כולם שווים בפני החוק, אך יש שווים יותר | ישראל היום

כולם שווים בפני החוק, אך יש שווים יותר

"עצב עמוק יורד על מדינת ישראל משנקבע כי מי שהיה שר בממשלה, סגן ראש הממשלה ונשיא המדינה ביצע מעשים כאלה. מחזה קשה ביותר הוא לראות את מי ששימש לסמל ממלכתי במדינה נכנס לבית הכלא". במילים אלה חתמו שלושת שופטי הרכב בית המשפט העליון את פסק דינם המונומנטלי, שמבטא את תחושת הכאב של רבים מאזרחי ישראל.

אך לצד העצב והכאב, בסערת ההכרעה בערעורו של הנשיא לשעבר ובין הררי המילים שנכתבו ונאמרו בעקבותיה, התחבאה החלטה משמעותית נוספת של בית המשפט, שדומה כי לא ניתנה לה שימת הלב הדרושה. בשונה מעבריינים רגילים, ולמרות ההרשעה הקשה בשני מעשי אינוס, במעשים מגונים, בהטרדה מינית ובשיבוש מהלכי משפט, ימשיך קצב להלך חופשי למשך כחודש נוסף.

איש אינו שמח לאידו של הנשיא לשעבר, ובוודאי שכניסתו לכלא היא יום עצוב לישראל. אך לצד השבחים אשר להם ראוי בית המשפט, בשתי ערכאותיו, על עיסוקו הרגיש והמעמיק בפרשה זו, ניתן לתמוה על החלטתו להמשיך את עיכוב ביצוע העונש גם לאחר דחיית הערעור. "הכל שווים בפני החוק", אומר עקרון היסוד של שלטון החוק במשטר דמוקרטי. "אבל יש כאלה ששווים יותר", הוסיף הסופר המחונן ג'ורג' אורוול.

בקשת פרקליטיו של קצב לעיכוב ביצוע העונש נועדה, כך נאמר, "לשם הסתגלות".

כמובן, אין להקל ראש או לזלזל במשמעות הכרעת בית המשפט על משה קצב ובני משפחתו. אך סבל כזה הוא מנת חלקו של כל עבריין מין שהורשע, הוא ובני משפחתו. בדרך כלל עבריין כזה ייעצר כבר בעת הגשת כתב האישום עד תום ההליכים, ובוודאי שלאחר הכרעת דין קשה, שגזרה עליו שבע שנות מאסר, ימצא עצמו בכלא בלא להמתין עד תום הדיון בערעורו.

לא כך נהגו בקצב. לא רק שלא נעצר עם הגשת כתב האישום, אלא שגם לאחר הכרעת דינו בבית המשפט המחוזי (וזו, יש לזכור, ניתנה פה אחד), הוא נותר מחוץ לכותלי הכלא.

בהחלטה ארוכה ומנומקת, קיבל לפני כחצי שנה בית המשפט העליון את בקשת קצב לעיכוב הביצוע. אכן, קבע בית המשפט, "ההלכה היא שברגיל יש להתחיל בריצוי מיידי של עונש המאסר שהושת על מי שהורשע בדין", אך שיקול הדעת שמסור לבית המשפט מאפשר את עיכוב ביצועו המיידי של עונש המאסר. בעניין קצב, קבע בית המשפט, "סיכויי הערעור אינם משוללי יסוד", ו"מאחר שערעורו של המבקש עתיד להישמע בתוך פרק זמן קצר יחסית", לא יהיה בכך עיוות דין אם קצב ימשיך להתהלך חופשי.

כיום אנו יודעים ששלושת שופטי הרכב הערעור קבעו פה אחד שנימוקי הערעור היו משוללי יסוד. בנסיבות אלה, היענות בית המשפט לבקשת עיכוב ביצוע נוספת אומרת דרשני. זאת, בייחוד לנוכח אי השוויון שזועק ממנה, ולצידו החשש הנורא שהביעו מקורבי קצב בעניין הנזק שהוא עלול, חלילה, לגרום לעצמו בתקופת ביניים ארוכה זו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר