השר להגנת הסביבה עמיר פרץ הגיש היום (א') את התפטרותו מתפקידו. נשאלת השאלה מה יהיה גורלו של חוק השקיות? כלומר החוק שנועד למנוע מהציבור להשתמש בשקיות בסופר מרקט באמצעות הטלת מחיר גבוה על כל שקית.
המתנגדים הראשונים לחוק הם מן הסתם יצרני השקיות. הם פרסמו היום מחקר שהזמינו מטעמם וחובר על ידי שמואל סלבין, מי ששימש בעברו בין היתר כמנכ"ל משרד האוצר וכן בסדרה רחבה של תפקידים בכירים בשוק ההון. בעבודת המחקר של סלבין נכתב בין היתר כי "ההיטל על השקיות הינו העלאת מיסים במסווה סביבתי. חישוב העלויות הנגרמות לסביבה אינו מצדיק יותר מחצי אגורה לשקית. מה הן 39.5 האגורות הנוספות? אין זו אלא שהן מס נוסף על הצרכנים. מנסחי החוק עצמם מעריכים את ההכנסות ממס זה בכמעט מיליארד שקלים רק בשנה הראשונה, ובכל שנה ואילך עוד 300 מיליון שקל. זהו מס עקיף ורגרסיבי הפוגע בשכבות החלשות."
עוד נטען במחקר כי שיטת הגבייה החדשה, שמשמעותה היטל בגובה 800% על עלות השקית תיצור תמריץ גדול להברחת שקיות מיו"ש ולכניסתם של גורמים עברייניים לתחום. עוד נטען כי כל משק בית יסבול מהפסד ישיר ועקיף של כ-583 שקל בשנה. הוא גם יוציא לטענת מחברי המחקר 0.9% יותר על סל הקניות שלו. "המשמעות של היטל של 40 אגורות לשקית הינה גזר דין מוות לתעשייה המקומית", נכתב בעבודה. כמו כן נטען כי ההצעה בחוק להסב את המפעלים הקיימים איננה מתבססת על מודל כלכלי ממשי.
אולם הנתון הכי מעניין הוא כי כ-94% מהשקיות מוצאות עצמן לבסוף בדרך למזבלות (מטמנות). רק 6% הן בסכנה של להתעופף ברוח. 75% מהשקיות אינן נזרקות לאשפה אלא משתמשים בהן לשימוש משני. ואם לא די בכך 46% מהציבור צפויים להמשיך ולקנות שקיות ניילון מסוגים אחרים, ובעצם השימוש בהן לא ייפסק.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו