ביום רביעי שעבר בבוקר נראה הרב דוד לאו, הרב הראשי האשכנזי לישראל, אחוז תזזית: הוא סיים תפילת שחרית בבית הכנסת הקבוע בעיר, מיהר לברך בנות בבית ספר מקומי לקראת ראש השנה ואחר כך פשט את חליפתו, הסיר את מגבעתו, הרכיב משקפי שמש וירד יחד עם מאבטח צמוד לכיוון משחטת עופות ביישוב הדרומי שגב שלום.
רב ראשי לא מסתובב עם מאבטח צמוד בדרך כלל, אלא רק בנסיעות למקומות מסוכנים, אך מבחינתו הוא בעיצומה של מלחמה. הרב לאו, שנכנס לתפקידו לפני פחות משלושה חודשים, צריך להילחם במוסד שמתפקד בקושי, בתדמיתה המרוסקת של הרבנות הראשית, בטענות שמונה בזכות אביו, בתקשורת שלא עושה לו הנחות ובעיקר בטענה שנבחר כמייצגם של החרדים ברבנות - ושהוא יהיה האחראי לביסוס שליטתם, המתמשכת גם כך, במוסד העייף והחבוט.
לאו פתח את כהונתו בסערה. הוא נפגש כמעט עם כל עובדי הרבנות הראשית, ביקש, וכבר קיבל, עבודות מטה, נוהלי עבודה וקריטריונים ויצא לסיורים ליליים ולבדיקות פתע בשווקים ובמשחטות הממונות על הכשרות. "הוא עובד כמו מזרוחניק", אומרים קרוביו בחצי חיוך.
לאו, מבחינתו, רק מבקש שייתנו לו הזדמנות הוגנת, נקייה: "אנחנו חיים בעולם של סטיגמות. אני רוצה שיבחנו אותי רק ב'מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחיקוך'. תסתכלו על הדברים שעשיתי במודיעין, עיר שרוב תושביה מצביעי יש עתיד או קדימה, ובכל זאת אוהבת ומכבדת את הרב ואת הדת, ותסתכלו מה אעשה בשנים הקרובות; לפי זה שישפטו אותי".
הוא הרב הראשי הצעיר ביותר שנבחר. בן 47 בלבד, וכבר עליו להתמודד עם הריחוק ההולך וגובר בין הציבור החילוני למסורת היהודית, שנובע בעיקר ממצבו הרעוע של מוסד הרבנות. "יש הרבה דברים שצריך להתעסק איתם", הרב לאו אומר, "צריך שיהיו הגדרות ברורות לתפקידים וקריטריונים מדויקים לכל דבר שנבחן. השירות צריך להיות טוב יותר ואיכותי יותר. למשל, מחלקת הבחינותנותנת שירות רק שעתיים ביום.
"בנוסף, מאז הימים שאני נבחנתי כלום לא השתנה. אז היית הולך לבנק הדואר לשלם שובר כדי להיבחן, היום 'השתכללו'. היום צריך להתקשר לרבנות שישלחו את השובר, ללכת לדואר לשלם, לשלוח לרבנות את השובר ולהתקשר כדי לוודא שהגיע - ריבונו של עולם, אפשר לשלם על דרכון, מים וגז בטלפון או באינטרנט, למה זה עדיין ככה?!"
עוד לדבריו, ברבנות הראשית גם חסרות מחלקות שלמות: "הרבנות מעניקה כשרות, אבל אין לרבנות מעבדה משל עצמה, שאינה תלויה באף חברה. אם אנשים משלמים עבור כשרות של הרבנות, באוכל בלולבים או במזוזות, הם צריכים לדעת שהם מקבלים תמורה ולא סתם חותמת. הרבה חילונים רוצים מזוזה או שומרים כשרות ומגיע להם לדעת שהם מקבלים תמורה לכספם".
"רב הוא תואר לא מוגן"
אחת הבעיות הבוערות שעולה לדיון ציבורי, וכבר הצליחה לעורר מחלוקת ראשונה בין הרבנים הראשיים לראשי משרד הדתות, היא סוגיית הרישום לנישואים. בחודשים האחרונים מנסים במשרד הדתות לקדם את מה שמכונה "חוק צהר", שיאפשר לזוגות להירשם בכל עיר בארץ ולא רק במקום מגוריהם. לעומת זאת, בישיבת מועצת הרבנות האחרונה קרא הרב לאו למחוקקים "לשקול שוב" את העניין ויצר מתיחות.
"אמרתי לסגן שר הדתות (אלי בן־דהן; י"ש) שגם אני רוצה לסייע בנושא, אבל אי אפשר לרתום את העגלה לפני הסוסים. קודם צריך לראות איך בכלל מפקחים על רשמי הנישואים. לרבנות הראשית יש פקיד אחד בלבד, שתפקידו הוא רק לאשר את רשמי הנישואים. במקרה שלי, לדוגמה, במשך 19 שנים, מאז הוסמכתי לרשום לנישואים, אף אחד לא בדק איך אני מתייחס לאנשים ואם אני רושם לנישואים כהלכה. הרעיון שלי הוא להשתמש ברשמי נישואים שיצאו לגמלאות, כדי שישמשו סיירת פיקוח ברחבי הארץ".
ממה אתה חושש?
"מזילות. במסגרת נסיעותיי הגעתי לקניון בצפון וראיתי דוכנים של אוכל. לאחד יש כשרות מהרבנות בחיפה, לשני מקריית ביאליק ולשלישי מקריית ים. בעל העסק יכול לעשות מכרז - איפה הוא יכול לקבל את תעודת הכשרות, וזה יכול להוביל לזילות בפיקוח ובבדיקה של הכשרות. בסוף, מי שבא לדוכן כזה רוצה לאכול כשר, ולנו, כמו במקרה של רישום נישואים, יש אחריות שיהיה סדר בדבר הזה".
אבל הנושא כבר נידון בכנסת.
"כשדנו על החוק הזה בכנסת, אפילו לא הזמינו רב או רושם נישואים שישמיעו את דעתם ויספרו מה קורה בשטח. לא עשו את השיקולים הנכונים. יש חשיבות גדולה לכך שרב עיר עושה את רישום הנישואים. אם יש לרב שאלה בנוגע לבירור יהדות של אדם או במקרה של כהן וגרושה, אז הוא ודאי מכיר מישהו בעיר שיכול להעיד. אם הולכים לרב בעיר אחרת, אין לו את הכלים לברר דברים כאלה".
מה עוד יש לצפות מהרבנות?
"הרבנות היתה וצריכה להיות מרכז רוחני, מרכז להפצת ולהארת היהדות לכל אחד בעולם. היא צריכה להיות הכתובת לכל אחד - גם לשרים או למחוקקים שצריכים זווית הלכתית".
לדברי הרב לאו, יש לעשות הפרדה בין מוסד הרבנות לרבנים: "אני יודע שהסטיגמה של הרבנות נוראית. אנשים לא אוהבים ממסד, כמו שאינם אוהבים את בנק ישראל או את ביטוח לאומי, אבל היחס לרב הוא טוב יותר. הייתי בכנס של לשכת עורכי הדין ואמרתי להם שאני יודע שהם כועסים על הדרת נשים או על חפירות קברים, אבל ביקשתי 'אל תשפכו את התינוק עם המים'.
"אל תגידו 'יהדות זה איכסה'. גם אם יש טענות ושאלות, בואו קודם נברר ונבדוק איפה יש לשפר ונעבוד על זה. אני מודע למציאות שיש ריחוק מהיהדות ואת זה אני רוצה לשפר. צריך לזכור שהרבנים לא קמים בבוקר ואומרים לעצמם 'למי אני הולך להרוס את החיים היום?', אלא להפך. מה לעשות שהמקרים הקשים מקבלים יותר תהודה. חבל לי, ועלינו לתקן את זה".
ובכל זאת, יש אנשים שנפגעים מרבנים.
"הרב הוא תואר לא מוגן. אנשים רבים מזהים עוולות שעושה להם אדם עם כיפה וזקן, שקורא לעצמו רב, עם הרבנות הראשית. היום כל אחד יכול לקרוא לעצמו רב".
לאחרונה, אחרי שבע שנים, רשות השידור הפסיקה את תוכנית השאלות והתשובות של הרב לאו. נאמר לו שלא מקובל שלאישיות בדרג א' של המדינה תהיה תוכנית אישית. "טוענים שהרבנות לא נגישה, וכשיש לה כבר פינה - מורידים אותה", הוא אומר.
זו כמובן ביקורת על רשות השידור, אך הרב לאו בוחר שלא להתעמק בה, אלא מבקש להתרכז בעוד סוג של חיבור, זה שבין אדם לחברו, עם מבט קדימה: "בדור שלנו חסר דיבור. הילדים עסוקים באייפון, מתכתבים בפייסבוק ושולחים הודעות בכיתה, במקום להקשיב ולדבר זה עם זה. אני זוכר שכילד בתל אביב הלכתי לשחק כדורגל עם שכן דתי או לא דתי, בלי הבחנה. היום, לצערי, אנשים מסתגרים בפינות".
"לא הייתי זקוק לדילים"
על מערכת הבחירות לרבנות הראשית, שהיתה טעונה, הרב לאו לא שש לדבר, בעיקר לא על יום הבחירות עצמו, כשבלובי המלון בירושלים, המתמודדים זינקו לוביסטים על כל אחד מאנשי הגוף הבוחר. "התביישתי שהאווירה היתה לא מכובדת. נכנס רב מסוים ללובי וקפצו עליו שלושה־ארבעה אנשים שעיסוקם הוא לובי. הוא ניגש אלי ביד מושטת והם הסיטו אותו ממני - זה לא היה ראוי. אווירה של שוק. צריכים לשקול לעשות את הבחירות בצורה אחרת".
ומה בדבר המאבקים שקדמו לבחירות?
"גם לפני 10 ו־20 שנים היה אותו דבר. בחירות במדינת ישראל הפכו להיות לא יפות. כולם עסוקים בגופם של אנשים ולא בנושאים. אותי קיטלגו כחרדי, ואני ביקשתי: אל תסתכלו אם לאדם יש כיפה שחורה או סרוגה, תסתכלו לגופו של אדם, תתרכזו במעשיו".
ובכל זאת ניצחת בזכות דיל חרדי עם אנשי ש"ס ויהדות התורה?
"הסתובבתי בין ראשי ערים והצגתי את עצמי בפניהם - לא הייתי זקוק לשום דיל. אני מודה לרב שטיינמן (מנהיג הציבור החרדי האשכנזי; י"ש) ולרב עובדיה שראו בי שליח נאמן. יש להם הבנה ברבנות ואני מאוד מודה להם שהם מצאו אותו ראוי".
ואז מטיל הרב לאו פצצה וטוען כי הרב יעקב אריאל, נשיא ארגון צהר, תמך בו ולא ברב דוד סתיו, יו"ר הארגון ונציג הבית היהודי.
"אני גאה בכך שהרב יעקב אריאל, שהייתי אצלו כמה חודשים לפני הבחירות, אמר לי שאני המועמד הראוי", הרב לאו מסביר. "שבועיים לפני הבחירות הוא התקשר אלי ושאל אם אני יכול להיכנס אליו, שם אמר לי 'אני רואה אותך המועמד הראוי ואני רוצה לשבת איתך על היום שאחרי'.
"ובאמת, יומיים אחרי הבחירות נפגשנו ברבנות. הרב אריאל הוא יהודי ישר כמו סרגל. הוא הצביע בשבילי, חד־משמעית; היום אני יכול לומר את הדברים. הוא גם נענה לבקשתי להיות חבר בוועדת הלכה מייעצת לרבנות הראשית וחבר בוועדת השמיטה. גם הרב צבי טאו (הנחשב לרב ציוני־דתי מהזרם החרדי־לאומי; י"ש) ואנשיו תמכו בי".
לדבריו, מעבר לתמיכת הרב אריאל, הוא זכה לתמיכה חוצת מגזרים: "תמכו בי הרב שטיינמן והרב עובדיה יוסף, דיינים, הרבנים הציונים־דתיים טאו ואריאל ואפילו ראשי ערים חילוניות כגון רון חולדאי (תל אביב), מרים פיירברג (נתניה), בני ועקנין (אשקלון), יחיאל לסרי (אשדוד), אייל בצר (ראש מועצת עמק יזרעאל) ועוד. זה מעיד שאני רב של כלל ישראל".
ובכל זאת, קיבלת את תמיכת הרבנים החרדים; מה תעשה, לדוגמה, בשנת שמיטה, כאשר החרדים ידרשו להחמיר?
"אני אתייעץ עם גדולי תורה, זה כבוד בשבילי, אבל ההחלטה תהיה שלי. אשמע את ועדת השמיטה ואת גדולי ישראל מכל החוגים והעדות, גם את הרב שטיינמן והרב עובדיה, וגם את הרב אריאל והרב טאו. שיטתי היא תורת ישראל. אנשים טועים במושג של 'קולא וחומרא', אנחנו חיים בעולם של סטיגמות ולא של ידע. אני גאה בעובדה שזכיתי לתמיכה חוצת מגזרים - זה מאוד משקף את האישיות שלי".
"פגעו בי"
המתח בין הדתיים והחרדים, על רקע בחירתם של הרב דוד לאו והרב יצחק יוסף, לא שקע ומלווה את לאו מאז הבחירות.
כעת אתה עובד מול משרד הדתות, שאנשיו רצו את הרב סתיו.
"היתה לי אכזבה אחת מהם, ואמרתי להם שהקדוש ברוך הוא נותן לאדם יכולת בחירה וכי 'אתם לא נותנים בחירה. הבאתם לסיעה החלטה בעד הרב סתיו או נגדו, ולא איפשרתם לי להופיע בפני הסיעה, להציג את עצמי. כך לא בוחרים'. שבועיים לפני הבחירות אמר לי בנט שאני צודק ושההליך היה לא טוב. בכל מקרה, יהיה לנו הרבה על מה לדבר, זאת לאחר שפגשתי את שניהם בפגישות ידידותיות וענייניות".
פורסמה נגדך לאחרונה טענה שלפיה העתקת בבחינות ההסמכה לרבנות הראשית. האשמה שלא פשוט להתמודד איתה.
"פגע בי שאדם אחד, אנונימי, שלא אמר שלפני 20 שנה אבא שלי פיטר אותו מהרבנות הראשית, בא ואמר שהעתקתי. זה פוגע, כי יש אחרים שלא עשו מבחן בכתב, אלא רק בעל פה, ובחמש דקות בלבד, בזמן שאני עמלתי על 11 בחינות, למרות שאני מיוחס לא פחות מאחרים".
ואם כבר מזכיר הרב לאו את היותו מיוחס (בנו של הרב ישראל מאיר לאו, הרב הראשי לישראל לשעבר), הוא כועס מאוד על כך שמאשימים את בחירתו שהיא נגועה בנפוטיזם, כמו את עמיתו הספרדי, הרב יצחק יוסף (בנו של הרב עובדיה יוסף, מנהיגה הרוחני של ש"ס).
"מה זה נפוטיזם?! גם מועמדים אחרים היו בנים של (הרב יעקב שפירא והרב שמואל אליהו). בסופו של דבר, כידוע, יש ביהדות משמעות ל'זכות אבות', העברת המסורת ביהדות מדור לדור.
"אני זכיתי. היתה לי הזכות בבית הספר הטוב ביותר לרבנות בארץ. בכל התפילות אנחנו מבקשים 'זכות אבות', אנחנו אומרים שיש לנו גנים טובים. מעולם לא היתה בבית דרישה או הכוונה לרבנות. מעבר לכך, אני סיכמתי עם אשתי, כשהחלטנו להתחתן, שני דברים - שאנחנו מתחתנים ושאני לא אהיה רב. מאז אני מנסה לשפר את עצמי בקבלת החלטות".
בתגובה לכתבה אמר הרב יעקב אריאל: "הבחירות היו חשאיות ואיני מעוניין להתייחס לנושא". ראשי הערים החילוניות שהוזכרו בכתבה סירבו להגיב או התעלמו מהפנייה אליהם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו