המקלט השיקומי לבעלי חיים "להתחיל מחדש" מציל ומרפא מאות בעלי חיים בישראל שננטשו, עברו התעללות או נזרקו לעת זקנה. כיום מחזיק המקלט במושב חירות 30 סוסים, 99 חמורים, עשרות פרות, עשרות עיזים ולמעלה מ-100 חתולים. מדובר בפעילות שוטפת שמצריכה חוזק פיזי ונפשי, וכבר שלוש שנים וחצי ששרון כהן, מייסדת העמותה, מתעוררת בכל יום לחבק את בעלי החיים שבשרם ונפשם צולקו קשות - ולהשיב להם חיות ואושר.
צילום: אורלי וילנאי
אלא שלעבודה הקשה והמורכבת נוספה לפני ימים אחדים מהמורה קשה: כהן (39), פרסמה בעמוד הפייסבוק של העמותה כי הג'יפ הישן שאיתו היא מחלצת סוסים וחמורים - עלה באש. כדי להציל את בעלי החיים היא זקוקה כעת לתרומות כדי להשיג ג'יפ חדש שיעזור לה להמשיך במסעות החילוץ בכל הארץ.
"אתה מדבר איתי עכשיו מיד אחרי שפרקנו כבשים שתכננו לשחוט על הר הבית", משתפת כהן בשיחה עם "ישראל היום". "המשטרה הביאה לנו אותן וטיפלתי בזה. אנשים לא מבינים איזה התעללות יש כלפי בעלי חיים בארץ. יש לנו חמורים קטועי רגליים ועיוורים, אותו דבר עם סוסים, ויש גם התעללות בחתולים. אנחנו מקבלים כל הזמן קריאות להציל בעלי חיים - וזה דורש המון כסף. אנו נוסעים ליו"ש מהרי חברון ועד המדבר כדי להציל בעלי חיים ולחזק אותם ואז למצוא להם בית חם. הרבה פעמים בעלי החיים שמגיעים אלינו עברו כזו התעללות עד שהם נותרים עם הגב לכיוון הכניסה, ובמקלט הם יושבים ולא מעיזים להרים את הראש. זה לוקח כמה שבועות עד שאנו קצת מאוששים לא רק את הגוף שלהם אלא את הנפש".
.jpeg)
מתי התחיל אצלך הפרק של הצלת בעלי החיים?
"מגיל צעיר הבאתי חתולים, כבשים ועיזים לבית של ההורים שלי בגבעתיים. מסכנים, מה שהם אכלו ממני. בהמשך, בגיל 14, נקשרתי אל הנושא והתנדבתי גם ב'תנו לחיות לחיות'. הייתי בבסיס מודיעין סגור מראשון עד חמישי, אספתי בו את כל הכלבים הנטושים ובשישי התייצבתי ב'תנו לחיות לחיות'".
בהמשך עברה כהן לבית ברמת השרון בשכונת מורשת, מה שאיפשר לה להציל כמות גדולה יותר של בעלי חיים. "זה היה מקום שהוא לא לגמרי עיר, ואפשר היה להחזיק בו עיזים, כבשים ועוד בעלי חיים", היא מספרת. "אלא שקיבלתי יום אחד טלפון על עייר צעירה שהיתה נטושה בסופה באתר בנייה. נסעתי לשם ומה שראיתי היה נורא. היא היתה עדיין יונקת, קפואה וקשורה עם אוכל מעופש. זה היה לפני 4.5 שנים, ומאז תחום החמורים והסוסים נפתח. אנשים הבינו שאני מצילה בעלי חיים כאלו והתחילו לזרום ים של פניות.
"היתה אתון שסחבה עגלת אלטע זאכן שקרסה בכביש מהיר. הגעתי לשם והיה צורך לאשפז אותה בבית החולים הווטרינרי בבית דגן. מיד שאלתי מי יכול לתת לי כסף להובלה ולטיפול - ואנשים תרמו. כך התחילו לזרום אליי סוסים מבוגרים שכבר אי אפשר לרכוב עליהם, שהתעללו וזנחו אותם, חמורים פצועים, עיוורים, המון בעלי חיים עם מצב זוועתי, לא רק פיזית אלא גם נפשית. זה כבר חייב המון תרומות והקמת עמותה, ואכן הקמתי את העמותה שלי לפני 3.5 שנים. בהתחלה פעלנו במושב גאולי תימן וממש עכשיו אנחנו במעבר למושב חירות בשרון, לשטח גדול של יותר מ-17 דונם. אנחנו עושים כאן פעילויות חינוכיות לכל המגזרים וסיורים לילדים. מי שתוביל בקרוב את הסיורים היא אורלי וילנאי שהצטרפה לעמותה שלנו".
.jpeg)
ומהיכן הכסף?
"ראשית, ההוצאות הן ענקיות - למעלה מ-100 אלף שקלים בחודש, וזה מתרומות. הקורונה הרגה את התחום ואין כמעט תרומות. גם המדינה לא נותנת כרגע. המשרד להגנת הסביבה יקצה לנו תקציב בהמשך, אבל ללא תרומות אנחנו בבעיה. הג'יפ ניסאן הישן שלנו, שעלה גרושים ושחיברתי אליו קרון כדי להציל סוסים וחמורים, נשרף אתמול ממש באמצע כל תהליך המעבר. הייתי צריכה להביא איתו למקלט סוסה מבית החולים הווטרינרי, שם היא עוברת שיקום, ולמזלי דחו את השחרור שלה. אלא שעכשיו אני ממש זקוקה לתרומות".
כהן עצמה לא מתפרנסת כלל מהעמותה ולא לוקחת ממנה כסף, אלא מפנה את כל המרץ שלה לסיוע לבעלי החיים ולמציאת בתים חמים עבורם. "יש לי כאן גם פנסיון מאד זול לחתולים שזקוקים לשהייה בהשגחה", היא מציינת. "כרגע יש שם המון חתולים מיישובים ביו"ש בחינם וחתול אחד שאני מקבלת עליו כסף. אני נותנת את הפנסיון הזה, כמעט בחינם, לחתולים שזקוקים להשגחה אחרי ניתוח או מחלה, ולוקחת 80-50 שקלים ליום, כשפנסיונים דומים אצל וטרינרים עולים הון תועפות. מהסכום המועט הזה אני מתפרנסת. אין לי הרבה הוצאות, אני לא קונה בגדים כמעט וחיה רק בחווה".
.jpeg)
ומה עם זוגיות? יש כזו?
"כרגע לא. אני מקווה שיגיע האחד שיאהב כמוני בעלי חיים ויסתדר עם האהבה הזו שלי. אני מאד אופטימית בנושא".
כאמור, העמותה פתחה כעת בעמוד הפייסבוק שלה בקמפיין לגיוס תרומות עבור מימון ג'יפ חדש ותמיכה במקלט שנפגע קשות עקב משבר הקורונה.
