צילום: רויטרס, קריינות: עוז מרון | צילום: רויטרס, קריינות: עוז מרון
ב־14 תחנות הוויה דולורוזה שבירושלים הצליינים ממשיכים ללכת, לשיר, להתפלל, להתרגש ולהצטלם בסמארטפון. "הגעתי לפני שבוע כדי להיות במקומות האלו, שכל כך חשובים לנצרות", אומר חוסה, שהגיע לכאן מאקוודור עם אשתו.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
בעוד עשרה ימים יחל האפיפיור פרנציסקוס את ביקורו הראשון בישראל. ירדן, הרשות הפלשתינית וישראל עורכות את ההכנות האחרונות לקראת אירוח של אפיפיור שונה מקודמיו, וכריזמטי פי כמה מהם. "הכל הולך כפי שצפינו", אומר האב דויד נויהאוז, סגן הפטריארך הלטיני של ירושלים והממונה על הקהילות הקתוליות, "כמובן, יש דברים בעייתיים - אך גם את זה צפינו; לא קל לארגן ביקור בשלוש מדינות בשלושה ימים, כשבין המדינות הללו לא תמיד מתקיימים היחסים הטובים ביותר".
לא חסרות סיבות לכך שהביקור של פרנציסקוס יוגדר כמרגש, כסמלי, כמאתגר ואולי כמתוח ביותר של אפיפיור בישראל - מאז שפאולוס השישי ערך את הביקור הראשון שלו בארץ לפני כיובל. ראשית, בגלל אישיותו של המנהיג הרוחני העולמי, שעם אמירותיו ומעשיו חולל מהפכה מאז בחירתו ב־2013. פרנציסקוס, שנבחר לאיש השנה של מגזין "טיים" ונתפס כמנהיג עולמי בעל השפעה רבה ברשתות החברתיות, הצליח בזמן קצר מאוד לקרב מגזרים רבים שעד עתה הפנו גב לכנסייה.
איש אינו מטיל ספק בכך שפרנציסקוס - האפיפיור הראשון שהגיע מיבשת אמריקה ומחצי הכדור הדרומי - הרוויח בצדק את התואר "מהפכן". הוא מציג את פניה הגמישות ביותר של הכנסייה מאז ומעולם, ומתבטא באופן בלתי מתפשר נגד תופעות כגון פדופיליה או שחיתות - שבעבר הושתקו בחדרי חדרים בוותיקן.
"בלי לרצות, פרנציסקוס הפך לתופעה תקשורתית עולמית", אומר חבייר לורנסו, עיתונאי ספרדי ופרשן לענייני דת ב"ליברטד דיגיטל". לדבריו, "בהתחלה נראה היה שהשינויים הם משום שמדובר באפיפיור חדש, אך עם הזמן אפשר לראות שפרנציסקוס נשאר תופעה. אם בנדיקטוס ה־16 התבלט כאינטלקטואל, פרנציסקוס מעוניין להתחבר לקתולים שהתרחקו מהכנסייה וגם לציבור הלא מאמין שמהווה את הרוב בחברה של ימינו. כדי להגיע למחוזות הרחוקים האלה, הכס הקדוש רוצה לנקות את כל מה שהכתים את הכנסייה בעשורים האחרונים. לנקות את כל מה שמלוכלך בפנים כדי לקבל ולהביא את אלו שעזבו את האמונה".
מסר לנוצרים בסוריה
האפיפיור ינחת בשבת הבאה בירדן. הוא ישהה כיממה בממלכה ההאשמית ובבוקר יום ראשון כבר יערוך מיסה בבית לחם וייפגש עם ראשי הרשות הפלשתינית. בעיר שבה נולד ישו הנוצרים מהווים כיום רק 12 אחוזים מהאוכלוסייה - אבל ההתרגשות כבר בשיאה ובשבועות האחרונים נעשו בבית לחם הכנות רבות.
בצהרי יום ראשון ימריא פרנציסקוס במסוק מבית לחם לתל אביב, ומשם ימשיך לירושלים. בבוקר יום שני יסיים את הביקור בפגישות עם רה"מ נתניהו ועם הנשיא פרס. הוא יבקר במקומות הקדושים לנצרות בירושלים, ייפגש עם הרבנים הראשיים וינאם בתום סיור ביד ושם. בשני בלילה הוא כבר יישן במיטתו בוותיקן.
בניגוד לביקורים קודמים של אפיפיורים, עם פרנציסקוס לא יגיעו רבבות צליינים ומאמנים, בעיקר מכיוון שמדובר בביקור קצרצר, ולציבור הרחב לא הוצעו כרטיסים רבים למיסות בהשתתפותו. אחד הכמרים החשובים בירושלים נזכר השבוע בנוסטלגיה במיסה ההמונית שערך בשנת 2000 יוחנן פאולוס בהר האושר שליד הכנרת. "חבל שזה לא יקרה שוב", אמר הכומר.
הגעתו של האפיפיור - האוטוריטה הבלעדית של העולם הנוצרי - לישראל חשובה גם בגלל המצב המורכב של הנוצרים במזרח התיכון הכאוטי שלאחר "האביב הערבי". המצב הזה בא לידי ביטוי במיוחד בסוריה, שבה הפלג הקיצוני של המורדים באסד הקשור בג'יהאד, החריב כנסיות ואפילו רצח כומר.
הפרשן לורנסו סבור כי אחת המטרות העיקריות בביקור האפיפיור במזרח התיכון היא "לנחם ולהציג את האהבה וההתקרבות של כל הקתולים לנוצרים, שנמצאים תחת רדיפה במדינות האלה". לורנסו מזכיר כי "פרנציסקוס הזכיר פעמים רבות את הנוצרים בסוריה בנאומיו. אין לי ספק שבעצם הביקור האפיפיור רוצה לספק הוכחה ממשית למסר שהוא מנסה להעביר - הנוצרים לא לבד. לכן, אני מתאר לעצמי שבחלק מנאומיו בירדן ובישראל הוא יזכיר את הנוצרים הנרדפים".
הוותיקן אינו עיוור להתרחשויות תג מחיר בישראל וניזון מדיווחים שוטפים שמגיעים אליו מהכנסייה בירושלים. האב נויהאוז מגנה את ההתקפות, אך אינו סבור שהבעיה קשורה במישרין או בעקיפין לביקור האפיפיור. לשיטתו, הסוגיה עמוקה יותר. "לא הייתי מקשר בין הביקור לבין תג מחיר", הוא אומר, "אמנם פעולות השנאה מדאיגות את הנוצרים שחיים בישראל כי אנחנו תוהים מה הפשעים האלה מבטאים ומה השלטונות עושים כדי למגר את התופעה, אבל הביקור של האפיפיור נמצא במישור אחר. אנחנו בטוחים שדבר לא יקרה בעת הביקור, ואנחנו סומכים לחלוטין על שירותי הביטחון של ישראל".
הפטריארך הלטיני פואד טוואל נשמע מודאג יותר מנויהאוז. "מעשי הוונדליזם מרעילים את אווירת הדו קיום ושיתוף הפעולה לפני הביקור של האפיפיור", אומר טוואל, "אלה הם מעשים קיצוניים של טרור. ממשלת ישראל היתה צריכה להיות מודאגת יותר".
טוואל, שנולד בירדן, מתח ביקורת בעבר על ישראל, אך עמדתו ביחס לאירועים משותפת להרבה אנשים שנחשבים לפרו־ישראלים. המשוואה ברורה: גרפיטי שמקלל בגסות את ישו על קיר במנזר נתפס עבור מרבית הישראלים כאקט מגונה מאוד, אך נחשב לאקט של פרחחים קיצוניים. זאת בעוד בתקשורת העולמית האירועים הללו זוכים לכיסוי נרחב ולהד גדול, שבאופן טבעי התעצם לקראת ביקור האפיפיור. הדאגה היא לא רק בוותיקן אלא גם בקרב קהילות יהודיות ברחבי העולם שחשות לא נוח, בלשון המעטה, עם המעשים האלו - שעלולים לחזור אליהם, לקהילותיהם, כבומרנג.
