחתו של הרב עובדיה שלוש שנים לאחר מכן, כשדרעי נכנס לכלא וישי מונה ליושב ראש במקומו. "אלה לא היו ימים פשוטים. היו הפגנות ופשקווילים וצעקות נגד המינוי שלי. ה'תנזים' פעלו נגדנו, אבל מה אפשר היה לעשות. לא לקחתי כלום מאף אחד, מישהו היה צריך לנהל את התנועה, והרב הטיל את זה עלי".
זה בדיוק מה שטוענים נגדך - שכמו שדרעי נשמע לרב כשהתפקיד הועבר אליך, כך אתה צריך להישמע לרב עכשיו. הוא בעצם החזיר את הפיקדון לדרעי.
"אני לא מתווכח. יש דברים שאני יכול לומר, אבל אני לא רוצה לומר. מלבד זה, אין לי שום בעיה. לא עירערתי על כך שדרעי הוא היו"ר, הלכתי בדרך חדשה, כדי לעשות דברים בצורה שאני מבין".
לדברי ישי, "ש"ס לפני הסתלקותו של הרב וש"ס שאחרי הסתלקותו היא לא אותה ש"ס. יש משקל גדול ליו"ר תנועה. לעבוד תחת מרן זה עולם אחר לגמרי. היום אין את מרן, ולכן אני צריך לפעול בדרך חדשה, שאני מאמין בה".
אם יצליח אלי ישי לעבור את אחוז החסימה הגבוה ולהכניס לכנסת ארבעה מנדטים - הוא יקבע תקדים. ההיסטוריה אומרת שכל מי שעזב את ש"ס ופתח מפלגה שהתמודדה נגדה, לא הצליח לעבור את אחוז החסימה. כך היה עם הרב חיים אמסלם, עם אמנון יצחק ועם יוסף עזרן. מצד שני, זו הפעם הראשונה שמישהו מתמודד מול ש"ס כשהרב עובדיה אינו בחיים.
"נכון", אומר ישי, "אף פעם לא הצליחו לעבור, אבל הפעם תהיה הפתעה".
"נתתי צ'אנס הרבה שנים"
הפיצוץ בין דרעי לישי היה בלתי נמנע. מאז חזרתו של דרעי לחיים הפוליטיים היו בין השניים תקלות והשמצות הדדיות. "נתתי צ'אנס הרבה שנים, אבל המתכונת הזו לא עובדת", הוא אומר.
במהלך הבחירות הקודמות אף הוחלט על הובלה משולשת, מאולצת, של דרעי, ישי ואריאל אטיאס. "תקופת השלישייה לא צלחה. אטיאס חבר עם דרעי בכל המהלכים. זו לא היתה באמת שלישייה, זה היה יותר צמד. הם חברו יחדיו לעבודה משותפת והרחיקו אותי".
במאי 2013, ארבעה חודשים אחרי הבחירות, הבינו בש"ס שמתכונת השלישייה לא עובדת והחליטו להציב את אריה דרעי כיו"ר היחיד של המפלגה. גורמים הקשורים למהלך סיפרו כי היה זה אחד הערבים הדרמטיים שידעו בבית הרב עובדיה. אחת השמועות היתה שאלי ישי אף בכה בפני הרב על הביזיון וההשפלה שהוא עובר. "לא בכיתי", הוא אומר, "אבל אני לא יכול לספר מה היה בפנים. על זה הרב אמר שלא יהיה בליבך עלי".
בחודשים האחרונים נערכו כמה פגישות פיוס בין ישי לדרעי, אבל גם הן נכשלו. "לא היה בזה שום דבר מיוחד: נפגשים, לוחצים ידיים, משוחחים. אין מה לעשות, זה לא הסתדר ביחד".
אף אחד לא האמין שישי באמת יקים מפלגה חדשה שתתחרה בש"ס. במקביל הציע לו דרעי הצעה פומבית נדיבה - להיות שר בממשלה הבאה ומספר 2 במפלגה.
"הדילמה היתה אם לקבל את ההצעה של דרעי או לעזוב את החיים הפוליטיים. חשבתי לקבל את ההצעה, כי חששתי שפרישה שלי מהחיים הפוליטיים תגרום לש"ס נזק".
בשבוע שקדם להודעת הפרישה הדרמטית של ישי ניהלו דרעי וישי מעין משא ומתן דרך הרב שמעון בעדני, חבר מועצת חכמי התורה. ישי הציב כמה דרישות להישארותו בתנועה, ובהן הזכות להרכיב חלק מהרשימה של ש"ס לכנסת, וסמכויות נוספות. אנשיו של דרעי טענו כי בתחילת המגעים היה אפשר להגיע להסכמות ולסיים את העניין, אך ישי לא היה מעוניין בכך.
"זה לא נכון. אמרתי לרבנים שאני יודע שאריה דרעי הוא היו"ר. רציתי שנעשה כמו פריימריז, שיהיה שילוב ברשימה. על שאר הדברים ויתרתי. היה חשוב לי רק לקחת חלק בהרכבת הרשימה, כדי שמחר או מחרתיים לא יעשו בי לינץ'. השנתיים האחרונות היו מספיק קשות, היה קשה להיות ביחד. היה צריך לעשות חלוקה צודקת - שכל אחד יביא רשימה משלו, והרבנים ישבצו.
"אם המצב היה הפוך, ודרעי היה רוצה להקים מפלגה, זה בדיוק מה שהוא היה דורש. למעשה הוא רצה להקים מפלגה; הוא בא לפני חמש שנים למרן ואמר שיוכל להביא קולות נוספים, ומרן אמר לו שאם הוא רוצה להקים מפלגה, לא נעמוד בדרכו. גם אני יכול להביא קהלים חדשים. אנשים שלא היו מצביעים לש"ס".
עם אריאל אטיאס ואריה דרעי. "חששתי שפרישה מהחיים הפוליטיים תגרום לש"ס נזק" // צילום: קונטקט
יומיים לאחר מסמך הדרישות של ישי הציג דרעי מסמך דרישות משלו, ובו דרש בין היתר שישי לא יתראיין ולא יערוך פעילות תקשורתית ללא אישורו של דרעי, ושיפקיד מכתב התפטרות, שיופעל במידה שלא יעמוד בתנאים.
"לא יכולתי להיות במקום שבו אני כבול", אומר ישי. "אי אפשר לעבוד ככה. אני לא יכול לעבוד כשאני לא משוחרר. אני תמיד הרשיתי לחברי התנועה לומר מה שהם רוצים. אולי תידרכתי אותם לפעמים, אבל לא אסרתי על אף אחד לדבר. איך אפשר לעבוד ככה, עם ידיים כבולות, כשכל דבר צריך לעשות בתיאום איתו? הוא בעצמו אמר כל הזמן שאני לא כמו כל חבר כנסת, שיש לי מעמד מיוחד כמי שניהל את התנועה 14 שנה. אז עכשיו לבקש אישור לדבר?! אם זה היה הפוך ואני הייתי היו"ר, הוא היה נותן לי להתערב לו מתי לדבר, איך לדבר ומה להגיד?
"ראיתי שזה לא מסתדר, שאנחנו לא יכולים לעבוד ביחד. אנחנו שונים, הדרכים בינינו חלוקות. קורה שלא מסתדרים, קורה שרבים. יש זוגות שלא מסתדרים ומתגרשים.
"לפני שבועיים ישבתי עם אשתי, עם הילדים ועם החתנים, והחלטתי שאני עוזב הכל ולוקח פסק זמן. הלכתי לרבנים שלי, לרב מאזוז, אמרתי שאני רוצה לעזוב הכל. והוא אמר: בשום פנים ואופן.
"מעבר לזה, אני מרגיש את הציבור, בכל מקום שאני הולך, אומרים לי, 'תעשה משהו', 'אנחנו נלך איתך'. בדקנו כמה תמיכה יש לנו, קיבלנו תוצאות טובות, והחלטתי ללכת על זה".
לא היה נכון יותר לקבל את מרותו של דרעי - להיות מספר 2 ולקבל תפקיד של שר בכיר - במקום להילחם על אחוז החסימה?
"נכון שעזבתי את אזור הנוחות. זה היה יכול להיות הכי קל, לא הייתי צריך לעבוד כל כך קשה. היו לי הצעות מעוד מפלגות, אבל סירבתי לכולן. אמרתי שאין מה לדבר - או ש"ס, או משהו חדש בדרך של מרן. אני רוצה לעשות דברים שאני מאמין בהם, ללכת בדרך שאני מאמין בה, לפעול בצורה שאני מאמין בה בנושא המדיני, המסתננים. יש הרבה דברים שבהם הייתי מוגבל בעבודה בתוך ש"ס. אני הולך על פי דעת תורה".
ויש שאומרים שהכל מלחמה על כבוד. שפשוט לא יכולת לסבול את העובדה שדרעי מעליך.
"יכולתי להיות מקום שני במפלגה ושר בכיר, והיה לי כבוד. אני לא מחפש כבוד, אני מחפש דרך. מפלגה ימנית חברתית".
במה אתה שונה מש"ס?
"בדרך. לי יש יותר כוח להביא קהלים חדשים. חסידי חב"ד, מצביעי ליכוד שלא יעברו לש"ס, מצביעי בית יהודי, אפילו מצביעי יש עתיד, שיבואו דווקא אלי. הציבור רוצה מפלגה עם מסורת, אמונה, יהדות, אהבת ישראל, דאגה לשכבות חלשות.
"אנחנו מפלגה חדשה עם דרך, עם דרכו של מרן. מפלגה שתטפל בנושאים החברתיים, תשמור על עולם התורה ותדאג לעם ישראל. אני צופה שנהיה הפתעת הבחירות".
מנית בדיוק את העקרונות של ש"ס.
"ביני לבין דרעי יש דעות שונות. אני בימין. הוא נוטה לשמאל. אנחנו שונים בדרך, בהתנהלות. אם אתה ימני, דתי וחברתי - תצביע לאלי ישי".
מה קרה לשאר חבריך הנאמנים במפלגה? למה אף אחד מהם לא בא איתך?
"למהלך כזה צריך אומץ. אני מכבד את החברים, אבל מהלך כזה צריך הרבה אומץ".
הוא מגלה כי בחודשים האחרונים עלתה האפשרות לפוטש במפלגה, אם רוב הח"כים היו מצטרפים לישי ומדיחים את דרעי. "חלק מהם חשבו לעשות את זה, וזה היה אפשרי, היו מספיק חברים בשביל לעשות את זה. אבל לבוא ולקחת את המותג ש"ס ולעשות דבר כזה, אלה לא תרגילים שאני אוהב לעשות. לא חשבתי שזה נכון".
ביום ראשון השבוע הם התייצבו יחד והביעו תמיכה מוחלטת בדרעי. הופתעת?
"לא. אני מכיר את דרכי העבודה בעניין הזה, וזה לגיטימי. אין בליבי עליהם, אני מאחל להם בהצלחה בדרכם. אולי הם האמינו שמה שעשו זה הדבר הנכון, ואולי הם חששו. צריכים לשאול אותם".
בימים האחרונים הוא עומד תחת מסכת של לחצים ואיומים. אשתו סיפרה השבוע: "אנחנו עוברים תקופה לא קלה. המחזה שהיה במסיבת העיתונאים היה מביש, האלימות כלפי אלי שברה אותי והלב שלי נקרע לראות את הדבר הזה. האם זו דרכו של מרן? הרגשתי נורא ואיום, משהו שלא הרגשתי גם בימים הקשים.
"קיבלנו איומים, הכפשות, מילים מאוד קשות. הזדעזעתי. יש משיבון בבית ושומעים מה שאנשים אומרים. הילדים לא צריכים להיות קורבן, אלה ילדים קטנים, שלא רגילים שהפוליטיקה נכנסת להם הביתה.
"הגיעו מים עד נפש. אנחנו לא יודעים איפה זה ייגמר, מה ההשלכות. לילדים מאוד קשה, בשבילם אבא שלהם הוא דמות נערצת. הם באים ושואלים שאלות קשות, ואנחנו מנסים להרגיע, לרכך. מעולם לא שיתפנו אותם במה שנעשה בפוליטיקה. באחד הלילות השבוע שמעתי את הבן שלי בוכה במיטה. שאלתי אותו מה הבעיה, והוא אמר: 'אמא, מה יהיה עם אבא?' לא ידעתי מה להגיד. אמרתי שנהיה בסדר, נהיה חזקים ונתמודד. זה רודף אותם בלילה. זה חייב להיפסק".
"אני אביא את המנדטים"
ישי אומר שהאיומים לא ירתיעו אותו. "זה לא נעים להסתובב עם מאבטח, לא נעים לקבל איומים, ועוד מאנשים מהמחנה שלך, שאתמול וגם מחר אני עשיתי הרבה בשבילם ועוד אעשה. אבל אני סולח ומוחל להם. גם לפני ההחלטה היו לחצים קשים, כואבים. זה מאוד קשה, אבל אני נחוש בדרכי".
תיארת לעצמך שיקראו לך בוגד?
"האמת היא שלא. מרן אמר עלי 'בכל ביתי נאמן הוא'. אז שמישהו יקרא לי בוגד?! זה כואב. זה קשה. ודאי שזה פוגע. אבל אני מאמין בדרך. אני אביא את המנדטים למען עולם התורה, למען עם ישראל. במשך 14 השנים שניהלתי את התנועה, היא היתה בפריחה, עם הישגים בכל המקומות. מרן אמר שלא היתה תקופה כמו זו".
אז למה הוא החליט להדיח אותך ולהחזיר את דרעי?
"אני מעדיף שלא לענות. אני רוצה שש"ס תצליח ושאנחנו נצליח, ולכן מעדיף לנצור את לשוני. לא אזרוק אבן לבור ששתיתי ממנה".
עם הרב עובדיה יוסף זצ"ל. "אמרתי לו שהכל לטובה" // צילום: יעקב כהן, אתר ש"ס
ישי לא מוכן להמר כמה מנדטים יקבל, אבל לא לעבור את אחוז החסימה זו לא אופציה מבחינתו.
איזה שר תרצה להיות?
"אני אוהב תיקים כמו רווחה, תמ"ת, בריאות, פנים".
לדעתך אדם שנקבע לו קלון יכול להיות חבר כנסת?
"לא רוצה לומר מילה על אריה דרעי".
על מה אתה הכי גאה בקריירה שלך?
"במשרד העבודה והרווחה עשיתי הרבה דברים. פנסיה לכל עובד, מהפכה בשירות למפגר. אני חושב שהטיפול במסתננים, בניית הגדר ומתקני השהייה והוצאתם - זה אחד הדברים הגדולים שעשיתי למען עם ישראל. ידעתי שאני אותקף, הזהירו אותי, אבל צריך לשמור על הרוב היהודי. הם היו מתרבים והופכים למיליון איש".
על סוגיית המסתננים הוא מדבר בנשימה אחת עם הדבר שהוא הכי מצטער עליו. "אני מצטער שלא נשארתי במשרד הפנים, כדי להוציא את כל המסתננים בחזרה לארצם. זו משימה בת השגה. זה אחד הדברים החשובים שנעבוד עליהם".
יש פוליטיקאי שאתה מעריך במיוחד?
"בין החיים - שמעון פרס. בין הנפטרים - מנחם בגין. שניהם אנשים עם חזון, עם יזמות ועם משמעות. גם אם אני לא מסכים אחת לאחת עם הדרך, הרעיון והדבקות בו, זה מה שחשוב".
הוא מודה שאין לו הרבה שעות פנאי, ומה שיש מוקדש למשפחה. הספר האחרון שקרא היה על הרב עובדיה, ולו עצמו יש חלום לכתוב ספר כזה על הרב. "הייתי אצלו כל בוקר, כל ארוחת שבת, כל התייעצות. יש כל כך הרבה דברים לספר על מאחורי הקלעים".
יש רגע אחד שאתה זוכר ממנו?
"כן. באחת הארוחות, פתאום משום מקום, הוא בא אלי, נתן לי נשיקה ואמר: 'אני מודה לקדוש ברוך הוא ששלח לי אותך'".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו