התופעה שמדאיגה את בעלי הכלבים: "זה כמו פגע וברח - לא לוקחים אחריות"

רז פרטוק בת ה-27 מגדלת שיצו קטן בן שנתיים וחצי, ששוקל 7 קילו בלבד – כמשקלו של פעוט. אולי זאת הסיבה שכאשר כלב אחר, שהסתובב באזור בו טיילה ללא רצועה, החליט לתקוף את כלבה – רז נחלצה לעזרתו ונבהלה כהוגן.

אלא שהבעלים של אותו כלב משוחרר, מצדו, הספיק בקושי לתפוס את כלבו ברגע האחרון – ואז סירב למסור פרטים מזהים לצורכי הביטוח של הכלב שהותקף. "הייתי כל כך מתוסכלת ממה שקרה. זה ממש מקומם", רז אומרת כעת, "אין דבר כזה לא לקחת אחריות על הכלב שלך – זה כמו 'פגע וברח' ברכב, ואחר כך לך תחפש. ואני תמיד אעדיף שיקרה לי משהו לרכב, מאשר לכלב".

"הייתי חסרת אונים"

רז מתגוררת באזור הצפון הישן בעיר תל אביב, ומגדלת לבדה את הכלב שברשותה. היא מספרת שלרוב היא מטיילת עם כלבה בשעות הערב המאוחרות, בגינות ציבוריות, מאחר שאין לה מבחר רחב של גינות כלבים ברחוב. "בפעם האמורה, הלכתי לגינת פינצ'וק עם הכלב, כשהוא קשור לרצועה. היה שם זוג שישב על הנדנדות ועישן ג'וינט, ולידם היה כלב מעורב, גדול ושחור, ללא רצועה", היא מספרת. "מייד כשראיתי את הכלב השחור, שאלתי את הבעלים אם הוא בסדר, כי הכלב הקטן שלי לא מסורס. אלא שבאותו רגע הכלב שלהם כבר הבחין בכלב שלי, פתח בריצה – והשטיח אותו על האדמה", היא מתארת.

"אותו כלב התחיל לתקוף את הכלב שלי, אבל הזוג היה מאוד אדיש – בקושי היה עם מי לדבר. אני צרחתי וניסיתי להפריד ביניהם, אבל הרצועה נפלה, ורק במזל הכלב שלי יצא מזה בשלמותו". רז מסבירה כי בעבר כלב אחר שהיה ברשותה ננשך, והיא מצאה את עצמה משלמת 2,000 שקלים בזמנו, כדי לטפל בו. זאת הסיבה שגרמה לה לבטח מראש את הכלב הנוכחי, למקרה שבו תצטרך לטפל בו. "הוא קיבל ביס לא חזק מדי, אבל היו מלא נביחות. אני צעקתי עליהם שהכלב שלהם תוקפני ושאלתי למה הוא בלי רצועה – הייתי בהיסטריה. אני הבעלים היחידי של הכלב והייתי שם לבד, אז אמרתי לזוג שלפחות יבקש סליחה, אבל הם אמרו שאני היסטרית".

בשלב הזה רז מספרת שניסתה להשיג מהבעלים פרטים מזהים, למקרה שתצטרך להפעיל את הביטוח. "אמרתי להם שבתור הבעלים של הכלב, יש להם אחריות כלפיו – וביקשתי את הטלפון של הבחור. הוא אמר לי 'מי את בכלל', אז עניתי שהכלב שלו תקף את הכלב שלי, וקיללתי אותו, כי כבר הייתי חסרת אונים", רז מודה. "בשלב הזה הבעלים של הכלב התחיל לברוח, ואמרתי לו שאני מצלמת אותו ומעבירה את זה הלאה. בעקבות המקרה פרסמתי פוסט בפייסבוק וקיבלתי מלא תגובות, ואפילו פתחתי פניה במוקד 106 – אבל אני יודעת שזה לא יעזור לי, כל עוד הבעלים לא לוקח אחריות על המקרה".

בשורה התחתונה, רז מסבירה שהכלב שלה בסדר, אבל היא מבקשת להעביר הלאה את המסר הבא: "אם כלב הוא תוקפני, לא משחררים אותו. כשכלב שלי פעם נתן ביס למישהו, שלחתי אליו שוקולדים והצעתי להשתתף בחיסונים", היא אומרת בנימה רבה של אכזבה.

"הגיע כדי לתקוף"

אלה מקריית גת היא הבעלים של כלבת שפיץ יפני, וגם היא מספרת שנתקלה במקרה דומה. "טיילתי עם הכלבה שלי, שהייתה קשורה ברצועה, ופתאום משום מקום רץ לעברנו כלב. זה היה רועה גרמני גדול שהסתובב משוחרר, והיה נראה בהתחלה שהוא רוצה לשחק עם הכלבה שלי, אבל מהר מאוד התברר שהוא הגיע כדי לתקוף", אלה נזכרת.

"רציתי להרים את הכלבה שלי ולא הצלחתי, והיא מהלחץ ומהניסיון שלה לברוח, כרכה את הרצועה סביב הרגליים שלי. מהלחץ שנוצר היא איכשהו הצליחה להשתחרר מהרתמה ומהרצועה, שנשארו עליי, וברחה. הכלב התחיל לרדוף אחריה, ואני באותו רגע הייתי נעולה על ידי הרצועה, וגם עם כפכפים – אז למרות שניסיתי לרוץ אחריהם, לא היה לי באמת סיכוי", מספרת אלה. "תוך שניה הם נעלמו משדה הראייה שלי, אבל ראיתי את הבעלים של הכלב התוקף שם עם ילד כבן 11 וילדה כבת 4. מכיוון שהוא לא רצה להשאיר את הילדה לבד, הוא צעק לבן שלו שילך להביא את הכלב. הילד כמובן לא הצליח להשתלט על הכלב, שהיה כמעט בגובה שלו", היא מתארת.

"בזמן שרצתי אחריהם, הבנתי משכנה שהייתה גם בחוץ עם כלבה קטנה, שהרועה הגרמני ניסה לתקוף גם אותה. בשורה התחתונה, הכלבה שלי הצליחה לרוץ הביתה ואפילו לעלות במעלית. למזלי שכן שהיה בלובי קלט את הסיטואציה, נתן לכלבה שלי להיכנס לבניין – והתוקף נשאר בחוץ", אלה אומרת. "יכול מאוד להיות שהוא הציל את החיים של הכלבה שלי, כי אין לדעת מה חלילה היה קורה אם שניהם היו נשארים בלובי סגור".

מה קרה לאחר מכן?

"הבעלים של הכלב התוקף לא סייע לי וגם לא הייתה לי בכלל הזדמנות לדבר איתו, כי הייתי עסוקה בלנסות למצוא את הכלבה שלי", אלה מודה. "כשהיא כבר הייתה בבית חזרתי לפארק, אבל הוא כבר לא היה שם, ומאז לא ראיתי אותם יותר. חשוב לי להגיד לבעלי הכלבים – תשאירו אותם עם רצועה מחוץ לגינת הכלבים, גם אם אתם חושבים שהכלבים שלכם סופר מחונכים. אי אפשר לדעת איך יתנהגו מול כלבים אחרים. וזו סכנה בעיני גם לאנשים ולא רק לכלבים".

לא תופעה חדשה – ולא רק בין כלבים

"הכלב שלי, מסוג פקינז, נפטר ב-2014 מזקנה", מספר ירון מרמת גן. "למזלי הוא לא הותקף, אבל אני כן – על ידי פיטבול, כי הרמתי באותה הסיטואציה את הכלב שלי".

ירון מספר כי בעת התקיפה הוא ננשך באזור החזה, ובזמנו הבעלים של הכלב הנושך נתן לו פרטים מזהים, כי היה שכן שלו. "לא הייתה לו ברירה אחרת", ירון אומר ומוסיף, "הכלב נשלח לבידוד, כי הוא היה ללא רצועה, וכמובן כי הוא תקף אותי. אבל מאוחר יותר ראיתי שהשכן ממשיך להסתובב עם הכלב משוחרר, אז תבעתי אותם על פיצוי כספי, וכמובן זכיתי. יש גינות במיוחד בשביל זה, וחשוב להבין שכלב משוחרר יכול להיות מסוכן – לא רק לכלבים אחרים, אלא גם לילדים ולאנשים אחרים".

"מגמה שהולכת ומתרחבת"

גם ל' מאזור חדרה מספרת שכלבה הותקף לפני כשנה וחצי על ידי כלב אחר, אך לדבריה מדובר במגמה שרק הולכת ומתרחבת. "זה קרה כשהכלב שלי היה כבן 13, והוא גם ככה לא כלב בריא. באותה סיטואציה באנו לצאת מהבניין, כשפתאום עטה על הכלב שלי כלבה שהייתה משוחררת ושוטטה לבדה. היא נכנסה לתוך הבניין שלנו, תקפה אותו ופשוט לא שחררה. אבא שלי ועוד אנשים ניסו להפריד ביניהם, ובקושי הצליחו. היא פצעה אותו ברמות וזה היה טראומתי, עד היום", ל' מודה.

"אותה כלבה נשארה באזור ותקפה עוברי אורח, עד שהזמינו את העירייה ולוכד לקח אותה. הוא ידע מי הבעלים של הכלבה אבל לא הסכים לספר, כך שהבעלים אפילו לא השתתפו בעלויות", ל' אומרת. "פשוט החזירו אותה לבעלים – בושה וחרפה. ולצערי, זה עניין שרק הולך וגובר, אנשים מסתובבים עם הכלבים שלהם בלי רצועה או שילדים מוליכים אותם ללא כל יכולת להשתלט עליהם – אני רואה את זה הרבה", היא מספרת.