חוזר לעליון? המורשע על סמך חלום מבקש דיון נוסף

 לאחר שערעורו נדחה לפני כחודש וחצי, הגישה אתמול שוב הסניגוריה הציבורית לבית המשפט העליון בקשה לדיון נוסף בעניינו של בני שמואל, האב שהורשע באונס בתו בילדותה על סמך זיכרונות מודחקים שעלו בחלומותיה.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

בדיון הקודם, שהתקיים ב־10 בספטמבר, הותיר ביהמ"ש העליון על כנו את העונש שנגזר על האב בן ה־75 לפני שש שנים וחצי בבית המשפט המחוזי בת"א, העומד על 12 שנות מאסר בפועל, וקבע כי 28 שנה לאחר ביצוע העבירות שבהן הורשע, יתחיל לרצות את עונשו ב־20 באוקטובר 2014.

תחילת הפרשה באוקטובר 1999, כאשר הבת, אז בת 23, שהתה בניו יורק והתעוררה מחלום שבו ראתה עצמה מקיימת יחסי מין עם אביה. לטענתה, באותו רגע התעורר בה זיכרון בנוגע למעשים מיניים שביצע בה אביה בילדותה. לאחר ההיזכרות הטיחה הבת באביה ובמשפחתה את טענותיה, אך האב הכחיש את המעשים וטען כי בדתה אותם על רקע בעיותיה הנפשיות.

שלוש שנים לאחר מכן הגישה הבת תלונה במשטרה נגד אביה והעידה כי ביצע בה את המעשים מאז היתה בת 3 ועד גיל 11. לנוכח התיישנותם של חלק מהמעשים המיניים, האב הואשם כי בשנים 1987-1986, כאשר הבת היתה בת 11-10, ביצע בה מעשי אינוס ומעשים מגונים בתדירות של כמה פעמים בשבוע.

בדיון בערעור שהגיש האב לפני כחודש וחצי קבע ביהמ"ש העליון כי הוכח שהוא ביצע את העבירות המיוחסות לו בכתב האישום, בין השאר, לאור "שלל הראיות החיצוניות התומכות בעדותה של המתלוננת, שנמצאה מהימנה... יחד עם חוות דעת המומחים מטעם התביעה, אשר הצביעו על כך שהסימפטומים השונים שזוהו במתלוננת יוצרים תמונה אופיינית של נפגעת גילוי עריות ממושך בילדות, והסבירו את המנגנון שהביא להדחקת הזיכרונות".

סניגוריו של האב, עוה"ד גיל שפירא ומשה קשלס, טענו בבקשה שהוגשה אתמול כי "סוגיה זו של אובדן הזיכרון והקמתו מחדש מצויה במרכזה של מחלוקת מקצועית ומדעית עזה, הניטשת בין מומחים, חוקרים ומדענים ברחבי העולם". לטענתם, "בניגוד לדברים העולים מפסק הדין, שמהם ניתן להבין, לכאורה, כי תיאוריית ההדחקה זכתה להכרה מדעית, הרי הלכה למעשה תיאוריה זו לא זכתה להכרה שכזו, לא עמדה באמות המידה המדעיות המקובלות", כמו גם  מצויה במוקד של מחלוקת חריפה.