אל תתנו לביקורות להטעות אתכם – המחזמר "קאטס" הוא חוויה מאוד מהנה, תמורה הוגנת מאוד לכסף הלא מועט שעלו לכם הכרטיסים, ומופע ברמה גבוהה בהרבה ממה שתראו על במות ישראל. השימוש של הזמרים בקול שלהם ממש מעורר השראה, והרקדנים שמרחפים להם בקלילות על הבמה, בחתוליות מרשימה, הם לא פחות מנהדרים. לרגעים אפילו תמצאו עצמכם מוחאים כפיים בהשתאות ובהתפעלות.
אז מה בכל זאת הבעיה של המחזמר קאטס? למה כל כך הרבה אנשים הפצירו בי למכור את הכרטיסים והבטיחו שאני עומדת לעבור את הערב הנורא ביותר בחיי? מספיקות דקות ספורות לתוך המחזמר, כדי להבין בדיוק.
קאטס לא עומד במבחן הזמן. אבל למה? נכון, אין למחזמר עלילה. אבל כשיש שואו שהוא מספיק חזק, גם המחסור בעלילה יכול לעבוד. הרי כשאתם הולכים להופעות של זמרים, או להופעות מחול, אתם לא מחפשים סיפור. פה יש זמרים ורקדנים שלגמרי מספקים שואו שמכפר על כך שכל מה שתראו על הבמה, הוא שירי-ביוגרפיות על מקבץ חתולים.
האם זו התפאורה והפירוטכניקה? גם, אבל לא רק. נכון, לראות את הזיקוקים המטופשים האלה או את הבמה המעוצבת באופן מאוד לא מושקע לא בדיוק גורם לנו להתלהב. אבל זו לא הסיבה.
חתולים במבחן הזמן
הבעיה של המחזמר קאטס, היא הבעיה של אנדרו לויד וובר, או לפחות של שני מחזות הזמר המצליחים ביותר שלו, שהם "חתולים" המדובר, ו"פנטום האופרה".
אני מניחה שכש"קאטס" יצא, ב-1981, הוא היה מאוד חתרני. השימוש בכלי מוזיקה אלקטרוניים, השירה המתכתית והנוקשה, ואווירת האייטיז הכללית בטח הייתה מסעירה. אבל היום, יותר מ-30 שנה אחרי, זה נראה לנו מגוחך, ונשמע כמו פסקול של קלטת ילדים. זו גם הצרה של "פנטום האופרה". השירים כתובים נהדר, ומעובדים זוועה. וזה לא בגלל שעברו 30 שנה. "קברט" הוא מ-1966, ו"שיקגו" מ-1975, והם רצים על הבמות בעולם ונשמעים מעולה.
"קאטס" לא עומד במבחן הזמן, פשוט כי הוא נתקע על אותה נקודה שבה הוא התחיל ב-1981. אי אפשר להעלות מופע ב-2014, ולהתעלם מ-33 שנים שעברו. אנחנו אולי חושבים שאייטיז זה הדבר הכי הכי לוהט עכשיו, אבל תביטו בתמונות שלכם או של הוריכם משנות ה-80, ותגלו שהאייטיז נראה קצת אחרת, והיום הוא משמש אותנו יותר כמו תבלין. פה שיר עם איזה סאונד שקצת מזכיר שיר משנות השמונים, שם חולצה קצת רחבה, אבל הכול במידה. שנות השמונים כמו שהן באמת היו, חלפו לשמחתנו או לצערנו. המחזמר "קאטס" פספס את הבשורה הזו.
מה צריך כדי להציל אותו? מפיק ומעבד מוזיקליים עם קצת מעוף, שיכינו תבשיל חדש מהחומרים המשובחים שמצויים בבסיסו. זה הכול.