הרבה זמן לא יצא לי לצפות ב"מונית הכסף". היה נדמה שקברניטי "קשת" דואגים לבלבל את הצופים בהפרשים בין העונות, בשעות השידור, בעובדה שהפרקים הולכים ומתקצרים ובכלל, מאז שנת 2007 עבר הרבה על מי שהיה אז תגלית חיננית בשם עידו רוזנבלום. בשש השנים הללו עידו רוזנבלום עשה כמעט כל דבר אפשרי מפרסומות לפיקוד העורף ועד תוכנית שידוכים בשם "סינגלס", ואיך נאמר זאת בעדינות בשפה שרוזנבלום שהיה שחקן כדורסל מצטיין בנעוריו יבין, האחוזים שלו עמדו על אפס מהשלוש. כל מה שנגע בו היה שילוב של שעמום המחץ וטלוויזיה גרועה במיוחד. אבל כשהוא יושב בתוך המונית, הקסם מתרחש.
"רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק"
רוזנבלום, מבחינה טלוויזיונית, הוא נכון להיום מה שפול סיימון היה שר עליו "ONE TRICK PONY". במילים אחרות, הוא כוכב של תרגיל אחד והוא "מונית הכסף". בארץ שלנו זה כמובן נחשב לדבר נוראי. הרי אם אתה עושה משהו טוב אחד, למה שלא תעשה עוד אלף דברים במקביל, תנסה לעשות קופה כמה שיותר מהר ותישרף במהירות. בארה"ב, לדוגמה, אתה יכול להעביר קריירה במקום אחד בלבד, ואף אחד לא יחשוב שיצאת פראייר, שלא מימשת את הפוטנציאל שלך. להפך, יגידו לך שאתה בר מזל שלפחות זכית לעשות משהו שהאחרים רק חולמים עליו. יכול להיות שרוזנבלום כותב מעולה, רעיונאי מבריק אבל מול המצלמה, המורשת שלו היא כרגע אחת. ואף אחד לא צריך להתבייש בזה.
רוזנבלום הוא המונית, והמונית היא רוזנבלום. אז נכון, כשיש לך גב מאחוריך של איש טלוויזיה כמו יורם זק, אז החיים נעשים קלים יותר. ונכון שאריק הניג, האיש שהביא את הפורמט לארץ, מוכיח שגם בשנת 2013 תוכנית בעלות הפקה נמוכה היא עדיין פרה חולבת לא רעה בכלל, ששווה על פי טבלאות הרייטינג חצי מיליון יהודים שסוגרים איתה את הערב. ועם כל זאת, רוזנבלום מצליח להתחבר לישראליות הרדודה בדיוק במקום הנכון: זה שגורם לנוסעי המונית להרגיש טוב עם עצמם ולצופים בבית להסתלבט בנחת על האנשים שניבטים אליהם מהמסך. את הקישור הזה עושה עידו רוזנבלום כבר שש שנים, והאמת שהוא עושה את זה פשוט מצוין.
* * *
מפרגנים?
את הצופים בבית זה אולי לא כל כך מעניין, אבל יוצרי הטלוויזיה הישראלים מנהלים בשבועות האחרונים קמפיין בחירות שלא רואה ממטר את הבחירות המוניציפליות שנסתיימו זה עתה ולא נופל מאלו של מרכזי המפלגות הגדולות. בימים אלו בוחרים החברים באיגוד היוצרים את תוכניות הטלוויזיה הטובות ביותר לטעמם של השנה האחרונה. כולם מאוד מפרגנים זה לזה כשהם נפגשים בבית הקפה, מדברים על שנה שהיתה עמוסה בטלוויזיה לא רעה, במיוחד בתחום הדוקומנטרי אבל מאחורי הגב, נו אתם יכולים להשלים לבד מה קורה מאחורי הגב כשמדובר באנשי תקשורת וחלוקת פרסים. הקהל עצמו, שפעם היו תוכניות שנתנו לו את הצ'אנס לבחור מה דעתו, הוא נון אישיו בבחירות הללו. מזל שהוא מצביע במקום החשוב באמת, בשלט.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו