חושב לעומק

בשנים האחרונות שורר שקט ביטחוני מטעה. מטעה, כי ה"אקשן" האמיתי מתרחש הרחק מעיני הציבור והתקשורת, ולעיתים גם מעבר לגבולות ישראל. לא רבים יודעים זאת, אך בשנתיים האחרונות הרחיב צה"ל באופן חסר תקדים את היקף הפעולות המיוחדות שהוא מבצע, אשר חלקן נחשבות נועזות ביותר. מאחוריהן עומדות יחידות העילית של צה"ל, דוגמת סיירת מטכ"ל, שלדג, שייטת 13 ויחידת אגוז. וגם יחידה נוספת, יחידת מגלן, שלא הרבה נחשף בנוגע אליה. לפחות עד עתה. 

לעדכונים נוספים הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

לרגל סיום תפקידו השבוע, הסכים מפקד היחידה, סגן אלוף גיא לוי, לשוחח עם "ישראל השבוע" ולגלות טפח מפעילותה המיוחדת בשנתיים שבהן פיקד עליה. זו הפעם הראשונה שבה מתראיין מפקד מגלן בשמו המלא ובפנים גלויות. 

"בשנתיים האחרונות המטה הכללי קיבל החלטות נועזות, גם בהפעלת היחידה שלי", מציין סא"ל לוי במהלך הראיון, "אני מסיים את התפקיד הזה מלא הערכה למי שמעלי. אני לא שולח מכתב לרמטכ"ל, רק כי אני חושב שזה ייראה חנפני. יש לי רק מילים טובות לומר בעקבות החשיפה לעבודה של המטה הכללי בשנתיים האלה. תמיד יש ביקורת, אבל אני חושב שהגיבוי, האומץ לעשות דברים בלתי רגילים והיכולת להפעיל יחידה כמו שלי, הם לא דבר ברור מאליו. אתה רואה שאתה יכול להשפיע, נותנים לך קרדיט". 

בהתייחסו לתחרות בין היחידה שלו לבין יחידות אחרות על ביצוע המבצעים המיוחדים, מציין סא"ל לוי כי "המצב בשנתיים האחרונות בתחרות בינינו לבין אגוז היה טוב, גם בגלל המפקדים שמעלינו. הם בחרו את היחידה שתבצע לפי המקצוע, ולא לפי האגו. היתה מספיק עבודה לכולם. אף שהתקופה נראית שקטה, לא חסרות לנו בעיות. אפשר להשקיע עכשיו ברמת הגולן ארבע יחידות, ועדיין יכולים להשחיל פיגוע. יש עבודה, ובשנתיים האחרונות היה אפילו שיתוף פעולה בינינו לבין אגוז. זה חריג לטובה, ואני מקווה שזה ימשיך. מיזערנו את האגו. אי אפשר להוריד אותו לחלוטין, כי בכל זאת זה צבא. יכול להיות שנילחם על מי עושה איזה מבצע, אבל זה לא יהיה ברמה של לזרוק בוץ אחד על השני, לא יהיה ברמה של השמצות. בשנתיים האחרונות לא היינו צריכים לריב על מבצע". 

לא על האמל"ח לבדו

סא"ל לוי (38), נשוי פלוס שלושה, מתגורר ביישוב מיתר. את דרכו הצבאית החל בשנת 1995 בחטיבת הצנחנים, ומילא שורת תפקידים בגדוד 101. בהמשך מונה למפקד פלוגת חיל ההנדסה (פלחה"ן) של הצנחנים, ובקיץ 2006 - עת פרצה מלחמת לבנון השנייה - היה בחפיפה לתפקיד סגן מפקד מגלן עם עמוס הכהן (כיום אלוף משנה, מפקד החטיבה הדרומית בעזה). לאחר תפקיד זה, חזר לחטיבת הצנחנים ושימש מפקד גדוד 890. לפני שקיבל את הפיקוד על מגלן, הספיק לשמש גם מפקד מגמת "להב" בבה"ד 1. 

את הפיקוד על יחידת מגלן קיבל בקיץ 2012. ביום רביעי הקרוב הוא עתיד להעביר אותו למחליפו, סגן אלוף יובל, שיהיה הקצין הראשון שהחל את דרכו ביחידה וימונה למפקדה. לוי עצמו יועלה בעוד כמה שבועות לדרגת אלוף משנה, ויקבל את הפיקוד על חטיבת המילואים 55 של הצנחנים. 

ככלל, תפקיד מפקד מגלן נחשב לאחד ה"ג'ובים" היוקרתיים בצבא. זאת מכיוון שצמחו ממנו מפקדים בכירים רבים, ובהם מפקד חטיבת הצנחנים הנוכחי, אלוף משנה אליעזר טולדנו; מפקד אוגדת עוצבת האש, תת אלוף אמיר ברעם; ותת אלוף (בקרוב אלוף) יוסי בכר, שלאחרונה מונה למפקד גיס. גם אלוף משנה דרור וינברג ז"ל, שנהרג בציר המתפללים בחברון בראשית האינתיפאדה השנייה, שימש מפקד היחידה, ובנו יואב הוא קצין בה. לאחרונה התגייס לטירונות בה גם נכדו של גיבור ישראל שהלך לאחרונה לעולמו, מאיר הר ציון ז"ל.

לאורך השנים עברו המשימות שביצעה מגלן תהפוכות לא מעטות. היחידה הוקמה ב־1986 מתוך צורך מבצעי של התמודדות עם הסקאדים העיראקיים, ומשם היא רק התפתחה והלכה: באינתיפאדה הראשונה הופעלה באיו"ש ובעזה, ובהמשך פעלה ברצועת הביטחון בלבנון כיחידת קומנדו ועסקה בהסוואה ובציד רקטות. באירועי "גאות ושפל" באינתיפאדה השנייה הוענק ליחידה צל"ש, וכך גם במלחמת לבנון השנייה ב־2006. 

כיום, מסביר סא"ל לוי, מגלן היא יחידת קומנדו המתמחה ביצירת מודיעין ובהשמדת מטרות איכות בעומק שדה הקרב. "לצורך כך", הוא אומר, "היחידה מתמחה בהסוואה, בניוד, בהפעלת אש מסוגים שונים ובשיתוף פעולה עם זרועות אחרות - בעיקר חיל האוויר, אבל גם חיל הים. נדבק לנו הכינוי 'יחידת הנ"ט' כי זה היה המקור, אבל היום זה רחב הרבה יותר. אנחנו נשתמש בנ"ט כדי לעמוד במשימה, אבל יש עוד הרבה מעבר לכך". מה למשל? "בין השאר אנחנו מכווינים הרבה גורמי אש, גם באמצעות לייזר". לדבריו, "במלחמה הבאה היחידה תפעל בכל זירה שתידרש, ותבצע משימות מיוחדות שיוטלו עליה". אלו כוללות, לדבריו, "ציד של כל דבר - רקטות או משהו אחר, פשיטה, שליטה על מרחב מסוים ואיתור האויב בו והשמדה של האויב בכל מיני דרכים, גם שלא נראות על פני השטח". 

מי שמסיק כי לוחמי היחידה תלויים בטכנולוגיה, ייאלץ לחשוב שוב. "האמל"ח הוא רק כלי", אומר לוי, "תפיסת ההפעלה, לאן ישלחו אותנו - זה הסיפור המורכב יותר. כולם יכולים להגיע לכפר, אבל תהיה יחידה שתבוא בכלי רכב ממוגנים, תפרוק ליד בית ותעשה מה שתעשה. תהיה יחידה שתבוא בכלי רכב צבעוניים, כמו דובדבן. ותהיה יחידה שתנסה להביא פתרון יצירתי אחר, שזה אנחנו. זה יכול להיות רכוב, רגלי או בשיתוף פעולה עם חיל האוויר". 

כמחצית מהלוחמים במגלן כיום הם חיילים שניסו להגיע לסיירת מטכ"ל, אך לא עברו את הגיבוש לצורך כך. כן משובצים בה מודחים מקורס טיס שנמצאו מתאימים. המחצית השנייה של הלוחמים הם חיילים שהתגייסו לחטיבת הצנחנים, והשתתפו בגיבוש ליחידה לאחר גיוסם. 

בשנים האחרונות שונה מסלול ההכשרה של לוחמי מגלן, וקוצר לשנה וארבעה חודשים, ועוד חודשיים של "הקמה ייעודית" שבמסגרתה מתמחים הלוחמים באחד התפקידים המיוחדים של היחידה. בפועל, משובצים הלוחמים באחת משלוש פלגות: פלגת פשיטה, פלגת משימות מיוחדות ופלגה שעוסקת בחימוש מונחה מדויק ובפעילות מול חיל האוויר.

"המסלול לא באמת קוצר, הוא רק סודר", מסביר סא"ל לוי. "חייל הופך ללוחם מהר יותר, אבל במסלול ההכשרה דברים לא השתנו. חשוב להגיד שאנחנו לא יחידה ממיינת, אלא מכשירה". עם זאת, הוא מוסיף, "יש קריטריונים לסיים מסלול. מי שלא עומד בהם, לא נשאר. אם מישהו עמד בקריטריונים הוא יסיים מסלול. האנשים שמגיעים ליחידה איכותיים מאוד, וצריך לראות על מה מעיפים. כל דבר כזה הוא החלטה שלי. יש נטייה לחשוב על היחידות המיוחדות כמקום שאף אחד לא יודע מה קורה בו, מעין 'פלמ"ח', אבל זה ממש לא ככה. הכל מסודר מאוד, בטח בכל מה שקשור להכשרות". 

לפי מפקד פלגת הכשרות היחידה, סרן סתיו (24), "פעם עסקו הרבה יותר בשאלה איך 'לקרוע' את החיילים במהלך ההכשרה. החיילים היו הולכים 30-20 ק"מ עם אלונקות. היום ההכשרה מותאמת יותר לתוכנית האופרטיבית. פחות עוסקים בריצות מרתון, ויותר בריצות עם ציוד לחימה, בבניית הכוח ברגליים, בגב ובבטן. המסלול קשה יותר ומקצועי יותר". 

בסך הכל ביחידה יש כמה מאות קצינים וחיילים לוחמים, ומתוכם יותר משני שלישים נושאים בנטל הפעילות המבצעית. כמו כן, ביחידה משרתים עוד כמה מאות תומכי לחימה, שאחראים לכל המעטפת הלוגיסטית, אמצעי הלחימה, ההכשרות ועוד. 

בדרך כלל, פועלים לוחמי היחידה בצוותים קטנים, אם כי בתרחישים מסוימים אפשר להפעיל את היחידה כולה. "אני יכול למצוא את עצמי מוביל 200 לוחמים, או צוות של 15 לוחמים", מפרט סא"ל לוי. "בשנתיים האחרונות גדלה כמות התוכניות האופרטיביות שהיחידה מחויבת אליהן כדי להיות רלוונטית ולתת את היתרון היחסי שלה בכל אחת מהזירות". 

מאז נכנס סא"ל לוי לתפקיד מפקד מגלן, גדלה משמעותית כמות המבצעים המיוחדים שבהן היחידה נוטלת חלק. הגידול לא נבע רק מפעולותיו של סא"ל לוי, אלא מגידול במספר המבצעים המיוחדים שמבצע צה"ל כולו. לעיתים זו פעילות "סמוכת גדר", כמו זו שהביאה לפציעתם של לוחמי אגוז לפני כמה חודשים לאחר שעלו על מטען סמוך לגבול. אך לעיתים מדובר בפעילות עמוקה יותר. 

האם היה שינוי באופי הפעילות שלכם בגבול לבנון, בעקבות התקרית שבה נפצעו לוחמי יחידת אגוז?

"היה שינוי מסוים, לא גדול. היחידה פועלת בפיקוד הצפון, וכמעט כל הזמן יש שם משהו - גם בגבול סוריה וגם בגבול לבנון", מסביר המפקד היוצא. "יש כמובן זירות נוספות שבהן אנו פועלים. קוראים לנו כשצריך משהו ספציפי. או שמקפיצים אותנו, או שאנחנו כבר בגיזרה מראש".

אם נניח צה"ל מתכנן פעילות עלומה בסוריה או בלבנון, כפי שלעיתים מתפרסם במקורות זרים, אתם כבר בכוננות בגיזרה הרלוונטית?

"יכול להיות מצב כזה, זה היה בעבר. בדרך כלל אנחנו לא יושבים בכוננות, אלא פשוט עושים משהו באותה זירה. באחת הכוננויות קרא לי מפקד אוגדת איו"ש, וביקש שנפתח פתרון לבעיית זריקת בקבוקי התבערה באזור. בצבא מסתכלים עלינו כיחידה שיכולה לפתור בעיות מטכ"ליות גם בזירות הטקטיות. באוגדה 210 (שעל גבול רמת הגולן; ל"ש) הניחו שני מטענים פחות או יותר באותה זירה. אמרו לנו: 'עזבו הכל עכשיו, קחו את מגלן ושימו אותה שם'. במשך שבועיים וחצי סגרנו מרחב שחששו שיניחו בו מטענים. במקרה הזה עשינו מארבים, פטרולים, שליטה על המרחב באיסוף. וזה רק מבצע פשוט. מעבר לזה, יש תמיד דברים ברמה פיקודית, שמתוכננים מראש".

בדבריו רומז סא"ל לוי לפעילות שמבצעת היחידה שלו, כמו יחידות אחרות, מעבר לקווי הגבול - בלבנון ולעיתים גם בסוריה. "בשנתיים האחרונות היתה התפתחות בנושא הזה", הוא מעיד, "אנחנו עוסקים גם במבצעים בטווח זמן קרוב, בדברים מיוחדים ברמה הטקטית, וגם בדברים שהם קצת יותר". לדבריו, "יש מבצעים שהתכוננו אליהם שלושה חודשים, ויש כאלה שהתכוננו לקראתם חודש". 

שבת (בלי) מנוחה

כשנשאל סא"ל לוי מהי גולת הכותרת של פעילות היחידה בזמן פיקודו עליה, הוא מתחמק באלגנטיות ממתן תשובה. "גולת הכותרת היא כמה מבצעים בפיקוד צפון שמביאים הישגים", ציין. "זה להיכנס הכי עמוק שאפשר למה שקורה שם, ולפרק את זה. זה אומר לחקור את האויב, לאפיין את מה שהוא עושה ובסוף גם לבצע איזושהי פעילות שתשפיע על זה או תשפוך אור. ההשתתפות של היחידה במבצעים האלה היא הדבר המשמעותי שקרה בשנתיים האחרונות. הרבה דברים קורים גם בדחיפה של היחידה. גרמנו לרמה הממונה לסמוך עלינו. בעיניי זה לא ברור מאליו. ואת זה עשינו במקביל למאות מבצעים". 

לפי סא"ל לוי, בשנתיים שבהן פיקד על היחידה השינוי המשמעותי ביותר היה דווקא בגיזרת רמת הגולן. "אנחנו רואים שם את ההשתנות הכי דרמטית, גם אנחנו כיחידה רואים את זה מהעבודה שם. בעבר לא היינו מגיעים לשם אף פעם, ועכשיו יש שם עבודה רבה. הצד השני שם משתנה".

סיום כהונתו כמפקד היחידה מעורר אצלו רגשות מעורבים. "אילו לא היתה לי משפחה, הייתי רוצה לעשות את התפקיד הזה עוד 5-4 שנים. ביחידה אתה מתנהל כמח"ט, עובד מול כל הצבא. בכל יום אתה תלוי בהערכת המצב של לפחות שתי אוגדות וארבע חטמ"רים. אני מאוד אוהב את זה. לו הייתי נשאר עוד שנה, גם בה לא הייתי נח לרגע, אך אשתי סופרת את הימים עד שאסיים את התפקיד. לפני שבועיים היא אמרה לי שבחודש וחצי האחרונים לא היתה שבת שבה הייתי עד הסוף; או שעניתי לטלפונים, או שהוקפצתי. כל הזמן קורה משהו, לעיתים בעוצמה דרמטית ולעיתים לא, אבל אני אוהב את זה". 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו