דבורי דבש מקבלות החלטות מהירות ומדויקות בצורה כזו שיכולה לשמש מודל לשכלול רובוטים ופיתוח מל"טים אוטונומיים ללא צרוך הפעלה מרחוק, כך עולה ממחקר חדש.
במסגרת המחקר, שבוצע על ידי צוות חוקרים מאוניברסיטת מקווראי שבאוסטרליה ושפורסם בירחון המקצועי eLife, בנו החוקרים מודל ממוחשב לשכפול תהליך קבלת ההחלטות, שמבנהו דומה מאוד לפריסה הפיזית של מוח הדבורה, וזאת לאחר שהצליחו לפענח את האסטרטגיות המורכבות שדבורי הדבש נוקטות בהן כדי לבחור במהירות באילו פרחים כדאי להן לנחות בחיפוש אחר צוף.
המשפחה שמגדלת דבורים ומכינה דבש ביתי // כתב: חנן גרינווד, צילום: שמואל בוכריס
"קבלת החלטות נמצאת בליבת הקוגניציה. זו תוצאה של הערכת תרחישים ותוצאות אפשריות, כאשר חיי בעלי חיים מלאים בקבלת החלטות יומיומיות", אמר ראש צוות המחקר פרופסור אנדרו בארון. "מוחה של דבורת הדבש זעיר יותר מזרע שומשום, ולמרות זאת – היא מסוגלת לקבל החלטות בצורה מהירה ומדויקת יותר מאשר בני האדם. רובוט שתוכנת לעשות את עבודתה של הדבורה יזדקק לגיבוי של מחשב-על".
עוד ציין פרופ' בארון כי המחקר ישמש בסיס למציאת טכנולוגיה שתתרגם את המנגנון המדעי המפעיל את מוח הדבורה לתחום הרובוטיקה, ובכך תאפשר פיתוח מל"טים ורחפנים משוכללים ומתקדמים שיפעלו באופן אוטונומי, לרבות במקומות מרוחקים, כמו החלל. זאת, בניגוד לרוב הכלים המתקדמים הקיימים כיום, שנחשבים כ"חסרי מוח" מכיוון שהפעלתם מותנית בקבלת פקודות מרחוק הניתנות על ידי מטיסנים.
מתוק כשמרלי
כחלק מהמחקר, החוקרים אימנו לראשונה 20 דבורי דבש לזהות פרחים מלאכותיים בחמישה צבעים שונים: פרחים כחולים שמכילים סירופ סוכר, פרחים ירוקים שהכילו כינין (תרכובת ארומטית להכנת תרופות, המעניקה טעם מר שדבורים לא אוהבות), ופרחים בצבעים הנותרים שהכילו לעיתים גלוקוז.
לאחר האימון, שחררו החוקרים את הדבורים לסביבה דמוית גן, שבה הפרחים הכילו מים מזוקקים בלבד, וזאת במטרה לבחון את ביצועיהן בתרחישים שונים. החוקרים תיעדו בנפרד את פעילותה של כל דבורה כדי להתחקות אחר תוואי המעוף שלהן ותזמון זמן לקבלת ההחלטה בבחירת הפרח הרצוי.
תוצאות הניסוי הראו כי במקרים שבהם הדבורים היו בטוחות שבפרח יהיה מזון, הן החליטו לנחות עליו בממוצע במהירות 0.6 שניות בלבד. במקרים שבהם הדבורים היו בטוחות כי בפרח אין מזון, הן החליטו באותה מהירות שלא לנחות עליו – והמשיכו הלאה במעופן.
"חושיה ויכולותיה הקוגניטיביות של דבורת הדבש ממשיכות להדהים את החוקרים בעולם", אמר מנכ"ל מועצת הדבש, אופי רייך. "קיימת חשיבות עליונה להרחבת הספרות והמחקר בתחום דבורי הדבש, ולשמור עליהן מכל משמר, מאחר והן מאביקות את רוב גידולי החקלאות והבר".
על פי נתוני המועצה, בישראל ישנם מאות דבוראים המטפלים בעשרות אלפי כוורות, כאשר כ-80 אלף מהן הן כוורות מאביקות גידולים חקלאיים. באמצעות האבקת הגידולים לתוצר החקלאי, דבורת הדבש "תורמת" בישראל כ-3.5 מיליארד שקלים בשנה וכ-215 מיליארד דולרים ברחבי העולם.