בשיתוף לקט ישראל
המשבר הכלכלי שליווה את התפרצות נגיף הקורונה הביא לעלייה משמעותית בכמות האנשים חסרי הביטחון התזונתי. "אני מדברת על אנשים שלא יודעים מתי תהיה הארוחה הבאה שלהם ומה היא תכלול", אומרת ד"ר עירית דוידוביץ, סמנכ"לית התפעול בלקט ישראל, הארגון שאמון על הצלת מזון מחקלאים, מבסיסי צבא, מבתי מלון ומחברות הסעדה, ומעביר אותו למאות עמותות שמאכילות מאות אלפי נזקקים מדי שבוע.
לפי דוח המוסד לביטוח לאומי לשנת 2016, בישראל חיים 513 אלף משפחות (17.8%), מעל למיליון וחצי נפשות (18.2%) ומעל ל-630 אלף ילדים (25.5%) באי-ביטחון תזונתי. על פי אומדני BDO ולקט ישראל, משבר הקורונה יביא לתוספת של 145 אלף נפשות שייכנסו למצב של אי-ביטחון תזונתי שבו לא היו בעבר.
בעקבות המשבר עובדים רבים בענף ההייטק, ובהם עובדי אמדוקס וגוגל, עברו לעבוד מהבית וכך נמנעה האפשרות להציל את המזון בחברות אלה. "הבנו שאנחנו חייבים לחשב מסלול מחדש, ופתחנו קווים ייעודיים לחדרי אוכל צה"ליים", היא מסבירה. "הבעיה היא שזו פרוצדורה שלוקחת זמן, ובינתיים אנחנו משאירים אוכלוסיות שלמות, כמו קשישים ותלמידים, ללא פתרון תזונתי. לכן, במיוחד עבורם, עברנו מהצלת מזון לרכישת מזון. מדי יום קנינו 12 אלף מנות עבורם, כאשר שליש מתוכן סיפקנו בעצמנו".
יש שינוי בחשיבת הממשלה
שינוי נוסף שערך הארגון בן-לילה היה מעבר לחלוקה ישירה לבתי הנתמכים. עד לקורונה עבדו בלקט ישראל עם כ-240 עמותות, שחילקו את המזון בעצמן לנתמכים. בעקבות המשבר, קפץ המספר ל-340 עמותות, רשויות מקומיות וארגונים ששיוועו לעזרה, אך בשל הסגרים והחשש של הנתמכים לצאת מהבית, העביר הארגון את המזון ישירות לבתי הנתמכים. "העובדים שלנו, שלא היו מורגלים בזה, פגשו בעיניים את הרעב ואת העצב של האנשים, את תחושות הבדידות, הבהלה וגם ההודיה שאין לה סוף. הם נתקלו בסיפורים קורעי לב של אנשים שאתמול בבוקר היו בדיוק כמותם, ובבת אחת הפכו לנתמכים. זה לא היה פשוט".
כיצד אתם מבטיחים את איכות המזון שאתם מעבירים לנזקקים?
"הארגון עובד לפי נוהלי בטיחות מזון קפדניים, ויש לנו צוותים שמוודאים שכולם יעבדו לפי הנהלים האלו. יש גם צוותים שבודקים את איכות האוכל וטיבו. אם אנחנו מתרשמים שהאוכל לא ראוי למאכל אדם, אנחנו לא אוספים אותו. אנחנו מקפידים שהאוכל יהיה עם חותמת כשרות בסיסית לפחות, ושמי שייצר אותו יהיה עם אישורים של משרד הבריאות. חשוב לציין שהארגון מספק סל בריא ומזין, ומקפיד על מגוון. אנחנו גם מעבירים סדנאות בריאות, כדי ללמד את הנתמכים כיצד לאכול נכון ובריא גם כשהתקציב מוגבל".
האם נזקק שאכל מזון שגרם לו לקלקול קיבה יכול לתבוע אתכם או את הגוף שתרם את המזון?
"לפני שלוש שנים אושרה במליאת הכנסת הצעת החוק לעידוד הצלת עודפי מזון, שאנחנו היינו בין יוזמיה, והיא מגינה על עמותות מזון ותורמי מזון העומדים בסטנדרטים של בטיחות מזון מפני תביעה פלילית ואזרחית על תרומותיהם".
כל עבודת הקודש של לקט ישראל נעשית בעזרת תרומות, שנאמדות בכ-70 מיליוני שקלים בשנה. "בכל שנה אנחנו במתח מי יתרום וכמה יתרמו, אבל אני חייבת לומר שבשנה האחרונה קיבלנו 20 מיליון שקל יותר, בעיקר מנדבנים יהודים מחו"ל שראו את המצוקה שנוצרה במדינה".
אתם עושים עבודה מדהימה, אבל יש כאלה שיגידו שזה לא התפקיד שלכם, אלא של המדינה.
"זה נכון, זה התפקיד של המדינה, אבל לצערנו הרב זה לא קרה, ואנחנו לא יכולים לעמוד מנגד כשיש כל כך הרבה רעבים במדינה. הבשורה הטובה היא שיש שינוי בחשיבה של המדינה בנושא, ולראשונה אושר תקציב בסך של 100 מיליוני שקלים עבור ביטחון תזונתי בבסיס התקציב. זה לא מספיק, אבל זו התחלה מצוינת. בנוסף, הוקמה שדולה להצלת מזון ולביטחון תזונתי בראשות יו"ר הקואליציה, ח"כ עידית סילמן, שבמסגרתה אנחנו מקווים לקדם מהלכים שיטפלו בין היתר במינוף התקציב באמצעות הצלת מזון וחלוקת סלים בריאים ומאוזנים".
למה אתם זקוקים יותר מכל - לתרומות? למתנדבים?
"בעיקר לתרומות כספיות. בימים אלה אנחנו בפעילות מואצת, במטרה שאף אחד לא יישאר רעב בתקופת החגים ובכלל. הגל הרביעי בעיצומו והמשבר עדיין כאן, כשההשלכות שלו עדיין לא ברורות לגמרי. אנחנו צריכים גם יותר תרומות מזון, אבל בלי מימון לא נוכל לאסוף יותר מזון. על מנת לבנות מערך יציב של תפעול, נדרש תקציב קבוע ואנחנו מקווים שנוכל להסתמך לא רק על פילנתרופיה ותרומות, אלא גם על תקציב קבוע מהמדינה, שיאפשר להוציא לפועל תוכניות שיש לנו להגדלת היקף ההצלה בעתיד".
בשיתוף לקט ישראל