"אין ספק שמעשי הוונדליזם מדאיגים את הוותיקן, לא רק בגלל ביקור האפיפיור אלא גם בגלל הסבל שנגרם לקתולים המקומיים", אומר הפרשן לורנסו, שבכל זאת מעוניין להבהיר: "עם כל חומרת ההתקפות, חייבים לזכור שאלה אירועים בודדים שבוצעו על ידי מיעוט שאינו מייצג את הישראלים. נוצרים ויהודים תומכים בנסיעתו של האפיפיור לישראל, וכולם ערים לתועלת שתביא הנסיעה ההיסטורית הזו".
הרב סקורקה: "הקשר שלי עימו הוא בדיוק כפי שהיה לפני שנבחר לאפיפיור" // צילום: אי.אף.פי
חיבור יהודי־נוצרי
את פרנציסקוס ילווה בישראל אחד מחבריו הקרובים ביותר, הרב הארגנטינאי אברהם סקורקה, שמכיר את האפיפיור עוד מימיו כחורחה ברגוליו - הארכיבישוף של בואנוס איירס. סקורקה וברגוליו התחברו בבירה הארגנטינאית ועם השנים הפכו לחברים קרובים. ברגוליו אף נהג להקניט את סקורקה על קבוצת הכדורגל האהודה עליו. מדובר בעניין רציני, כי הנוצרי אוהד מושבע של סן לורנצו והיהודי של ריבר פלייט.
הרב סקורקה, ד"ר לכימיה, נולד לפני 64 שנים בבואנוס איירס. לפני שנה עיניו היו דבוקות למסך הטלוויזיה בביתו בזמן הקונקלווה, כשהקרדינלים דנו שעות על גבי שעות בזהות האפיפיור החדש. "צפיתי בטלוויזיה והתרגשתי מאוד, אך לא הופתעתי. אמרתי לאשתי: 'צדקתי'. כשראיתי אותו במרפסת של הבזיליקה חשבתי לעצמי: 'החבר שלי שם'".
בשיחה בלעדית עם "ישראל השבוע", סקורקה אינו מסתיר את התרגשותו לקראת מה שנראה בזמנו בבואנוס איירס כחלום המשותף: ביקור בארץ הקודש. "זהו רגע עדין מאוד בעולם ובמזרח התיכון בפרט", הוא אומר, "מעבר למפגש בין כל זרמי הנצרות שהכס הקדוש ינהל כאן, על הפרק יש שני נושאים חשובים בשבילנו, היהודים: מצד אחד המחוות של האפיפיור לעם היהודי בישראל, ומצד אחר המסר הברור והעמוק של שלום שיש להשכין בין ישראלים לפלשתינים. זה נושא מאוד חשוב לעולם, למדינת ישראל ולכל היהודים שנכספים לשלום".
אתה אופטימי?
"המצב בהחלט לא פשוט אך אני רוצה לזכור את דברי הנביאים, שאמרו שכשיהיה שלום בציון הדבר יקרין שלום בכל הארצות, בכל המדינות ובכל העמים".
הרב סקורקה מספר כי הקשר עם עמיתו נותר "בדיוק כפי שהיה לפני שהוא נבחר לאפיפיור, אך באופן טבעי ומובן תדירות המפגשים עכשיו פחותה יותר, כיוון שהוא נמצא ברומא ואני בבואנוס איירס. אם קודם לכן הוא היה עסוק במציאות היומיומית של ארגנטינה, היום הוא עסוק מאוד ברמה האוניברסלית. אבל עדיין, אנו מחליפים אי־מיילים בכל שבוע, עובדים יחד על דברים שאנו רוצים להשיג וכמובן מדברים גם על הביקור הקרוב בישראל".
הרב סקורקה והאפיפיור מנהלים ביניהם דיאלוג בין־דתי כבר שנים רבות, ומיטב משיחותיהם המשותפות כונס לספר - "על רומא וירושלים", שרואה עתה אור בעברית (בהוצאת טובי). "עם הרב סקורקה מעולם לא היה עלי להתפשר על זהותי הקתולית, כשם שהוא לא התפשר על זהותו היהודית", התבטא האפיפיור באחת השיחות, בזמן שהרב סקורקה מדגיש: "הנושא העיקרי שעסקנו בו תמיד היה אנשים ובעיותיהם".
"השיחה עימו היא אכן שיחה כנה, פתוחה ואמיתית על נושאים רגישים ששופכים אור על האדם של ימינו", מגלה סקורקה בשיחת טלפון מבואנוס איירס. "אנחנו מדברים על אתיאיזם, קפיטליזם, קומוניזם, על הסכסוך הישראלי־פלשתיני, על השנים השחורות של ארגנטינה ועל הומוסקסואליות. אנחנו לא בוחלים גם בנושאים בעלי מימד יהודי ואוניברסלי, כמו השואה. אלו שיחות מאוד כנות".
גם אתה מוטרד מאירועי תג מחיר סמוך לביקור?
"לא שוחחתי עם האפיפיור על האירועים האחרונים ועל הכתובות בכנסיות בישראל. כשהאפיפיור ואני משוחחים - זה תמיד על עניינים עמוקים של מה שאפשר לעשות; איננו מתעכבים על אירועי תג מחיר, שלמען האמת איני חושב שמייצגים מספר משמעותי מקרב התושבים הישראלים. אני מעדיף להדגיש את ההחלטות והמעשים של האפיפיור, שנועדו לחבק את העם היהודי, ולהעניק מקום להבנה בין ישראלים לפלשתינים".
ספר מעט על האופן שבו מתנהלות שיחותיכם.
"כל צד רוחש כבוד מוחלט לצד השני. זהו דיאלוג שבו איש אינו חש עליונות על השני. כארכיבישוף של בואנוס איירס הוא תמיד אמר לי שאנחנו באותה רמה. יכולנו להתווכח, להחליף רעיונות, לנסות להבין ולפרשן אחד את השני. המשמעות של המילה ויכוח אינה זהה לתגרה. אפשר לדבר על נושאים שנויים במחלוקת, לחשוב יחד, להשתמש בסימפתיה ובאמפתיה כדי ליצור דיאלוג שבו איש אינו מנסה לשכנע את השני, אלא רק לעודד בו מחשבה כדי להעשיר את הזהות שלו".
חלום של 20 שנה
המחלוקת בין ישראל לוותיקן על החזקה בקבר דוד שבהר ציון בירושלים קיבלה בשבועות האחרונים תפנית טעונה, שהתחזקה עוד יותר לקראת הביקור בשבוע הבא. למרות הכחשת הכנסייה, פעילי ימין התלוננו כי יש ניסיון להגיע להסכם שלפיו אולם "הסעודה האחרונה", שנמצא בקומה שמעל לקבר, יימסר לכנסייה הקתולית.
המחלוקת והדיונים הללו אינם צפים בחלל ריק. חשוב לזכור כי ההיסטוריה בין העם היהודי לוותיקן מלאה במתח בין־דתי, אי הבנות, שנאות, רציחות ודם רע. כל זאת גרמו לכך שהיחסים הדיפלומטיים בין ישראל לוותיקן כוננו רק ב־1993. לפני כן היתה חשיבות רבה לביקור ההיסטורי של האפיפיור יוחנן פאולוס השני בבית הכנסת של רומא, וכמובן למסמך ה"נוסטרה אטאטה" ("Nostra Aetate") תחת מנהיגותו של פאולוס השישי. במסמך ההיסטורי הוותיקן התייחס לדתות האחרות, ובו נאמר כי העם היהודי אינו אחראי למות ישו וכי יש להדגיש את הקשר בין העם היהודי לנצרות.
לביקור הקרוב של פרנציסקוס בישראל קדמה עבודת הכנה דיפלומטית. ביקורו של בנדיקטוס ה־16, האפיפיור הקודם, לפני ארבע שנים (שהיה הביקור השלישי בישראל), סייע למוכנות הביקור הנוכחי. עם זאת, לאירועי היובל לציון הביקור הראשון - של פאולוס השישי - ולהזמנה של הנשיא שמעון פרס, שנמסרה בפגישתו עם האפיפיור לפני שנה בוותיקן, היה משקל רב מאוד כדי להניע את המגעים לביקור. זאת ועוד, הידידות ארוכת השנים עם הרב סקורקה לא הזיקה אף היא. גם לא הידיעה כי השניים מתכננים כבר שנים רבות - מאז שנות ה־90, לבקר בישראל במשותף. ספק אם הם חלמו שיעשו זאת כשברגוליו הוא, בכבודו ובעצמו, האפיפיור.
