הלך לעולמו סופר הריגול האמריקני הנודע, טום קלנסי, בגיל 66. מותו של קלנסי נקבע בבית חולים בבולטימור, העיר בה נולד, מסיבה שטרם נמסרה. קלנסי אחראי לכמה מיצירות המופת בז'אנר הריגול, כמו "המרדף אחר אוקטובר האדום", "משחקים פטריוטיים", "סכנה ברורה ומיידית", ו"כל הפחדים כולם" - שעוסק, כמה אקטואלי, בפצצה גרעינית ישראלית, שנתפסת על ידי טרוריסטים.
לא פחות מ-17 מהרומנים שכתב נכנסו לרשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס, רבים מהם הגיעו למקום הראשון. הם תורגמו לשפות רבות, ביניהן עברית, וחלקם הפכו לסרטים שוברי קופות, בכיכובם של שחקנים כשון קונרי, הריסון פורד, ג'יימס ארל ג'ונס ועוד.
המותחנים של קלאנסי הם מזיגה יוצאת דופן בין מתח, ריגול ומזימות בינלאומיות, לבין פירוט טכנולוגי מדהים של אמצעים ומערכות נשק. זהו ז'אנר שקלאנסי יצר בעצמו בשנות ה-80, בשלהי המלחמה הקרה.
בדרך כלל, ספרי המתח והריגול חיים באחד משני הקצוות; הסופר ג'ון לה קארה לדוגמה, גאון בזכות עצמו, מעמת את גיבוריו עם רשעותן וכסילותן של המערכות הפועלות בתחום הריגול – לרוב מערכותיו שלו; אבל מבחינה טכנולוגית – מדובר בהתייחסות בסיסית ביותר. בספרו האחרון למשל, "האמת העדינה", אביזר המפתח הטכנולוגי הוא טייפ סלילים. קלאנסי לעומתו, אינו מוותר על המתח והתככים – אך מוסיף עליהם פירוט טכנולוגי, ותיאור התהליכים המתרחשים בתוך מנגנוני הריגול והביטחון. אצלו, אלוהים – והמפתח לתעלומות, באמת נמצאים בפרטים הקטנים. והוא לא מנחש, אלא כותב מתוך ידע אנציקלופדי עצום והבנה מעמיקה של התהליכים. התיאורים שלו הם כה מדויקים ומפורטים, עד שלפחות פעם אחת נקרא לחקירה על ידי השלטונות האמריקניים, שרצו לברר מהיכן שאב את כל הידע עליו נשענים ספריו. בהתחשב בעובדה שהקריירה שלו החלה כסוכן ביטוח, החקירה נראית לגמרי לגיטימית.
אולם, קלאנסי עצמו התחייב פומבית, בראיון שנתן לפני עשור ל-CNN, כי לא יחשוף בספריו פרטים חסויים או סודות, שיפגעו בביטחון הלאומי האמריקני: "לעולם לא אכניס מסיבות מסחריות, פרטים שיסכנו את הביטחון הלאומי", אמר בראיון.
סגנונו המיוחד של קלאנסי רכש לו מעריצים רבים, במיוחד בקרב אנשי צבא שאהבו מאוד להזדהות עם גיבורו הראשי של קלאנסי, ג'ק ראיין. ראיין, המככב במרבית ספריו, הוא דמות אידיאליסטית ומופתית, כתובה בפירוט המדהים המאפיין את קלאנסי, ומתפתחת מחוקר זוטר ב-CIA, עד למשרת נשיא ארה"ב. על הפופולאריות שלו תעיד העובדה שלג'ק ראיין יש ערך משלו בוויקיפדיה.
יותר מכל, הקריאה בספריו היא עונג צרוף. הכתיבה אינטליגנטית ומרחיבת דעת, והעלילה אמינה מאוד. לעולם לא אשכח את היום בו התגלגל לידי לראשונה "המרדף אחר אוקטובר האדום". באמת ובתמים, לא יכולתי להניח אותו מהיד. זה לקח לי ערב, לילה, ולמחרת בבוקר לא הלכתי לעבודה – עד שהסתיימה האודיסיאה המדהימה של קפטן הצוללת הסובייטי ודרכו אל החופש. לא קראתי משהו כזה לפני כן, ועכשיו, משמת קלנסי – פוחתים הסיכויים שקרא שוב.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
