"משהו בך מת ביום הפציעה", מסביר אביחי נטף (34), אחד מנכי צה"ל, שבציבוריות הישראלית אינם זוכים לתהודה, ודאי שלא בדומה לחללי צה"ל. "אבל רגע כזה מחזיר את הגאווה ואת התחושה שזה היה שווה את זה", ממשיך נטף, בהתייחסו לכך שבחודש דצמבר הקרוב, לראשונה, ייערך יום הוקרה לפצועי מערכות ישראל ופעולות האיבה, החלטת ממשלה שנולדה ללא לוביסטים, אלא על ידי יוזמה של אליעד אברקי (34), רכז בתנועת בני עקיבא מירוחם, וחבריו. לקיומו של היום הזה, שקשה להאמין שרק עתה הפך לעובדה, חברו גם נשיא המדינה, ראש הממשלה, חברי כנסת, מערכת החינוך וכמובן צה"ל.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
היתה זאת שיחה עם חברה של אשתו של אברקי על הלום קרב, שהביאה אותו לשאול "איפה היום של הפצועים? יש יום זיכרון לחללי צה"ל, אבל מתי זוכרים את הפצועים?" יותר משנתיים פעל בנדון, עד שלפני שבועיים מאמציו נשאו פרי. בתום חודש מילואים במסגרת מבצע צוק איתן, הגיע לדיון עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר, ונציגים מבית הנשיא וממשרדי הממשלה, שבו תוכנן כיצד ייראה בפועל יום ההוקרה לפצועים.
אברקי, אב לשישה, התחנך במוסדות הציונות הדתית. הוא התגייס לצנחנים בשלהי האינתיפאדה השנייה במסלול הסדר והפך לקצין בדרגת סרן. "לפני שלוש שנים הקמנו את 'המועצה', חבורה המורכבת משני נציגים של סניף בני עקיבא בדרום. 60 חברים צעירים, שמתכנסים שלוש פעמים בשנה ומקבלים החלטות ברמה האזורית והלאומית", הוא מספר.
בין פעולות "המועצה": העלאת המודעות סביב שחרורו של ג'ונתן פולארד; רעיון הקמת יישוב חדש בדרום שנמצא בשלבי עבודה; וכאמור, קיום יום הוקרה, ממלכתי ורשמי, לפצועי צה"ל. "היה ברור שהדבר היחיד שיכול להניב דבר כזה הוא אותם חברי 'מועצה'", אומר אברקי, "נוער שיוביל את הסיפור".
מסע גיוס התמיכה החל מייד. "הלכנו לראש עיריית ב"ש, רוביק דנילוביץ', והצענו לעשות אצלו פיילוט. הוא אמר שלא רק שהוא מצטרף ליוזמה, אלא שגם יוביל אותה. ואכן, לפני שנה כל התיכונים בב"ש אירחו פצועים שסיפרו לנוער את סיפוריהם. היה מאוד מרגש", מספר אברקי, שצירף ליוזמה גם את ארגוני הנכים ופצועי צה"ל, למרות שאלה בתחילה חששו שרבים יראו ביוזמה של בני עקיבא עניין פוליטי.
גם עמרם מצנע היה בין המייעצים לפעילי היוזמה, רבנים ראשיים הצטרפו והקדישו שבת למען הפצועים, וסגן יו"ר הכנסת, יוני שטבון, אירגן אירוע בנושא בכנסת. רגע קריטי היה במהלך סיור של לוקר בבתי הלוחם, אז הוצגה בפניו היוזמה על ידי ארגון נכי צה"ל, ומשם הדרך ליום הלאומי היתה קצרה.
"יום כזה חשוב בכמה רמות לפצועים עצמם", מסביר אברקי, "שמעתי מאחד מהם שהוא לא צריך עוד קיצבה וגם לא רכב מותאם גדול יותר - הוא צריך הוקרה. לאדם שאיבד יד או רגל ואתה מזכיר לו, פעם בשנה, בשביל מי ובשביל מה הוא נפצע, זה המון. ותיקי הפצועים מספרים שהמדינה עוזרת, אבל חסרה להם ההוקרה הציבורית. אחד מהם גרם לכל הנוכחים בדיון בכנסת לבכות כשאמר: '40 שנה לא קיבלתי חיבוק'".
אחד הפצועים סיפר לאברקי שהיום הזה יהיה למעשה יום הוקרה לאשתו ולבנותיו, שגם הם שילמו מחיר - הם קיבלו אבא אחר בסיומה של מלחמת לבנון השנייה; אבא שצריך לעזור לו, במקום שהוא יהיה זה שעוזר. לדברי אברקי, יום ההוקרה יאפשר לתלמידים לשמוע סיפורים ולקבל פרופורציות - קשיי הפצועים לעומת קשיי היומיום.
לא להשאיר מאחור
בישראל יש כ־100 אלף נכי צה"ל ונפגעי פעולות איבה, ומי שתמיד מבקשת עבורם יחס היא דליה שץ, המוכרת כ"אמא של הפצועים". כששמעה לראשונה על היוזמה מאברקי אמרה: "30 שנה אני מחכה לטלפון הזה", וכמובן התגייסה לדחוף אותה. "היום הזה הוא מצווה ענקית", אמרה בהתרגשות ל"ישראל השבוע".
עוד הוסיפה: "היום הזה קריטי. הפצועים נמצאים בכותרות לתקופה קצרה ואז נשכחים. הם הרגישו מוזנחים, וכל לטיפה, מילה טובה והבעת אהבה חשובות להם. היום הזה יעזור להם בריאותית. זה מעודד אותם. רואים זאת בעיניים שלהם. זה מחזיר להם את שמחת החיים. אני מקווה שהיום הזה ייעשה בצורה ראויה, יתרום ויעזור להם".
דליה שץ, "אמא של הפצועים" \ צילום: זיו קורן
נכי צה"ל מברכים על היוזמה. אביחי נטף, נשוי פלוס שלושה, נפצע בהיתקלות עם מחבלים ומחדד את דבריה של שץ: "הפצועים זוכים לכמה ימי התעניינות, אבל אחר כך נשארים לבד עם כיסא הגלגלים - כל יום, כל שעה. אמירת תודה שכזו חשובה מאוד". סיפורו של נטף מדגיש עד כמה הוא וחבריו ראויים להוקרה.
הוא לוחם נח"ל שהשתתף במבצעים מסובכים, במבצע חומת מגן, ונפגע במהלך מארב שנועד ללכוד מחבלים שרצחו זמן קצר קודם לכן תשעה אזרחים באוטובוס. "היתה היתקלות עם המחבלים. אחד הלוחמים חטף כדור בפנים וביד, מפקד המחלקה מת לי בידיים וכשהסתערתי על מחבל, היה לי מעצור בנשק. הוא הסתובב וירה בי שלושה כדורי אקדח. כשהבנתי שאני בחיים, הפלתי אותו ונאבקנו, עד שכוח אחר הסתער וזה נגמר".
נטף, שהיה מאושפז חצי שנה, עבר טיפולים ותהליך שיקום, חוזר ומדגיש את הצורך ביום ההוקרה. "במיוחד עכשיו, בגלל מבצע צוק איתן, זה כל כך חשוב", הוא אומר, "הפצועים שהיו בכותרות, מחר־מחרתיים כבר לא יבואו לבקר אותם או שיבואו פחות. כשהם יצאו לרחוב בכיסא גלגלים, אנשים לא ידעו שנפצעו בפעילות צבאית. האנשים האלה גיבורים שהיו מוכנים לתת את חייהם בשביל המדינה. טוב שיהיה יום אחד בשנה שבו הם שוב ירגישו גיבורים".
"יום ההוקרה לפצועים יהיה הכרת התודה שאנחנו רוצים" \ צילום: מירי זך
עוד לדבריו: "בשונה מיום הזיכרון לחללי צה"ל, היום הכי חשוב בשנה מבחינתי, אנחנו לא מרגישים גיבורים, אלא כואבים את אובדן החברים הקרובים ומרגישים אכזבה שלא הצלחנו לשמור עליהם. יום ההוקרה לפצועים יהיה הכרת התודה שאנחנו רוצים. זה אומר שלא נפצענו לחינם, שאנשים מכירים ומוקירים את ההקרבה שלנו. יום כזה גורם לך לחזור לחיות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו