בעיצומו של שבוע התפוצות וימים ספורים לאחר התקיפה האנטישמית נגד רבה של העיר אורליאן בצרפת, התכנסו בפריז 100 שליחים, רבנים ומחנכים של מכון "שטראוס-עמיאל" מבית רשת "אור תורה סטון", מקהילות יהודיות ברחבי אירופה, לכנס בן שלושה ימים במטרה לעלות לשיח ודיון את הנושאים והאתגרים המרכזיים אותם הם פוגשים בימים אלה כחלק מפעילותם.
הכנס, אשר נערך בשיתוף פעולה עם קק"ל ומרכז השליחות מייסודה של המזרחי העולמי, התמקד באתגרים והקשיים אשר חוות הקהילות בצל הלחימה המתמשכת, וכלל פאנלים בנושאים שונים, ביניהם – עתידן של הקהילות היהודיות באירופה, שיח בין דתי בעת מלחמה, מנהיגות אמונית בעת משבר, אתגר הגיור בקהילות היהודית ועוד.
"כמי שעומד בראש הרבנות היום, אני סבור שכולנו שליחים, ולכולנו מטרה אחת - לעשות טוב לעם ישראל" ציין הרב הראשי לישראל, הרב קלמן בר, במהלך הכנס. "אנחנו רוצים ומעוניינים לשתף פעולה, כל אחד ואחד, לפי מה שהוא. לא חייבים תמיד שכולם יהיו באותה דעה, אבל שיתוף הפעולה שלנו ושל כל עם ישראל הוא חשוב ונצרך מאוד, בוודאי ובוודאי היום במצב שאנחנו נמצאים", הוא הוסיף.
הרב בר ציין בדבריו, כי בעקבות המלחמה הוא מסתובב בארץ ובעולם, ועד להתעוררות אשר מזכירה את הימים שלאחר מלחמת ששת הימים. "יש צימאון עצום לשמוע לא רק את הדברים הפוליטיים, אלא לשמוע דברים נצחיים" הוא סיפר, "זהו צימאון ענק, שקיים בכל מקום בו נמצאים יהודים - באירופה, באמריקה, ברוסיה. יהודים שלא הזדהו עם יהדותם, וכעת באים ורוצים לחזור. המלחמה יצרה מציאות שהם מזדהים מאוד עם היהדות שלהם".
עוד שיתף הרב בר, בקירוב הלבבות הגדול שהוא חש בו עוד מימיה הראשונים של המלחמה. "כחודש לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל התקשר אליי דובר צה"ל, וביקש ממני להשתתף בסיור ביישובי עוטף עזה" סיפר הרב בר למשתתפי הכנס, "במהלך הסיור בכפר עזה, לפתע מגיחה מכונית ממנה יוצא גבר פחות או יותר בן גילי. הוא ניגש אליי ואמר לי בעברית צברית, קצת בוטה: 'אני אתאיסט מושבע, ואם היית בא לפה לפני השביעי באוקטובר, הייתי אומר לך לצאת מהשער הצהוב שדרכו נכנסת. אבל עכשיו אני מבקש ממך, אם לא אכפת לך, חיבוק חזק וסלפי'". הסכמתי כמובן, אבל שאלתי אותו מה השתנה? הרי אני נשארתי אותו דבר, ואני מעריך שגם הוא".
הרב בר שיתף שהאיש ענה לו: "אני רואה איך אתם דואגים לנו. החבר'ה שלכם הם אלה שנמצאים פה. הם אלה שעוזרים לנו – פיזית ונפשית - אז אני עכשיו מבין שאנחנו באמת אחים. ואם אנחנו אחים, אז אחים מתחבקים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו