כולם רוצים נשק גרעיני

חתימת ההסכם עם איראן גרמה למדינות ערב המתונות להרגיש מאוימות ולפתוח במאמץ להשיג לעצמן ראשי נפץ גרעיניים • סעודיה כבר רכשה כנראה נשק כזה ובינתיים היא מאכסנת אותו בפקיסטן • האם לזה התכוון ברק אובאמה?

בניית כורים גרעיניים כפרויקט לאומי. מודל של טיל לטווח קצר, איסלמבאד, פקיסטן            צילום: GettyImages // בניית כורים גרעיניים כפרויקט לאומי. מודל של טיל לטווח קצר, איסלמבאד, פקיסטן  ,
בניית כורים גרעיניים כפרויקט לאומי. מודל של טיל לטווח קצר, איסלמבאד, פקיסטן צילום: GettyImages // בניית כורים גרעיניים כפרויקט לאומי. מודל של טיל לטווח קצר, איסלמבאד, פקיסטן

עוד במהלך המו"מ על הסכם הגרעין בין המעצמות לאיראן שהסתיים בהסכם שנוי במחלוקת, ושאינו מקובל על ישראל, הזהיר שר החוץ אביגדור ליברמן כי ההסכם שייחתם יגרור מירוץ לחימוש גרעיני של מדינות המזרח התיכון. ייתכ מאודן שהמירוץ הזה כבר נפתח.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

אין זה סוד כי ערב הסעודית ומדינות המפרץ הפרסי חוששות מאיום הגרעין האיראני לא פחות מישראל. לא תמיד הן יכולות לומר הכל בגלוי כמו ישראל, אבל בערוצים הדיפלומטיים המדינות הללו נוקטות לשון לעיתים אף חריפה מישראל. וכך, במקביל למסע הלחצים שהפעילה ריאד, בדומה לישראל, בניסיון למנוע הסכם שיאפשר לאיראנים להמשיך לסובב צנטריפוגות כדי להעשיר אורניום, החלו להופיע דיווחים בכמה כלי תקשורת על פצצות גרעין שיוצרו בפקיסטן ומוחזקות במתקנים מיוחדים במדינה עבור ערב הסעודית, שכבר שילמה עבור הטילים וראשי הנפץ. במילים אחרות, לסעודים כבר יש נשק גרעיני, לכאורה, אלא שבינתיים הוא לא מוחזק בשטחה.

אלא שהסעודים ונסיכויות המפרץ הפרסי לא לבד. גם ראשי המשטר במצרים ובירדן נעים באי נוחות בכורסאות העור שלהם לנוכח הסכנה הנשקפת למדינותיהם מצידה של איראן השיעית הרואה עצמה כוח איסלאמי אזורי עולה, כמי שאמורה להנהיג את העולם המוסלמי כולו. 

וכך, מירוץ החימוש הגרעיני שממנו הזהירה ישראל - למעשה כבר נמצא בעיצומו, גם אם בחלק מהמקרים מדובר (עדיין?) בכורים גרעיניים שנועדו למטרות אזרחיות ולצורך הפקת אנרגיה, על פי ההגדרה הרשמית. בינתיים. 

מאז שמדינות המזרח התיכון הסוניות הפנימו כי איראן השיעית והפונדמנטליסטית שועטת לעבר יכולת להרכיב פצצה גרעינית, יש רצון אזורי גובר בקרב מדינות שונות להתחיל לייצר אנרגיה גרעינית. בתור התחלה מדברים על "אנרגיה לצורכי שלום", אלא שמדובר במדינות שחלקן מחזיקות בארות נפט שיכולות לספק את כל צורכיהן לשנים רבות ויותר מזה. מקורות אנרגיה - לא זה מה שחסר להן. לפיכך, אין מנוס מהמסקנה שמדובר בהכנת תשתית גרעינית שתוכל בעתיד לעבור הסבה לצרכים צבאיים.

וכך, במהלך השנה האחרונה החלו באיחוד האמירויות בבניית שני כורים גרעיניים למטרות אזרחיות. גם בירדן ובמצרים הצהירו מקורות בממשל כי הם שוקדים על תוכניות להקמת כורים גרעיניים - אמנם להפקת אנרגיה חשמלית אזרחית, ובתיאום עם הסוכנות לאנרגיה אטומית של האו"ם (סבא"א), אך גורמים יודעי דבר ציינו לא אחת כי באמירויות וגם במצרים ובירדן לא יסתפקו בתוכנית לצורכי שלום בלבד ומעוניינים גם בסוג של מטרייה גרעינית צבאית, גם אם בסדר גודל מצומצם יותר מאשר החלום האיראני על ארסנל של טילים גרעיניים שיגיעו לכל נקודה בעולם.

הפרויקט שהוקפא - הופשר

לאחרונה הכריזה מצרים על חידוש תוכניתה להקמת כור גרעיני להפקת אנרגיה חשמלית. בחודש האחרון נפגשו בכירי משרד האנרגיה במצרים עם ראש הסוכנות לאנרגיה אטומית של האו"ם (סבא"א) כדי לקבל אישור וסיוע מהסוכנות בעניין תוכנית הגרעין האזרחית של מצרים. הנשיא המצרי הזמני, עדלי מנסור, אף הצהיר בנאום שנשא השבוע לאומה המצרית כי מצרים תחדש את תוכנית הגרעין שלה למטרות אזרחיות באתר מיוחד שיוקם על שפת הים התיכון סמוך לעיר אל־דבעה במחוז מטרוח בצפון־מערב מצרים. 

פרויקט הגרעין המצרי החל בשנות ה־50 של המאה שעברה בעיר אל־דבעה. מצרים חתומה מאז 1981 על האמנה לאי הפצת נשק גרעיני. הכוונה היתה לבנות באל־דבעה כורים להפקת אנרגיה אזרחית. בעקבות אסון צ'רנוביל בבריה"מ בשנת 1986 הושעתה התוכנית שהתבססה על ידע וטכנולוגיה סובייטיים. 

המצרים, אשר בשנות שלטונו של מובארק ביססו לעצמם דימוי של מעצמה על אזורית, ביקשו להחיות את תוכנית הגרעין באל־דבעה ובתחילת שנות ה־2000, לנוכח היד הרכה שהפעילה הקהילה הבינלאומית כלפי תוכניות הגרעין של הודו, פקיסטן וצפון קוריאה, הורה מובארק על חידוש פרויקט הגרעין המצרי. אלא שלקראת שלהי שלטונו של מובארק ולאחר הדחתו גוועה תוכנית הגרעין והופסקה לחלוטין. יתרה מכך, לאחר הדחת משטר מובארק תושבי אל־דבעה, שהתנגדו במשך שנים להקמת האתר הגרעיני בעיר מטעמי בטיחות ובריאות, פלשו לשטחי האתר שבו נבנו הכורים ונעשתה עבודת המחקר, הרסו ובזזו אותו. 

רק לאחרונה ולאחר חודשים ארוכים שבהם טענו תושבי אל־דבעה כי הם בעלי הזכויות על הקרקע שעליה הוקם האתר הגרעיני ומאות מהם אף התבצרו במקום, הגיע הצבא המצרי להסדר פיצויים עם התושבים תמורת פינוים מהאתר ומתן אפשרות לרשויות האנרגיה במצרים להמשיך לבנות במקום כורים גרעיניים "למטרות שלום", לדברי המצרים.   

הנשיא המצרי מורסי, שהודח לאחר כשנה, הביע עניין בחידוש פרויקט הגרעין בתקופת כהונתו. במהלך ביקור שערך ברוסיה באפריל 2013, נועד מורסי עם בכירים בקרמלין בנוגע לאפשרות שרוסיה תסייע למצרים לפתח את תוכנית הגרעין שלה ולבנות ברחבי המדינה תחנות גרעיניות לייצור חשמל. בסיום ביקורו הוא אף הצהיר במסיבת עיתונאים שערכו כלי התקשורת המצריים כי "אנו מתכוונים להדק את שיתוף הפעולה עם רוסיה בכל הנוגע לפיתוח תוכנית הגרעין שלנו. מדובר בתוכנית אזרחית שמיועדת לצורכי שלום בלבד והבטחת אנרגיה בריאה וזולה למצרים", הסביר מורסי את שאיפות הגרעין המתחדשות במצרים. 

עם זאת, בעוד בתקופת שלטונו הקצרה של מורסי לא חלה כל התפתחות משמעותית בעניין תוכנית הגרעין, עם עליית הממשל הזמני בהנהגתו של הגנרל א־סיסי החלו המצרים לפעול במהירות לחידוש תוכנית הגרעין וניתנה הנחיה למערכת הביטחון להגיע במהירות למצב שיאפשר את תחילת בניית הכורים הגרעיניים.

מייד עם חתימת ההסכם הגרעיני עם איראן פירסמו כלי התקשורת המרכזיים במצרים מאמרי מערכת הקוראים למצרים ולמדינות ערב לשמר את הנשק להשמדה המונית שברשותן כאמצעי הרתעה, בהיעדר מטרייה גרעינית. בעיתון "אל־אהרם", המזוהה עם הממשל במצרים, אף נכתב במאמר מערכת כי "על מצרים לדאוג להרתעה גרעינית לנוכח מירוץ החימוש הגרעיני שהחל במזרח התיכון עם ההסכם שחתמו המעצמות מול איראן".  

קהיר שבה ומדגישה כי פרויקט הגרעין שלה מכוון למטרות אזרחיות, וכי היא תפעל בתיאום מלא עם סבא"א. אולם בכירים במצרים הודו לא אחת בראיונות שהעניקו לתקשורת הערבית כי "החלטתה של מצרים היא רמז ברור ששולחות מצרים ובעלות בריתה במפרץ לארה"ב, לאור ההכרה של המערב באיראן גרעינית והסכם הכניעה שחתמה ארה"ב עם טהרן".

בראיון שהעניק בכיר במשרד ההגנה המצרי לכלי תקשורת במפרץ הפרסי הוא הצהיר כי "ההכרה של ארה"ב בתוכנית הגרעין של איראן מגבירה את החשש לתחילתו של מירוץ גרעיני במזרח התיכון".

המכרזים כבר יצאו

החשיבות שרואה הממשל הזמני במצרים בהנהגתו של הגנרל א־סיסי בחידוש תוכנית הגרעין המצרית באה לביטוי גם בראיון שהעניק לעיתון "אל־מסרי אל־יום", בסאם חגא, יועצו המדעי של הנשיא מנסור. הראיון התפרסם יום לאחר שהנשיא הכריז בנאומו על רצון הממשל הזמני בחידוש תוכנית הגרעין, ובו אמר היועץ המדעי המצרי: "היות ש־90 אחוזים מהאנרגיה המצרית נשענת על חומרי דלק, אין חלופה אלא להשמיש מחדש את תוכנית הגרעין המצרית לייצור אנרגיה, כך שהאנרגיה הגרעינית תהא המקור העיקרי שלנו". 

היועץ המדעי אף אישר כי בישיבת ממשלה שהתקיימה לאחרונה הסכימה הממשלה על סידרת צעדים ביצועיים להקמת תחנת הכוח הגרעינית באל־דבעה, וכי הנשיא מנסור ערך סידרת מפגשים בנושא עם גורמים שונים, וכעת שוקדות רשויות האנרגיה והמדע במצרים על הכנת המכרז לבניית הכורים במסגרת חידוש תוכנית גרעין. 

שר החשמל והאנרגיה המצרי, אחמד הימאם, אף אמר בראיונות: "סוף סוף החלום הגרעיני יתגשם, לאחר שנשיא מצרים, עדלי מנסור, הודיע על התחלת הפרויקט להקמת תחנת כוח גרעינית לשימוש אזרחי והגדיר זאת כפרויקט לאומי". 

הוא אינו היחיד. ד"ר ח'ליל יאסו, ראש הרשות לתחנות גרעיניות במצרים, בירך אף הוא על החלטת הממשלה לחדש את תוכנית הגרעין, ואמר בראיונות שהעניק לתקשורת המצרית: "מצרים זקוקה נואשות לתחנות גרעיניות לייצור חשמל, בייחוד לאור המגבלות של מקורות האנרגיה הקונבנציונליים. ביצוע הפרויקט יחל בתוך שנה עד שנה וחצי לכל היותר. בשלב הראשון יוקמו שתי יחידות, כל אחת מהן תייצר 1,950-900 מגה וואט. הפרויקט כולו ייצר 8,000 מגה וואט. העלות היא 5 מיליארד דולר ליחידה. הפרויקט הזה הוא למען עתידה וביטחונה של מצרים". 

באותה עת התפרסם מאמר בעיתון הסעודי "עוכאז". המאמר קבע כי בעקבות הסכם הגרעין שנחתם עם איראן, "כעת, משנפתח מירוץ החימוש הגרעיני במזרח התיכון, השאלה היא מתי ייערך 'ניסוי הכלים' ואילו השלכות יהיו לכך?"

כמו שזה נראה, המירוץ כבר נפתח. 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר