סערת הילד האתיופי: הפגנה בעליון

"הנסיך החטוף אל הבית הוא ישוב", כך קראו עשרות מבני העדה האתיופית, אשר הפגינו ברחבה שמול בית המשפט העליון, בשעה שהתקיים דיון נוסף בדלתיים סגורות, בהרכב מורחב של שבעה שופטים, בפרשת הילד האתיופי, חודשיים אחרי שנפסק כי הפעוט שהועבר לאימוץ יוצא ממשפחתו האומנת ויוחזר לדודתו. 

שוטרי מג"ב שמרו על הסדר ומנעו מהמפגינים לפרוץ את המחסום שתחם את ההפגנה. ח"כ פנינה תמנו שטה אמרה בתגובה: " צדק צדק תרדוף. אמירת בית המשפט העליון תעיד על תפישת החברה. מדובר במאבק הכואב שעוסק בסיפורם של מאות ילדים ופעוטות בני הקהילה. איננו מוחים מתוקף הבדלי הצבע, אלא בעקבות הנתונים הקשים לפיהם ילדים לאוכלוסיות מוחלשות ובינהן הקהילה האתיופית מוצאים ביתר קלות מחיק משפחותיהם. גם במשפט שלמה עמדה לנגד עיניו טובת הילד והדגשת חשיבותה וערכה של המשפחה הביולוגית".

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

נשיא בית המשפט העליון, אשר גרוניס, אשר החליט בצעד חריג, לקיים את הדיון הנוסף, נעתר לבקשת היועץ המשפטי לממשלה וההורים המאמצים. גרוניס הותיר על כנו את צו עיכוב ביצוע פסק הדין, המותיר את הפעוט אצל משפחת האומנה, זאת עד להחלטה סופית בפרשה כאובה זו.

בית המשפט הורה: הפעוט יחזור לדודתו

בחודש אוגוסט הורה בית המשפט העליון, בדעת רוב, בהרכב בראשות השופטת עדנה ארבל, על החזרתו של הפעוט אל חיק משפחתו לאימוץ על ידי אחות האם הביולוגית ובעלה.  

פסק הדין ניתן בבקשת רשות ערעור על פסיקת בימ"ש למשפחה פ"ת ובימ"ש מחוזי מרכז-לוד, אשר קבעו מתכונת של "אימוץ סגור" על ידי משפחת אומנה בה שוהה כיום הקטין. בכך נדחתה למעשה הבקשה כי הקטין יאומץ על ידי דודתו. 

האם הביולוגית, שעלתה מאתיופיה בילדותה ואובחנה במהלך השנים כסובלת ממחלת נפש קשה, לא ערערה על הקביעה כי היא נעדרת מסוגלות הורית וכי יש להכריז על בנה כבר אימוץ, אך ביקשה כי אימוץ זה ייעשה על ידי אחותה, במתכונת של אימוץ פתוח.

"המשפחה הביולוגית ראויה למעמד בכורה"

השופטת עדנה ארבל שכתבה את פסק הדין קבעה כי "במארג הכולל של הנסיבות והשיקולים, מכריעים הגורמים התומכים בהחזרת הילד לחיק משפחתו הטבעית אליה הוא קשור בנימים הזורמים בקשר הדם – קשר הטבע. המשפחה הביולוגית ראויה למעמד בכורה במקרה סבוך ורגיש זה. ההנחה הבסיסית בעיני כי טובתו של הקטין לגדול בתוך המשפחה הביולוגית, משפחת המקור הנאבקת על רצונה שהקטין יאומץ על ידי הדודה ושיישאר בתוך המשפחה – עם סיכוי טוב להתחבר לשורשים, לזהות ולתרבות שכה יקרה למשפחה".

ארבל הדגישה: "אחרי ככלות הכול, ומעל לשיקולי המשפחה, האם, הדודה וכל שיקול אחר, עומדת טובתו של הקטין והיא שהנחתה אותי לאורך כל הדרך. בכך פתחתי את חוות דעתי ובכך אסיימה. את עתידו של הקטין לא ניתן לנבא וכל שנותר הוא רק להאמין ולקוות שהכוחות המשפחתיים שהאם השכילה לגייס ישמשו בסיס איתן להקמת בית ומשפחה לבנה".

"אנשי המקצוע קבעו – להשאיר את התינוק אצל המאמצים"

עו"ד רונן דליהו מומחה לדיני משפחה, המייצג את ההורים המיועדים לאימוץ, מסר בתגובה להחלטה  לקיים דיון נוסף בפרשה דרמטית זו: "כל אנשי המקצוע קבעו שיש להשאיר את התינוק אצל המאמצים שאם לא יעשה כן עלולים להיגרם לילד נזקים בלתי הפיכים. טובת הקטין הינו עיקרון על בשיטת המשפט הישראלית ובתחום דיני המשפחה בכלל. עיקרון זה מודגש פי כמה בדיני אימוץ ילדים. אני שמח שנשיא בית המשפט העליון סבר שראוי לשאול שוב האם נכון להעניק משקל יתר לאינטרסים שבדרך כלל אינם האינטרסים המרכזיים בדיני אימוץ ילדים. משך עשרות בשנים הפסיקה העקבית של בית המשפט העליון נגעה לטובת הילד. אם, חלילה , לא זו תהיה הגישה , נשמיט את הקרקע מתחת רגליי המוסד המבורך של אימוץ ילדים, שאינו נותן חשיבות למינו דתו או מוצאו של הקטין ובלבד שיהיה לו בית חם וסביבה אוהבת".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו