מאז סוף העונה שעברה, אחת ההבטחות שסיפקה הנהלת הפועל ירושלים היא שהקבוצה שתורכב השנה תהיה טובה יותר מזו של העונה שעברה, שאמנם הציגה כדורסל סוחף לאורך רוב העונה, אך נפצעה ונחלשה במאני טיים.
אחרי שני משחקים במסגרת גביע ווינר, שבהם הפגינה הקבוצה יכולת טובה, במיוחד בהתחשב שהיא מתאמנת בסגל מלא פחות משבוע, קשה עדיין להחליט אם הקבוצה אכן התחזקה.
האס הגדול ביותר של ירושלים העונה לעומת העונה שעברה הוא כמובן דונטה סמית', אולי הזר הטוב ביותר שהגיע לכאן מאז אנתוני פארקר. סמית' במקום דופרי האפרורי (שהקיץ פרש ממשחק פעיל) הוא ללא ספק שדרוג עצום בכל האספקטים של המשחק. שיפור נוסף, וייתכן שהמשמעותי ביותר, בא בעמדת המאמן: דני פרנקו נחשב לחיית ניהול משחק לעומת בראד גרינברג, שסגנונו התאפיין בתגובות למתרחש על הפרקט ולא בלקיחת יוזמה.
כמו כן, אסור לזלזל בעובדה שלראשונה זה שנים רבות בירושלים, רוב הסגל נשאר לעונה נוספת וחתום לכמה שנים קדימה: הלפרין, אליהו, קיצ'ן, רייט, גרין ואריאל - כולם ממשיכים העונה, מכירים היטב זה את זה ולא זקוקים לזמן היקר הדרוש להתחברות ולהתגבשות, דבר שעשוי להעניק לירושלים יתרון משמעותי גם במשחק הערב, אך בעיקר בהמשך העונה.
עם זאת, ירושלים הפסידה הקיץ את ג'וש דאנקן, עוד אחד מהזרים היותר טובים ששיחקו כאן, ואת ארט פרחוסקי, שבמשחקים ביורוקאפ הפגין יכולת טובה וחתם בניז'ני נובוגרוד שתשחק השנה ביורוליג. בבירה חיכו וחיכו, ולבסוף החתימו שני זרים שהם עדיין, נכון לעכשיו, סימני שאלה: ג'וזף ג'ונס וטוני גפני.
ג'ונס. עדיין לא מחובר // צילום: עודד קרני
בשני המשחקים הראשונים בגביע ווינר ניתן היה להבחין שג'ונס ללא ספק נופל ברמתו לעומת זרים כמו סמית', קיצ'ן ורייט. הוא עדיין מעט כבד, לא מצליח לסיים מתחת לסל, ולוקח מעט מאוד ריבאונדים ביחס למימדיו ולעובדה שהוא סנטר. גפני, לעומת זאת, מתחיל להראות ניצוצות לסיבה שהוא הובא לכאן: אתלט שנותן הגנה טובה, לא כופה את עצמו על המשחק אך מוגבל מבחינה התקפית. ימים יגידו כיצד השניים הללו יתחברו לחבריהם האדומים, אך בין השורות בראיונות שהם נותנים, קברינטי ירושלים כמעט רומזים שעוד יהיו שינויים.
הערב תידרש ירושלים להתמודד עם מפלס לחץ מסוים ועם רצון האוהדים לקטוף תואר ראשון בארנה. מכבי תל אביב אמנם מגיעה פצועה (רנדל, סמית' וסופו) ועדיין לא מחוברת לגמרי, אבל עם יותר ניסיון וכמעט בלי לחץ. לזכות מכבי עומד היתרון הפסיכולוגי: בגלל שהיא פצועה ובגלל שהיא משחקת מחוץ לביתה - אין עליה לחץ, בטח ובטח שהתואר עצמו לא ממש נחשב ליוקרתי.
ירושלים, מנגד, זכורה היטב כקבוצה שנוטה "לעשות במכנסיים" במעמדים גדוליים ובמיוחד מול הצהובים, אבל בבירה מדברים על רוח חדשה, או אם תרצו, DNA חדש שאותו מנסה הקבוצה לאמץ.
מאריץ' וטיוס. הסנטר החדש מתרגל לקצב // צילום: ספי מגריזו - מכבי ת"א
מכבי תתרכז בהמשך ניסוי הכלים, בסוגי הגנה שונים ותסתמך על היכולת הטובה של הגארדים (פארגו, היינס ובעיקר לנדסברג) כבר בשלב הזה של העונה. מטרה מרכזית נוספת היא הכנסתו לכושר ולקצב משחק של אלכס מאריץ', שהודה בעצמו כי לא התאמן באינטנסיביות כמו במכבי כבר זמן רב. יהיה מעניין לראות כיצד יתפתח המשחק, כאשר לנוכח גל הפציעות במכבי - ירושלים מגיעה אליו כפייבוריטית.
