פרידה עצובה: שושי, השימפנזה המבוגרת ביותר בספארי ברמת גן, הלכה לעולמה בשבוע שעבר כשהיא בת כ-60, לאחר שבימים האחרונים היא נראתה עייפה וחלשה.
שושי הייתה השימפנזה המבוגרת ביותר בספארי, על אף שגילה המדויק אינו ידוע, מכיוון שהיא נולדה בטבע באפריקה. היא הגיעה ארצה מגן חיות בהולנד, שממנו עברה לגן החיות בתל אביב ומשם, לפני כ-40 שנה, לספארי ברמת גן. העובדה שהיא לא נשארה עם אמה פרק זמן מספק כדי לרכוש את הכלים הנחוצים לה כדי להסתדר בטבע, באה לידי ביטוי בגידול הצאצאים: שושי לא ידעה כיצד לטפל בגורים ולא הצליחה או הראתה נכונות לעשות זאת בשתי ההמלטות היחידות שלה. ניסיונות המטפלים לסייע לה על ידי המחשה של איך אוחזים גור ואיך מניקים אותו – עלו בתוהו.
למרות זאת, נראה שהיצר האימהי כן היה טמון בה, והיא אימצה לעצמה כדור שליווה אותה שנים רבות, ממש עד מותה. מדי כמה שנים הוחלף הכדור בחדש, בעיקר לאחר שבספארי ראו עד כמה הוא משמעותי עבורה ושהיא מתנהגת אליו כאילו היה הגור שלה, בכך שהיא טפחה עליו בעדינות כפי שעושים כשמרגיעים תינוק; נשאה אותו קרוב לליבה כפי שגורי קופים תלויים על בטן אימם; ובמשך שנים שמרה עליו מכל משמר. בפעמים היחידות שהיא שכחה אותו בבתי הלילה, היא נראתה היסטרית ולחוצה בחצר, עד שדלתות בתי הלילה נפתחו, היא הייתה רצה פנימה כדי לקחת את הכדור לחיקה – ונרגעת.
לאחר מותה, השימפנזים עשו את מה שסביר שהיו עושים בטבע ו"אימצו" את הכדור שהועבר בין פרטי הקבוצה, עד שלבסוף הוא הגיע אל אביגיל, אחת הנקבות בקבוצה, שכעת היא זו ש"מטפלת" בו.
שושי הצליחה להתברג למקום מכובד בהיררכיה החברתית בקבוצת השימפנזים בספארי, על אף שלא היו לה צאצאים בחצר – פקטור משמעותי בקביעת מעמדן של נקבות שימפנזה בקבוצה. היא יצרה קשרים עמוקים עם חברי הקבוצה, ובעיקר עם רחל, שימפנזה נקבה בוגרת ואאוטסיידרית. השתיים היו בלתי נפרדות, ונראה היה כי שושי דואגת לרחל, שלימים עברה אירוע מוחי שלאחריו שושי לא זזה ממנה. רק כשראתה כי ד"ר יגאל הורוביץ מגיע למקום, היא נתנה לו לטפל בה ללא חשש – עד שהיא הבריאה.
שושי שוכבת על האדמה בספארי (ארכיון) // צילום: מור כדורי - דוברות הספארי
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו