מכבי ת"א תחזור הערב לאולם ה"יוניברסל" במוסקבה, שבו ידעה בעיקר תבוסות במשחקיה האחרונים. אמנם בדרך כלל הזיכרון של מכבי ממשחקים מול צסק"א הוא בניצחונות היסטוריים והרואיים החל בווירטון וכלה במילאנו במאי האחרון, אבל בארבעת משחקיה האחרונים ב"יוניברסל" הפסידה מכבי בפער של כ־21 נקודות. לפני שמונה חודשים, ללא אלכס טיוס ודווין סמית, זה נגמר ב־35 הפרש (65:100), התבוסה השנייה בגודלה אי פעם של מכבי.
הפערים במוסקבה שיקפו בשנים האחרונות את הפערים בתקציבים. בעוד צסק"א העמידה תקציבים שהגיעו בשיאם ל־44 מיליון יורו ב־2012, ולפני שנה פירסמה ליגת ה־VTB שצסק"א העמידה תקציב של 37.3 מיליון יורו, תקציבה של מכבי נותר כמעט ללא שינוי - כ־15 מיליון יורו.
"אנחנו הקבוצה הבריאה והכי יציבה באירופה בהפרש ניכר מכולם", הגדיר השבוע גורם בכיר במועדון את ההתנהלות הכלכלית של הקבוצה. בעוד כ־90 אחוזים מתקציבה של מכבי מבוססים על הכנסות, רוב הקבוצות הבכירות באירופה תלויות בחסדיהן של קבוצות הכדורגל. אחת מיוצאות הדופן היא אלבה ברלין, שבדומה למכבי חצי מתקציבה מגיע מכרטיסים וממינויים.
אם תוכנית ה"פייננשל פליי" של היורוליג תיושם בשנים הבאות (על כל דולר שיזרימו הבעלים, הקבוצות יצטרכו להרוויח אותו בחזרה מספונסרים, מכרטיסים וכיו"ב), לחלקן אין זכות קיום. פנרבחצ'ה הטורקית, שמעמידה תקציב של 30 מיליון יורו, חיה בעיקר מהכדורגל, כמו יריבתה המושבעת גלאטסראיי. כנ"ל חואן קרלוס נבארו וברצלונה, שתקציבה - 33 מיליון יורו - נשען על מכירת החולצות של מסי וניימאר. במדריד פורסם בשבוע שעבר שתקציב הקבוצה יעמוד השנה על 27 מיליון יורו. 10 מיליון יורו גייסה ריאל מספונסרים, כולל מכירת שם האולם שיכניס לה מיליון יורו.
17 מיליון יורו יעביר נשיא המועדון, פלורנטינו פרס, ממחלקת הכדורגל שהכניסה בעונה שעברה 604 מיליון יורו! מאחר שהיא מארחת את הפיינל פור, החליט פרס להעלות את שכר השחקנים ל־17 מיליון יורו (רודי פרננדס עם 3 מיליון) - כמעט פי שלושה ממכבי. מילאנו, כמו מכבי, מצויה בבעלות פרטית אבל תלויה בעיקר בכיסו של ג'ורג'יו ארמאני.
שיווק מאסיבי
מאז קיץ 2007 מכבי ת"א נעה סביב כמעט אותו תקציב - בין 18 ל־20 מיליון דולר. בעונות בעייתיות עם חילופי זרים ועם דולר נמוך זה גם קפץ ל־23 מיליון דולר. אבל הבעיה של מכבי נובעת מכך שכבר כמה עונות היא לא מצליחה לשבור את תקרת הזכוכית של ההכנסות.
אפילו זכייה ביורוליג, שמבטיחה מענק של רבע מיליון יורו, בטלה בשישים. בשנה שעברה הצליח המנכ"ל דני פדרמן לשכנע את ראשי המועדון לבטח את מענקי הזכייה ביורוליג בחברת הביטוח הלונדונית לויד'ס. בזכות אותו ביטוח חסך פדרמן למועדון כ־600 אלף דולר (שנכנסו מטלוויזיה, ממענקים ומספונסרים), אבל אי אפשר לבנות על זכייה ביורוליג בכל עונה.
מחלקת השיווק והמכירות מצליחה זו העונה השמינית ברציפות למכור את כל נוקיה. בשבוע שעבר, לדוגמה, נותרו 400 כרטיסים למשחק עם לימוז', החל בכרטיסי VIP על המגרש שעלו 1,500 שקלים לכרטיס וכלה ב־350 שקלים לכרטיס הזול. כולם נמכרו.
במוסקבה הערב ימכרו כרטיסים למשחק גם בארבעה יורו - פחות ממחיר נקניקיה בלחמנייה בנוקיה, ולא בטוח שכל הכרטיסים יימכרו.
שוק הטלוויזיה המתמוטט גרם למכבי לקבל פחות ממה שפעם היה עיקר תקציבה. בתחילת שנות האלפיים נכנסו מהערוץ הראשון ולאחר מכן מערוץ 10 כ־6 מיליון דולר עבור זכויות שידור - חצי מתקציבה. הקיץ במועדון התקשו מאוד במכירת זכויות השידור (שרק 75 אחוזים מהן עוברים לרשות הקבוצה, השאר לקופת היורוליג), אולם מכירת השידור לאינטרנט לכל האתרים הישראליים המובילים איזנה במעט את הירידה.
המנכ"ל אלי דריקס הצליח להעלות משמעותית בשנים האחרונות את סעיף ההכנסות מספונסרים משניים. פעם היו אלה רק עלית ואלקטרה, היום כל החברות המשניות מכניסות אותו סכום למועדון כמו אלקטרה, שעברה לאימוץ על בסיס הישגיות (הזכייה ביורוליג הוסיפה למכבי מאות אלפי דולרים מהספונסרים), אך ייתכן שזו העונה האחרונה שלה.
פזילה לשוק האמריקני
במכבי בחנו כמה דרכים בשנים האחרונות להגדיל את רף ההכנסות. החלום של ראשי המועדון לבנות אולם של 20,000 מקומות ישיבה יישאר כרגע בגדר חלום. שום ראש עיר בת"א לא יבנה למכבי אולם ענק ויהפוך את האולם העירוני ביד אליהו לפיל לבן.
הדרך השנייה היא פזילה לשוק האמריקני. מכבי פתחה לאחרונה משרד בניו יורק ומינתה את ירון טלפז (לשעבר בערוץ הספורט) כשגרירהּ בשוק האמריקני. החזון במועדון מדבר על כך שהיורוליג יהיה חלק מהאן.בי.אי בתוך עשר שנים, בתור אזור (קונפרנס) בפני עצמו או השתלבות בפלייאוף כזה או אחר. חוזי הטלוויזיה הענקיים של ליגת האן.בי.אי (2.2 מיליארד דולר לעונה) קורצים מאוד לראשי הקבוצות הבכירות באירופה, שרוצות גם הן נתח מהעוגה.
דרך נוספת היא הפחתה דרסטית בתשלומי היציאה מהחוזים עם שחקנים. בשנה שעברה שילמה מכבי להרבה שחקנים, שכלל לא דרכו אצלה על הפרקט. יובל נעימי קיבל שש ספרות בדולרים, והיציאה מחוזהו של ליאור אליהו עלתה למועדון כ־300 אלף דולר (150 אלף דולר לשחקן).
מכבי השלימה את שכרו של קיינר מדלי, ועדיין משלמת את הביי אאוט על דארקו פלאניניץ', הקרואטי שהבטיחו לראשי מכבי שיהיה שחקן ענק ואפילו לא נמנה הקיץ עם סגל נבחרת קרואטיה. כל ביטולי החוזים עברו את מיליון הדולרים בעונה שעברה, והקיץ זה הסתכם בקיזוז מעברו של טייריס רייס לרבע מיליון דולר בלבד.
בעלי המאה
בשנים האחרונות הופנו לא מעט טענות כלפי בעלי הקבוצה מדוע הם לא מכניסים את היד עמוק לכיס בקניית שחקנים או בהשארתם של כוכבי על מהכדורסל האירופי, שהפכו להיות חביבי ההיכל כמו לנגפורד ורייס. מאז הפכה הקבוצה לפרטית ביוני 2000, הזרימו הבעלים מכיסם הפרטי כ־30 מיליון דולר. בעונה שעברה החזרתו של דיוויד בלו עלתה למועדון בעוד כחצי מיליון דולר, שהגיעו מהבעלים.
ההצלחה בעונה שעברה היתה תשובה חותכת, לדעת ראשי המועדון, לכך שגם אם הבעלים יוציאו מכיסם עוד 5 מיליון בעונה, אין ערבות לכך שכל המטרות יושגו. המתכון ימשיך להיות עבודה קשה בתחום מערכת הסקאוטינג, שאמנם כרגע נראה שנפלה עם לינהרט וגם ממאריץ' ציפו ליותר, אבל כששכר השחקנים הוא פחות מ־10 מיליון דולר, מכבי לא יכולה להתחרות בקיץ עם הקבוצות העשירות של אירופה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו