הסרט הטוב ביותר
מתוך תשעת הסרטים המועמדים בקטגוריה החשובה מכולן, רק לשלושה יש סיכוי כלשהו לזכות: "כוח משיכה" של אלפונסו קוארון, עם עשר מועמדויות בסך הכל, "חלום אמריקאי" של דיוויד או. ראסל, שקטף גם הוא עשר מועמדויות, ו"12 שנים של עבדות" של סטיב מקווין, עם תשע מועמדויות. אף שסרטו של מקווין, שמתהדר בהיותו הסרט ההוליוודי הראשון שמתעמת באופן ישיר ונעדר פשרות עם תקופת העבדות, הוא ללא ספק החשוב והעוצמתי מבין השלושה, לחברי האקדמיה יש נטייה מסורתית להפתיע לרעה ולהתאחד דווקא סביב סרט חשוב פחות. כך, למשל, אירע ב־2005, כש"הר ברוקבק" הפייבוריט החתרני הפסיד את הפרס הגדול למלודרמת הגזענות הנחותה "קראש". הבה נקווה שהחבר'ה לא יתבלבלו הפעם ויעניקו לסרטו המטלטל והבלתי נשכח של מקווין את המקום הראוי לו בספרי ההיסטוריה.
יזכה: "12 שנים של עבדות".
עשויים להפתיע: "כוח משיכה", "חלום אמריקאי".
__)__)__)4.jpg)
"12 שנים של עבדות"
"כוח משיכה"
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
הבמאי הטוב ביותר
בהנחה ש"12 שנים של עבדות" אכן ייקח את פסלון הסרט הטוב, גם השנה צפוי לנו פיצול בזוכים בקטגוריית הסרט והבמאי (דבר דומה קרה בשנה שעברה, כש"ארגו" זכה בקטגוריית הסרט ואנג לי זכה בקטגוריית הבמאי עבור "חיי פיי"). כל הסימנים מעידים על כך שאלפונסו קוארון, שנעזר במיטב הטכנולוגיה התלת־מימדית על מנת להגיש הרפתקה עוצרת נשימה בחלל החיצון ב"כוח משיכה", הוא המועמד המוביל, ויעידו על כך כל הפרסים שהצטברו אצלו על המדף בחודשים שקדמו לאוסקרים. בהחלט אפשר לומר שמגיע לו. "כוח משיכה" הוא סרט פורץ דרך, שעושה שימוש מושכל ומהפכני באמצעים טכנולוגיים שבדרך כלל משמשים סרטי קיץ מטופשים. העובדה שהסרט היה להיט קופתי ענקי בוודאי לא תזיק לו. היחיד שנראה כבעל סיכויים תיאורטיים להפתיע את קוארון הוא סטיב מקווין, מה שיהפוך אותו לבמאי השחור הראשון בהיסטוריה שזוכה בכבוד. אבל לא הייתי בונה על זה.
יזכה: אלפונסו קוארון ("כוח משיכה").
עשוי להפתיע: סטיב מקווין ("12 שנים של עבדות").
השחקן הטוב ביותר
משהו מאוד לא צפוי יצטרך לקרות כדי שמתיו מקונוהיי, כוכב "מועדון הלקוחות של דאלאס", לא יקבל את פסלון השחקן הטוב ביותר. אף שהסרט עצמו רחוק מלהיות מדהים, תפקידו של מקונוהיי כחולה איידס הומופוב בראשית שנות ה־80 כאילו נתפר על פי דרישות האקדמיה (הורדת משקל דרסטית, מהפך אישי דרמטי, מלחמה בלתי פוסקת ב"מערכת"). אם תוסיפו לכך את הנרטיב שגורס כי מקונוהיי המציא את עצמו מחדש כשחקן בשנים האחרונות, תקבלו מרשם ודאי לזכייה.
ארבעת מתחריו של מקונוהיי - לאונרדו דיקפריו, ברוס דרן, צ'יווטל אג'יופור וכריסטיאן בייל - אמנם הגישו השנה הופעות לא פחות טובות ממנו, והיה יכול להיות נחמד מאוד לראות את דרן בן ה־77, שמגיש תצוגת משחק נפלאה ומרגשת ב"נברסקה", זוכה בכבוד האולטימטיבי בערוב ימיו, אבל נראה כי השנה הגיע תורו של מקונוהיי לזכות. וזו תהיה הפתעה אדירה אם יוחלט אחרת.
יזכה: מתיו מקונוהיי ("מועדון הלקוחות של דאלאס").
עשוי להפתיע: ברוס דרן ("נברסקה").
השחקנית הטובה ביותר
לרגע היה נדמה כי ההצפה המחודשת של האשמות הניצול המיני נגד וודי אלן עשויה לפגום במומנטום הבלתי ניתן לעצירה של כוכבת סרטו האחרון של אלן, קייט בלאנשט, אבל הרגע הזה חלף די מהר. בלאנשט, שהופעתה ב"יסמין הכחולה" היא לא פחות מטור־דה־פורס של התמוטטות נפשית, נותרה הפייבוריטית הבלתי ניתנת לערעור, ונראה כי רק איימי אדמס (שמועמדת השנה לאוסקר החמישי שלה, עבור תפקידה הפתייני והסקסי ב"חלום אמריקאי") מסוגלת לנשוף בעורפה. אבל היא תהיה זקוקה להרבה יותר מ"פו" קטן כדי לגנוב לבלאנשט את הפרס.
תזכה: קייט בלאנשט ("יסמין הכחולה").
עשויה להפתיע: איימי אדמס ("חלום אמריקאי").
__)__)__)2.jpg)
"חלום אמריקאי"
שחקן המשנה הטוב ביותר
ג'ארד לטו, שהתחפש לאישה ב"מועדון הלקוחות של דאלאס", הוא אמנם המועמד המוביל, אבל בניגוד לקטגוריות שנסקרו עד עתה, קשה לומר שהפרס באמת מגיע לו. ברחאד עבדי, שמועמד לפרס עבור תפקידו כמנהיג הפיראטים ב"קפטן פיליפס", למשל, הגיש הופעה הרבה יותר מרשימה בתפקידו הקולנועי הראשון. וגם מייקל פאסבנדר, שהפגין פסיכוטיות סדיסטית בתור בעל העבדים ב"12 שנים של עבדות", בהחלט ראוי לפסלון. ובכל זאת, לטו עבד קשה בחודשים האחרונים כדי לשכנע את הבוחרים שמגיע לו. אחרי שקטף את פרס גלובוס הזהב, נראה שגם קמפיין האוסקר שלו עומד להניב פירות.
יזכה: ג'ארד לטו ("מועדון הלקוחות של דאלאס").
עשוי להפתיע: מייקל פאסבנדר ("12 שנים של עבדות").
שחקנית המשנה
זוהי כנראה הקטגוריה הקשה ביותר לניבוי. שתי שחקניות, ג'ניפר לורנס ("חלום אמריקאי") ולופיטה ניונגו ("12 שנים של עבדות"), מתמודדות ראש בראש על הבכורה. באופן אישי, ליבי מצוי במחנה ניונגו, שהפגינה אומץ בלתי רגיל בתפקידה הקולנועי הראשון. לורנס, לעומת זאת, שכבר קטפה פסלון בשנה שעברה (על "אופטימיות היא שם המשחק"), היתה לחלוטין לא משכנעת כאם חד־הורית תחמנית ב"חלום אמריקאי", ואם לא היתה כרגע "הסוויט־הארט של אמריקה", סביר להניח שלא היתה זוכה כלל למועמדות. אבל אין בכך לומר שהיא לא עשויה לזכות בסופו של דבר.
תזכה: לופיטה ניונגו ("12 שנים של עבדות").
עשויה להפתיע: ג'ניפר לורנס ("חלום אמריקאי").