"ספי ריבלין הדביק דורות של ישראלים באופטימיות"

בני משפחה, חברים וקהל גדול של מעריצים ליוו את השחקן והקומיקאי ספי ריבלין בדרכו האחרונה, בלוויה שהתקיימה בבית הקברות בשכונת גני אסתר בראשון לציון, העיר שהייתה חלק כה דומיננטי מריבלין, שקיבל השנה את אות יקיר ראשל"צ. אלמנתו רינה, שלוש בנותיו ובנו, קיבלו חיבוק ואהבה מציבור שלם שפשוט אהב את מי שגרם לו לצחוק במשך שנים רבות.  

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

תחילה ספד לו ראש עיריית ראשל"צ, דב צור: "טשרניחובסקי כתב האדם אינו אלא תבנית נוף מולדתו. מילים אלה כל כך מגדירות אותך ספי. תבניתך ונוף מולדתך הוא כאן, בראשל"צ. רבים הכירו אותך כאמן וכבדרן ואני כמו כל עם ישראל הייתי צופה נלהב אבל הייתה לי הזכות להכיר ציוני צבר תכול עיניים, שורשי שמחובר לאדמתו וגאה במורשתו ויותר מכל אוהב אדם".

"רבים תהו מה הניע אותך לעסוק בפוליטיקה"

"רבים תהו מה מניע דמות כה אהודה לעסוק בפוליטיקה, למי שזכה להכירך מקרוב זה די ברור, זו אהבת האדם שגרמה לך להרגיש שהבמה הפוליטית ראויה לנוכחותך, והיית מוכן לשלם מחיר על דעותיך. היית שופע רעיונות ותזזיתי כבמיטב הצגותיך, לא הצלחת לריב עם איש מאתנו וזכית כי אני וחבריי אהבנו אותך כאדם ובכל זאת בסוף הפלת אותנו לקרשים מצחוק כי במה זו במה".

משפחתך הייתה מהראשונות בנחלת יהודה, אביך היה מפקד האצ"ל בעיר. ספי כיהן כחבר מועצה בשתי קדנציות ואף היה יועץ התרבות של העיר לבקשתי. הוא לא נתן למחלה הארורה להרחיק אותו מהעשייה, העיר ראשון החזירה לו אהבה והעניקה לו תואר יקיר העיר על תרומתו לעירנו ולחברה הישראלית. 

"ראשון לציון תנציח את זכרו של ריבלין"

"אני גאה שזכיתי להכיר אותך, וזכיתי ללוות אותך בדרכך האחרונה. העיר ראשון רואה חובה וזכות להנציח את זכרו . זו התחייבותי לכם". בהמשך ספדה לו מנכ"ל משרד התרבות והספורט אורלי פרומן: "לא התייאשת מימיך אך לצערנו אנו נפרדים ממך, איש אהוב ואמן גדול. לפני הכל היה ספי איש משפחה אוהב ואהוב אך במובנים רבים הוא היה של כולנו, מגדולי הקומיקאים".

"ספי היה חבר המועצה לתרבות ואמנות ונטל חלק פעיל בדיונים על דמותה של התרבות הישראלית. ספי, היית איש שמח וטוב לב שאוהב לשמח אותנו ואנו אהבנו אותך. הוצרת חותם גדול בעולם התרבות הישראלי. תחסר למשפחתך, לשוחרי התרבות ולחברה הישראלית כולה". 

"הצלחת להתחבר לאנשים מכל הסוגים"

רפי גבע, חבר ילדותו אמר: "ספי חברי רעי היקר מכל,  אתה התברכת ביצירת קשר בלתי אמצעי עם הסובב אותך, הצלחת להתחבר לאנשים מכל הגילאים, המינים והעדות.  הקשר הזה הפך אותך לאהוב בכל מקום, והתפתחה בינינו מערכת יחסים הדוקה . היום אני רוצה להודות לך . החיבור בינינו הוכיח את המופלא בחזון הציוני".

הגאווה שלך, אמרת לי לאחרונה, היא  שכל ילדייך עוסקים בתחום החברתי, ומאפיינת אותם הנתינה. רבים שאלו אותי הוא ככה מצחיק גם בחיים. השבתי להם, לא, הרבה יותר" .

תמי רווה, ידידת המשפחה אמרה: "איך מסכמים 60 שנה? כשהרופאה בהוספיס אמרה שנדבר אליך כי אתה שומע, סיפרתי איך סבתא שלך ושלי הגיעו יחד מרוסיה, והפכו למשפחה. נשארנו בקשר הדוק, חגגנו את הולדת הילדים, היה כיף להיות אתך, עם העיניים החמות והמביעות. היית מלא תקווה, ואופטימי שתמשיך להופיע, ונלחמת בגבורה בכל יום ועל כל נשימה".

"לא ריחמת על עצמך"

אילן רונן, המנהל האמנותי של תיאטרון הבימה וחברו הקרוב של ספי, ספד לו: "אני חושב מה אתה היית חושב על כל מה שקורה כאן, בטח היית אומר לי חסרים פה צחוקים, זה לא בסדר. עד הרגע האחרון לא היית מוכן שמפגש יהיה בלי צחוקים. לא נתת לעצמך לרחם על עצמך רגע אחד. נבחנו יחד בבית צבי ומאז הפכנו לחברים וחשוב לי לומר איזה יוצר גדול היית".

"אני מודה על הזכות שהייתה לי ללוות אותך. מהכוכב של בית צבי , דרך תאטרון החאן ו"ניקוי ראש", עד להפיכתך לקומיקאי הישראלי מספר אחד של המדינה, מודל לחיקוי. בשנים האחרונות במאבק במחלה התאטרון וההצחקה היו כלי, לפני טיפול הוא היה חייב לראות את הרופאים צוחקים. כשהקהל קם על רגליו בערב ההצדעה שעשו לו, זה  היה אחד הרגעים החשובים בחייו".

גם כשקולו נדם – ספי מצא דרך לדבר

"בהבימה זו הייתה מצווה להחזיר אותו לבמה, והגורל קבע שההצגה בה השתתף הייתה "גיבורים". ההצגה רצה למעלה משנה ותכננו את ההצגה הבאה, ופתאום -  אי היכולת לדבר. ספי מצא דרך יצירתית  לדבר והעביר מסר: 'ראה את האחר ודאג לשמח אותו".

השחקן ששון גבאי ספד לו: "בא הזמן להיפרד ממך, ואני לא מאמין שאני כאן, זה נראה לי כמחזה אבסורד. למרות שידענו שזה עומד לקרות זה תפס אותנו לא מוכנים. אני מרגיש מרוקן ומובס. התחלנו יחד כפרחי שחקנים צעירים כל חיינו ליווינו אחד את השני, הזענו על אותם במות, התרגשנו. כשבאתי לחזק אותך תמיד יצאתי מחוזק עם מצב רוח טוב יותר מזה שאתו באתי".

"אדם אמיץ, נטול דעות קדומות"

"הופעת על במת החיים ואף פעם לא ירדת. אדם אמיץ, נטול דעות קדומות, הגון. הערצתי את האומץ וזקיפות קומתך. תנוח בשלום, תתחיל להכין את ההפקה הבאה שלך למעלה". 

בקהל בלטו רבים מעמיתיו למקצוע של ספי, זמרים, שחקנים, אנשי תקשורת ואף פוליטיקאים בהם : אופיר אקוניס, אריאל זילבר, מוטי קירשנבאום , יעל עמית, דב רייזר, אלי דנקר, אורי לוי, דפנה דקל, רמי ורד, גילת אנקורי ציפי מור, יהודה עדר, אמיר פי גוטמן, מיקי קם, יהודה עדר, עירית ענבי, רובי רבלין, יגאל בשן, ששון גבאי, מיקי קם, רבקה מיכאלי,  שירילי דשא וחנן יובל . 

"הוא היה פרטנר וחבר שלי מגיל 21", סיפר השחקן דב רייזר , "למדתי שנה מעליו בבית צבי, היינו שותפים לאהדת מכבי ת"א,  עבדנו יחד בתכנית מוצ"ש וב'ציפי ללא הפסקה', והוא היה קרוב אלי". השחקנית יעל עמית שזכורה מתפקיד זוגתו של רבלין בתכנית מוצ"ש אמרה: "הערצתי אותי כילדה, ב'ניקוי ראש', ואח"כ עבדנו ארבע שנים במוצש הוא היה טוטלי ומקצועי". 

"ספינק'ה היה אדם אהוב"

מיקי קם הוסיפה: "ספינק'ה היה אדם אהוב, ואני בטוחה שהוא ידע  שהוא אהוב. בחג סוכות התקיים בראשל"צ ערב מחווה לציפי שביט, ועל אף מצבו הוא קם ויצא מהבית, וכשישב אולם הקהל קם על רגליו והריע במשך דקות ארוכות, והרגעים האלה היו חשובים לו". 

"הוא היה נדיב גם כאדם ובוודאי כשחקן וכפרטנר על הבמה, והקושי הגדול של השנה האחרונה היה השתיקה שנכפתה עליו, אדם שהישות שלו אומרת קול , לשתוק ככה זה פשוט בלתי נסבל". אמנים רבים שעבדו עם ספי והפכו חברים קרובים שלו במיוחד נעדרו מההלוויה בשל הצגות החנוכה בהן הם משתתפים, הצגות שמתקיימות לרוב באופן אינטנסיבי כמה פעמים ביום".

ההצגות של חבריו נפתחו בהספד לזכרו

חבריו אלי יצפאן וטוביה צפיר פתחו כל הצגה בהספד קצר לזכרו. יצפאן עשה זאת בהצגה "אלאדין ויסמין", וצפיר ב"פנטזיה". גם ציפי שביט וחני נחמיאס, חברותיו הקרובות נאלצו להעדר מהטקס בשל ההצגה "מותק הילדות התחברו" בכיכובן , אך הן הקדישו אותה אתמול לספי ושרו עם הקהל את "איזה בית יש לפיסטוק" מיד לאחר שיר הפתיחה.

לצד החברים ובני המשפחה נכחו רבים שלא הכירו את ריבלין אבל גדלו על התכניות שלו, והחליטו לבוא לחלוק כבוד אחרון. משפחת יוזפוביץ, ההורים ענת ודניאל הגיעו עם הבת עדי מרמת גן . " באנו לכבד את זכרו, הוא היה עבורנו הכל. אנחנו מעריצים שלו, ראינו בבית את כל התכניות שלו, הוא תמיד הצחיק אותנו, מבט אחד בעיניים שלו שאמרו הכל ואתה מחייך". 

סימה משה, תושבת ראשל"צ לא הכירה את ריבלין, אבל חשה קרבה אליו כתושבת העיר: "תמיד כשהיה עובר ברחוב היה מחייך, הוא  היה איש נחמד מאוד, חייכן, הילדים שלנו גדלו עליו".

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו