"העבודה על הסרט השפיעה עלי"

אחת ההופעות הקולנועיות המדוברות בשבועות האחרונים בקרב מבקרי הקולנוע היא זו של השחקן ג'ייק ג'ילנהול בסרט "חיית הלילה", שעולה בבתי הקולנוע בארץ בסוף השבוע.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

ג'ילנהול, שהשיל כ־13 ק"ג ממשקלו לטובת הסרט ואף חתום עליו כמפיק, מגלם ב"חיית הלילה" את לו בלום, נווד אקסצנטרי ואופורטוניסט ברחובות לוס אנג'לס, העולה על שיטה לתעד במצלמה מעשי פשע בשכונות האפלות של העיר ולמכור אותם למהדורת חדשות מקומית. הסרט שופך אור על עולמם של צלמים חובבים שמנצלים את האפשרות שנפתחה בפני רבים לתעד דברים בזמן אמת בשל אינטרס כספי שמניע אותם. 

הסרט הוקרן בבכורה בפסטיבל הסרטים בטורונטו בחודש שעבר וזכה לשבחים רבים. ג'ילנהול עצמו הגיע לפסטיבל כדי לקדם את הסרט. "הסרט הוא על אותם אנשים שרודפים אחר טרגדיות מזעזעות ומופרעות ברחבי לוס אנג'לס ועל המערכות שמאפשרות להם לפעול", אמר ג'ילנהול בפסטיבל. "אני אוהב להתייחס לסרט גם כאל סיפורו האישי של לו, שבעצמו נקלע לתאונה וכך מוצא את עצמו בתפקיד אמן־יזם. לטובת התחקיר התלוויתי לשני אחים צלמים כאלה במשך כמה לילות. החבר'ה האלה הולכים על קו דק בכל הקשור למוסריות, ובכל הנוגע לשאלה אם עליהם להתערב במה שהם חוזים, אבל רובם אדיבים ולא דומים לדמות שלי בסרט. הוא לא עוזר לאף אחד שנקרה בדרכו בתאונה או באסון, הוא מבחינתו עוזר רק לקהל שלו".

לדבריו, כשהוא נכנס לדמות הוא לא התייחס אליה כאל דמות סוציופתית. "אני לא נכנס לצלם סצנה ומנסה לנהוג בתור סוציופת", הוא אומר. "לו חש ריגוש כשהוא חושב איך לצלם את ההתרחשות. מבחינתו מדובר בסוג של אמנות. הפרשנות שלה היא כמובן סוציופתית".

ג'ילנהול (33) גדל בבית יהודי ניו־יורקי לזוג הורים מהתעשייה. אביו, סטיבן, הוא במאי בעל רקורד טלוויזיוני מגוון, ואמו, נעמי, היא תסריטאית שהיתה מועמדת לאוסקר על התסריט ל"אהבה במלכוד" של סידני לומט מ־1988. אחותו הבכורה, מגי ג'ילנהול, גם היא שחקנית מוערכת, ושני האחים אף כיכבו יחד בסרט "דוני דארקו". 

ג'ילנהול כיכב בסרטים דוגמת "היום שאחרי מחר", "אסירים" ו"הר ברוקבק", שעליו היה מועמד לפרס האוסקר לשחקן משנה ב־2006. אף על פי שגדל בחוף המזרחי, את ההשראה לדמות בסרט שאב ג'ילנהול משנותיו בלוס אנג'לס. "בעיר הזו יש הרבה זאבי ערבות", אמר. "היללות שלהם מוכרות לכל מי שגר בעיר, ולו הזכיר לי את החיה הזאת. זה האינסטינקט המקורי שהיה לי. דמיינתי אותו כזאב ערבות רעב, משחר לטרף".

לדבריו, החליט להפחית ממשקלו אף שזה לא נדרש בתסריט. "רצתי קילומטרים רבים בכל לילה והתבודדתי", הוא מספר. "לא ישנתי הרבה ושיננתי את הטקסט של הסרט כולו בעל פה, כמו מחזה. העבודה על הסרט השפיעה עלי. האפקט של הרעב כחשק שמניע דמות יישאר עימי לנצח. זה הדבר הנהדר בלהיות שחקן".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו