מהנדס בנאס"א: "יכולנו להציל את אילן רמון"

11 שנים אחרי אסון הקולומביה, בכיר לשעבר בסוכנות החלל טוען: "אילו היו מזרזים בשבועיים שיגור של מעבורת חילוץ - הצוות היה חוזר הביתה בשלום" • "זו היתה תוכנית בת ביצוע"

שיגור הקולומביה, 2003/// רויטרס // שיגור הקולומביה, 2003

צילום: רויטרס קריינות: רן מידן

אסון מעבורת החלל קולומביה, שבו נספה האסטרונאוט הישראלי הראשון אילן רמון, היה אחת הטרגדיות הגדולות בתולדות נאס"א ותעשיית החלל העולמית בכלל. כעת, מהנדס בדימוס פותח תיבת פנדורה, ומספר: כך אפשר היה להציל את שבעת האסטרונאוטים.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

כזכור, המעבורת נשרפה והתפרקה ב־1 בפברואר 2003, בדרכה חזרה לכדור הארץ, אחרי 17 יום של שהייה בחלל. מאז ועד היום צצות שאלות קשות, הנוגעות לאפשרות שהיתה להציל את האסטרונאוטים של הקולומביה; מהנדסים, מדענים וחוקרים שבים ומעלים השערות ותוכניות, שאילו בוצעו - הצוות של מעבורת החלל היה מהלך עדיין בינינו.

הקולומביה. צילום: רויטרס

התוכנית האחרונה נחשפה לפני יומיים ב־BBC: מהנדס בדימוס בשם דיוויד בייקר, שהועסק במשך שנים רבות בסוכנות החלל האמריקנית נאס"א בתוכנית מעבורת החלל, טען כי "אילו מרכז בקרת הטיסה היה מיודע לסכנה שבחדירת הקולומביה חזרה לאטמוספרה מבעוד מועד, היה יכול להפעיל תוכנית נועזת, אך בת ביצוע, להצלתם".

הפגיעה במעבורת נקלטה במצלמות אתר השיגור מייד, וזה הותיר לפחות 17 יום לנסות לחלץ את האסטרונאוטים. יתרה מזו, במעבורת היו אמצעים לטיהור האוויר שהספיקו לחודש שלם, ומזון ושתייה, שאילו הוקצבו במשורה, היו מספיקים לאותו משך זמן.

אפשר היה להתחיל בתוכנית החילוץ כבר ביום השני לשיגור, צוות הקולומביה. צילום: אי. פי

ואולם הפגיעה לא דווחה בזמן, וכשנצפתה בסרטוני וידאו בשלב מאוחר יותר של הטיסה, כבר היה מאוחר מכדי לעשות משהו, ובחדר הבקרה אף הוחלט שלא ליידע את הצוות על גורלו הצפוי. "אילו כל הגורמים הרלוונטיים היו מדווחים בזמן", אמר בייקר, "היה אפשר להתחיל בתוכנית החילוץ כבר ביום השני לשיגור".

 התוכנית של בייקר מתבססת על העובדה, שבמקביל לשיגור הקולומביה הוכנה לשיגור גם המעבורת אטלנטיס, שהיתה אמורה לצאת לדרכה בתוך 6 שבועות. כל מה שנדרש לעשות הוא לזרז את תהליך ההכנה לשיגור ל־4 שבועות. תהליך ההצלה היה אמור לקחת 48 שעות, ובמהלכו הצוות של קולומביה היה עובר לאלטלנטיס.

"אילו היתה מיושמת הרוח ששררה בנאס"א בעת התקלה באפולו 13, שקבעה ש'כישלון אינו אופציה' - היה אפשר לעשות משהו. אבל בקיבעון המחשבתי שאפיין את סוכנות החלל בתקופה ההיא, לא היה אפשר לעשות דבר", אמר.

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר