בשקט בשקט, בלי יותר מדי כותרות או אייטמים ברכילות, הצליחה בר פאלי לעשות את מה שכמעט שום ישראלית אחרת לא עשתה. אולי זה היה שמה של גל גדות שהתנוסס על הפוסטרים של "מהיר ועצבני", ומורן אטיאס אולי כבשה תפקיד נוסף בהפקה קולנועית גדולה, אבל פאלי היא שזכתה בתפקיד הנשי המוביל בסרט הוליוודי. והיא עושה את זה כמו גדולה, לצידם של מארק וולברג ודוויין ג'ונסון ("דה רוק").
לראיון שלנו, במלון מנדרין אוריינטל היוקרתי במיאמי ביץ', מופיעה פאלי (31) בשמלת עור אופנתית ובנעלי עקב שחורות של המעצב הנחשב כריסטיאן לובוטין, אבל עוד לפני שאני מספיק להחמיא לה על הלוק ההוליוודי המוקפד היא ממהרת להתיישב, לחלוץ את הנעליים ולשלב רגליים. היא מרגישה בבית. "או מיי גאד, אתה צוחק עלי? הנעליים האלה הורגות אותי. אבל נכון שהן מהממות?"
היא מספרת שהגיעה לכאן במטוס פרטי של אולפני פרמאונט, "זה לא משהו שקורה לי ככה ביום־יום. באמת מדהים כל מה שאני עוברת בזמן האחרון, הזוי לגמרי, אבל אני לא נותנת לזה לעלות לי לראש. אני לא ישנה בכלל, רצה מראיון לראיון, מעיר לעיר, אני אפילו לא תמיד זוכרת מה בדיוק אמרתי לכל העיתונאים שאני פוגשת. אבל איתך זה יהיה אחרת, כי פה זה בעברית".
"בחיים שלי לא רקדתי"
"רווח וכאב" הוא קומדיה שחורה המתרחשת באמצע שנות התשעים במיאמי ומביאה את סיפורו של דניאל לוגו (מארק וולברג), מדריך במכון כושר, אכול סטרואידים וקנאה במצליחנים הגרגרנים של עירו. לוגו מצרף אליו שני חברים מהעבודה ומייסד כנופיה שתגזול מהקליינטים של מכון הכושר את בתיהם ואת מכוניותיהם על ידי עינויים ורצח. הרעיון יוצא לפועל עם תקלות אבסורדיות רבות, ומבוסס על סיפור אמיתי שנחשף ב־1999 במקומון במיאמי. פאלי מגלמת את סורינה לומיניטה, חשפנית רומנייה שמצטרפת לשלישייה כזוגתו של לוגו.
"לאודישן הראשון בכלל לא הלכתי כי הייתי בארץ, הצטלמתי במשך חודשיים לסידרה 'נויורק'", מספרת פאלי, "כשראיתי את הפרטים על התפקיד, העברתי קטע וידיאו למלהקים, ולא שמעתי מהם כלום במשך שבועיים וחצי. ביום שנחתתי חזרה בלוס אנג'לס, כשחיכיתי בשדה כדי לאסוף את המזוודה שלי, התקשר אלי הסוכן שלי והודיע לי שקבעו לי אודישן שני, Call-back (מבחן שני מול במאי או מפיק, ולא רק מול מלהקת; ד"כ), עם מייקל ביי.
"נכנסתי בשלב מתקדם ואפילו לא נתקלתי בבנות אחרות, שבטח הגיעו בפעם הראשונה. לא היתה לי את החוויה הזאת, של 70 בנות דומות לי שבאו להיבחן. הגעתי ישר לאודישן מול שלושה אנשים, וכולי לא מאמינה שזה בכלל קורה. עשיתי אודישנים גדולים בעבר, אבל הפעם זה היה במשרדי חברת ההפקות של מייקל ביי, וזה הרגיש מיוחד מאוד. רציתי מאוד את התפקיד, אהבתי את הדמות, היא באמת מצחיקה, וזה מה שאני הכי אוהבת. זה מה שעבדתי בשבילו כל כך הרבה. מייקל היה אמיץ בכך שהוא לקח את הסיכון ובחר ללהק דווקא אותי, ואני מעריכה את זה מעל ומעבר. מה אני יכולה להגיד, I'm living the dream".
"בר היתה מקסימה ובעלת אישיות כובשת כבר מהפעם הראשונה שראיתי אותה", אומר לי מייקל ביי, מהאנשים המוערכים בהוליווד והבמאי השישי הכי רווחי בהיסטוריה - עם הכנסות של כ־4 מיליארד דולר משוברי קופות דוגמת "ארמגדון", "פרל הארבור" וסידרת "הרובוטריקים". "היא התאימה לי לתפקיד שחיפשתי כמו כפפה ליד, והביאה לדמות את הקסם בעזרת המבטא. הדבר היחיד שביקשתי ממנה היה שתתחייב בחוזה שהיא תעלה במשקל. אני לא בעניין של מראה רזה, הייתי צריך אצלה יותר תחת".
בר: "התקשרו אלי ואמרו לי שיש חדשות טובות וחדשות רעות. הטובות הן שהבמאי מאוד אוהב אותי בתפקיד, אבל הרעות הן שרק אם אעלה עוד עשרה קילוגרמים אקבל את התפקיד. וזה הרבה מאוד בשבילי, אני לא שוקלת הרבה. היו לי בסך הכל ארבעה שבועות לעלות במשקל, וזה היה אתגר רציני: בהתחלה זה נורא נחמד שאתה יכול לאכול כל מה שבא לך, למרות שלא באמת שמרתי לפני. הייתי צריכה להוסיף קלוריות לתפריט. הבעיה היא שהייתי צריכה לרקוד, כי אני מגלמת רקדנית אקזוטית, ובחיים לא רקדתי ולא עשיתי משהו פיזי ולא חשבתי שזה משהו שאצטרך לעשות אי פעם. זאת התעמלות מטורפת, ששורפת מלא קלוריות, אז אחרי כל זה הייתי צריכה לשתות בכל יום שייק מיוחד שיש בו 5,000 קלוריות כדי לעלות במשקל. אפשר לשתות שייק כזה פעם אחת ביום, אי אפשר מעבר לזה. זה מרגיש כאילו אתה שותה בטון בטעם שוקולד, ולמרות שאני יודעת שהרבה אנשים לא יאמינו לי, זה ממש לא היה כיף".
את שומרת על כושר?
"אני לא חובבת גדולה של מכוני כושר. אני לא בעניין של להתאמן אלא אם כן אני חייבת. כל המשקל שהעליתי הלך יותר לפלג הגוף התחתון שלי, בוא נקרא לזה ככה. כדי לאזן את זה הייתי צריכה להתחיל גם באימונים של הרמת משקולות - והנה, תראה, עכשיו יש לי שרירים. אני ודוויין ג'ונסון כל הזמן ישבנו על סט הצילומים והשווינו שרירים. יום אחד אפילו התחרינו בהורדת ידיים והוא נתן לי לנצח, הוא ממש חמוד".
הבמאי ביי מספר שהצמיד לפאלי מורה מיוחדת כדי שתלמד אותה לרקוד על עמוד, ושילם לה במזומן. "האולפנים נלחצו ושאלו למה אני מעביר ככה כסף מזומן, אמרו לי שהם חברה שנסחרת בבורסה ושזה עלול להיראות רע אם מישהו יגלה. אז עניתי להם בפשטות: 'למה, אתם יכולים לארגן לי חשפנית בדרך אחרת?' המדריכה השוויצרית לא ממש התרשמה מהיכולות שלה אבל בסופו של דבר יצאה מרוצה. בר למדה לרקוד וכבשה את הבמה".
"כאן לא שואלים אותי עליה"
פאלי עלתה לישראל מרוסיה עם משפחתה כשהיתה בת 7, וגדלה בתל אביב. היא למדה במגמת התיאטרון בתיכון עירוני א', ובגיל 21 כבר שיחקה בעונה הראשונה של הטלנובלה "אהבה מעבר לפינה" בתפקיד יוליה, חברתה של שירלי (אגם רודברג). כעבור שנתיים עלתה על מטוס ונחתה בהוליווד.
השנים הראשונות היו קשות. היא דילגה בין אודישנים, ניסתה לשווק את עצמה והצליחה להשתחל לטלוויזיה דרך תפקידי אורח בסדרות "איך פגשתי את אמא", שם גילמה את נטליה, ו"CSI: ניו יורק", ובתפקיד משנה במיני־סידרה "גרושה כמו חדשה" עם דברה מסינג ("וויל וגרייס"). כל אותו הזמן המשיכה לנוע על ציר תל אביב־לוס אנג'לס, ובשנה האחרונה הופיעה בדרמה של yes, "נויורק", שם שיחקה את ג'ניפר, אשתו המפונקת והעשירה של דיוויד גושן (אורי הוכמן).
גם בקולנוע היא החלה לצבור קרדיטים. תחילה בתפקידים קטנים, בסרט האימה "The Ruins" (2008) וב"הצצה למוחו של צ'ארלס סוואן השלישי", עם צ'ארלי שין וביל מאריי (2012). כעת נדמה שהקריירה שלה במגמת זינוק, ובשנה החולפת כבר הספיקה להצטלם לשני סרטים שמתוכננים לצאת במהלך 2014 - "נון סטופ", שבו תשחק לצד ליאם ניסן וג'וליאן מור, ו"הזרוע השווה מיליון דולר" בכיכובו של ג'ון האם. לאחרונה נבחרה פאלי על ידי מגזין "Maxim" האמריקני לאחת מ־100 הנשים הסקסיות בעולם - רשימה יוקרתית שממנה נעדרה השנה בר אחרת, רפאלי.
המהדורה הטלוויזיונית הפופולרית של אתר הרכילות TMZ ניסתה להשוות בין שתי היפהפיות המזרח־תיכוניות. "האמת, בארה"ב לא שואלים אותי על זה, זה לא משהו שעולה ככה בשיחה", היא מתייחסת להשוואה המתבקשת עם רפאלי, הצעירה ממנה בשלוש שנים, "מצד שני, בארץ זו תמיד השאלה הראשונה".
הביוגרפיה הדו־לאומית של פאלי מאפשרת לה להתחמק מהטייפקאסט אצל המלהקים ההוליוודים ולקבל תפקידים שלא בהכרח מזוהים עם ישראלים. "מצד אחד יש בי את הישראלית, שמדברת עם הידיים ומאוד חמה ועצבנית, ומצד שני יש את הרוסייה הקרה כשצריך. אני מנסה להביא את זה פה ושם לדמויות. אם שואלים אותי אני תמיד שמחה לספר על ישראל, ולפעמים אפילו יוצא שאני עושה מעין מסע הסברה. לא חסרים בהוליווד יהודים טובים עם אהבה גדולה לארץ.
"בנובמבר האחרון, בזמן שהצטלמתי לסרט 'נון סטופ', ישראל הותקפה בטילים מצד חמאס והייתי צריכה להסביר לאנשים מה בדיוק הסיטואציה שם, כי הרבה מקבלים את העובדות ממקורות מאוד מוטים. אתה יודע שאני עדיין צריכה להסביר למנהל האישי שלי שבארץ אני לא הולכת עם עוזי למכולת לקנות לחם? והוא עוד יהודי. הוא לא מאמין באגדות על המדבר והגמלים, אבל משוכנע שברגע שהוא יגיע לישראל יהרגו אותו, כי יש קטיושות ורקטות מכל עבר".
"מעולם לא נכנעתי"
החלום האמריקני הוא מרכיב משמעותי בעלילת "רווח וכאב". ערב עליית הסרט בארה"ב התבררה המציאות העגומה של הדמויות שעליהן הוא מבוסס - שהיא רחוקה מאוד מהתסריט המבדר: לוגו ואחד משותפיו מרצים כיום את עונשם בכלא בפלורידה ונידונו למוות בזריקת רעל. הם עתרו לבית המשפט העליון בבקשה לקבל חנינה.
סגנית מיס רומניה לשעבר ודוגמנית "פנטהאוז", סאבינה פטרוסקו, שעליה מבוססת הדמות שמגלמת פאלי, שומרת בינתיים על פרופיל נמוך. כשלוגו, בן זוגה, נמלט תחילה לאיי בהאמה היא שמרה לו אמונים, אבל מאוחר יותר הסגירה אותו ושימשה עדת מפתח בהפללת החבורה. מהצפייה בסרט נוצר הרושם כי לא מדובר באנשים מבריקים במיוחד, מה ששם ללעג את אותו חלום אמריקני. "הסרט לא מהלל אותם", מסבירה פאלי, "הוא מספר על דמויות שסטו מדרך הישר, ולדעתי אנשים יכולים להתחבר לזה.
"באיזשהו מקום, כשאתה רואה איך לוגו בעצם שיכנע אנשים לעשות דברים כל כך מטורפים, אתה מבין שהוא לא כזה טיפש. הוא שיכנע את בת הזוג שלו שהוא עובד ב־CIA ועבד על השכנים החדשים שלו. אלה דברים שקרו במציאות. אז אולי לא היתה לו השכלה פורמלית, אבל היתה לו חוכמת רחוב ואיזשהו כוח, שבאמצעותו הוא השיג את כל מה שחלם עליו. אני מאמינה שהסיפור הזה היה יכול להתרחש רק במיאמי, כי יש פה חיי לילה, יאכטות וכסף בשפע. אגב, מזג האוויר פה ממש מזכיר לי את תל אביב.
"הגיבורים בסרט חיו בתוך גן העדן הזה, והסביבה הזאת בעצם הזכירה להם כל הזמן שלאחרים יש עושר רב בזמן שלהם יש כל כך מעט, ולכן החברה לא מאוד מעריכה אותם. הם רצו יותר, והחליטו ללכת על דרך קיצור. אפשר להבין אותם. לא שהייתי מגיעה אי פעם לכזאת נקודת קיצון, אבל כולנו היינו במצב הזה שחשבנו לעצמנו, 'אם רק היה לי קצת יותר כסף, או שהקריירה היתה טובה יותר, הייתי הרבה יותר שמחה'. הלך המחשבה הזה אוניברסלי מאוד, וזה מה שיחבר אנשים לדמויות האלה. אי אפשר רק לשפוט אותם בתור אמריקנים מטופשים".
נתקלת בעבר בבחורות שהזכירו את הדמות שלך?
"פגשתי בחורות דומות, זה סיפור שאתה שומע עליו בכל שני וחמישי: מישהי שרוצה להיות כוכבת, רק שדברים לא ממש מסתדרים בשבילה כמו שהיא ציפתה. אז הדמות הזאת פנתה לחשפנות, אבל יש גם כאלה שפונות לזנות. מה שאני אוהבת בה זה שהיא דמות אופטימית, שלא נותנת למציאות להרוג לה את החלום. עדיף לה להישאר באשליה שהחבר שלה הוא סוכן CIA מאשר סתם אחד, אבל היא עושה משהו כדי לשנות את חייה. היא רוצה להיות כוכבת, או לפחות שיהיו לה בגדים יפים ובית מפואר. היא אמנם חומרנית, אבל אני מעריכה את התכונה שלה לחשוב חיובי. חשוב לזכור שזו דמות אמיתית, שברחה מרומניה הקומוניסטית דרך רוסיה אל מקסיקו, ומשם הבריחו אותה בגבול אל תוך ארה"ב. כלומר, היא אישה חזקה מאוד. אז אולי לא היתה לה תוכנית מדויקת, אבל דרוש כוח נפשי עצום כדי לעשות דבר כזה".
איך מתכוננים לתפקיד כזה?
"אני תמיד מנסה לדמיין את הרקע של הדמות ומה הוביל אותה למצב הנוכחי. הפעם, מאחר שזה סיפור אמיתי, קראתי את הכתבות עוד לפני שקראתי את התסריט, והן היו מאוד ארוכות ומפורטות; בחיים לא תיארתי לעצמי שאצטרך לקרוא כל כך הרבה לקראת אודישן. היה מרתק לראות מה קורה בחיים של שלושת המוקיונים של עולם הפשע, סביב כל התחבולות שהם הוגים. זה ביזארי בצורה מאוד אפלה; עד כמה שהסיפור היה נורא, זה עדיין מאוד סוריאליסטי ומשעשע".
הרגשת נוח עם הלבוש הפרובוקטיבי שלבשת בסרט?
"גם במציאות סורינה היתה בחורה שנסמכה על המיניות שלה בצורה שבה היא התמודדה עם העולם סביבה, ולכן החצאיות שהיא לבשה היו קצרות וצמודות. רק כשנכנסתי לחלק מהתלבושות הללו באמת התחלתי להבין אותה".
איך התייחסו אלייך על הסט?
"כולם התייחסו אלי יפה מאוד, משום שהייתי הנערה היחידה בצוות השחקנים. קידמו אותי בברכה וגוננו עלי. מארק וולברג ראה כמה אני נרגשת ביום הראשון, לקח אותי הצידה ואמר לי, 'כולנו היינו במצב הזה. פשוט תיהני מהחוויה'".
אז מה סוד ההצלחה בהוליווד?
"עבודה קשה מאוד, גם מנטלית. כי אתה שומע הרבה יותר 'לא' מאשר 'כן'. הדרך לשם לא נראית טוב, זה לא קל בכלל. קיבלתי תפקידים קטנים בסדרות, המשכתי ללמוד כל הזמן, ומעולם לא נכנעתי. הלכתי בממוצע לשבעה אודישנים בשבוע, וכל הזמן שמעתי רק 'לא, לא, לא'. צריך לפתח עור של פיל ולהבין שזה לא אישי. כל הזמן המשכתי להאמין, וזה גם מה שאני אוהבת בדמות שלי בסרט. אם אין לך תקווה ואמונה, אל תחשוב בכלל לנסות את זה".
dudic@israelhayom.co.ilטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו