הערב ב־21:00 תופיע בתיאטרון ירושלים להקת המחול הקיבוצית עם יצירתו של הכוריאוגרף רמי באר, "זיכרון דברים". כבר 20 שנה שהיצירה הזו, שעוסקת בזיכרון השואה, מציגה על במות ברחבי הארץ והעולם.
היצירה עוסקת בהתמודדות של דור מייסדי קיבוץ געתון, שבו גדל באר, שרבים מהם היו ניצולי שואה. במייסדים הללו גם הוריו של באר ויהודית ארנון ז"ל, מורתו ומייסדת להקת המחול הקיבוצית, שזיכרונותיה מאושוויץ היו בסיס ליצירה. ארנון סירבה לרקוד בפני הגרמנים במחנה העבודה ונשבעה שאם תיחלץ מהתופת, לא תפסיק לרקוד לעולם.
מתוך "זיכרון דברים"
"היצירה נוצרה ב־1994, לפני 20 שנה בדיוק, ומאז עולה ומוצגת בעולם כולו כדרך קבע", מספר באר, "להקת המחול הקיבוצית מופיעה איתה ברחבי העולם, ואנחנו מוזמנים לפסטיבלים שונים להופיע איתה. היצירה הזו מאוד קרובה לליבי. יש חשיבות עצומה בעיניי לעובדה שלהקה ישראלית, שנוסדה על ידי ניצולת שואה, מופיעה בעולם עם יצירה שיצר בן לניצולי שואה. זהו סמל לניצחון הרוח. רק לפני כמה שבועות חזרנו מהונגריה, שם הוזמנו להופיע עם היצירה לציון 70 שנה לרצח יהודי הונגריה. בחודש הבא אנחנו מוזמנים לאיטליה, שמציינת את זיכרון השואה".
בבית שבו גדלת דיברו על השואה?
"בתור ילד הוריי בחרו שלא לדבר. גדלתי בקיבוץ געתון, שהגרעין המייסד שלו היו ניצולי שואה שבחרו לפתוח דף חדש, ולא לדבר על השואה. אבל כנער בוגר התחלתי לשאול שאלות, ואז התחילו להיפתח ולדבר על זה. יהודית ארנון, שהיתה ממקימי הקיבוץ, לימדה אותי מגיל צעיר ריתמיקה ומחול, והיא בעצמה סיפרה לי על החוויות שלה מהשואה. החוויות שלה ועוד סיפורים של ותיקי הקיבוץ באים לידי ביטוי ביצירה".
איך אפשר להשתמש באמנות כגון מחול לתיאור של זוועה כמו השואה?
"היצירה לא מספרת סיפור, אבל היא מתעסקת בהקשרים אסוציאטיביים־מוסיקליים־תנועתיים. לב ליבה של היצירה הוא בתנועה, בגופם וברוחם של הרקדנים, ובשילוב פס הקול ועיצוב הבמה - הכל יחד מטפל בהוויה הזאת. היצירה שולחת קול לעבר, לתקופת השואה, קול שמזהיר אותנו ומטיל עלינו את האחריות כחברה ללמוד מכך. היא נושאת מסר נגד אלימות, נגד גזענות. כשאנחנו מופיעים עם היצירה בחו"ל, אנשים באים בסוף ומספרים בהתרגשות עד כמה היצירה נגעה בהם".
איך הגיבו הוריך כשצפו ביצירה?
"הם, וכל החברים שלהם מייסדי הקיבוץ, מאוד התרגשו. הם יצאו בדמעות, אמרו שזה נגע בהם באופן העמוק ביותר. חלק מהם חזרו ובאו שוב ושוב לצפות ביצירה".
