המשק הישראלי: עוף חול כלכלי

בשיתוף שר האוצר ויו"ר הציונות הדתית

גם הפעם, וביתר שאת, המשק הישראלי מפגין חוסן מרשים גם במלחמה הנוכחית, כפי שמשתקף במגוון מדדים כלכליים מרכזיים: חוזקו של השקל בשוק המט"ח, שוק ההון שממשיך לעלות, שוק העבודה המהודק, ועודף היצוא בסחר הבין-לאומי, שנובע מהיציבות המרשימה בענף ההייטק. 

באופן כללי, נראה כי למרות הטלטלות שחוללה המלחמה, המשק הישראלי מפגין חוסן מעורר השתאות, שעשוי, בסבירות גבוהה, לאפשר את המשך צמיחתו ושגשוגו בטווח הבינוני והארוך. 

שקל? חזק! 

מול התדהמה שניחתה על מדינת ישראל בבוקר הטבח בשמחת תורה, ניצבה תופעה מרגשת פי כמה בהיקפיה: חיילי המילואים, מכל גווני החברה הישראלית, התגייסו באופן מיידי וללא היסוס להגנה על המדינה. כבר במהלך אירועי ה־7 באוקטובר ובשבועות שלאחריו, גויסו בסך הכול כ־300 אלף משרתי מילואים, באחוזי התייצבות גבוהים יותר מהנדרש. רבים הופיעו ביחידותיהם ללא צו וללא שקראו להם, אחרים מיהרו לשוב מחו”ל בטיסות הראשונות האפשריות. 

בחודשי הלחימה הארוכים, חלק ניכר מהמגויסים שירתו במספר סבבים בכל גזרות הלחימה, תוך גילוי מסירות אין־קץ, שגבתה לעיתים מחיר כבד – חלק מגיבורינו נפצעו ואף איבדו את חייהם. רבים יצאו ללחימה כשהם מותירים בבית לתקופות ארוכות בני ובנות זוג וילדים; חלקם עצמאים ובעלי עסקים, שנותרו ללא מענה בהיעדרם. תרומתם מחזקת את עמוד השדרה של החברה הישראלית, ומשקפת את החוסן והנחישות, המהווים את אחת מאבני היסוד לקיומה של החברה. 

בורסה ושוק ההון: ‘היפוך הקערה’ 

שוק ההון הישראלי היווה את תמונת המראה הברורה ביותר של החוסן האזרחי והעסקי במדינה. לפי ניתוח אתר הפיננסים "פאנדר", תוצאות שנת 2024 בבורסה בתל אביב מוכיחות שגם במלחמה הארוכה ביותר בתולדות המדינה, כשהמשק מצוי במצב ביטחוני קשה ומאתגר מבחינה כלכלית, הוא יודע להסתגל ולהציג התאוששות מרשימה. מי שמכר את אחזקותיו בשבעת החודשים הראשונים של השנה, הפסיד את היפוך הקערה שהתרחש בחמשת חודשיה האחרונים. 

ואכן, מעניין היה לראות כי עם ההתפתחויות הביטחוניות בזירות הלחימה השונות והיוזמות ההתקפיות של ישראל מול אויבותיה, חלה נקודת מפנה בשוק ההון הישראלי. כך, לדוגמה, אם בשבעת החודשים הראשונים של השנה המדדים המקומיים הציגו תשואת חסר בהשוואה למדדי חו”ל – מדד ת”א 125 עלה בשיעור של 5.9%, לעומת עלייה בשיעור של 15.8% במדד ה־S&P 500 – הרי שלאחר ההתנקשות באיסמעיל הנייה ביולי 2024 והאירועים שבאו בעקבותיה (“מתקפת הביפרים”, חיסול נסראללה וצמרת החיזבאללה, תמרון קרקעי בלבנון ותקיפות משמעותיות בתימן ובאיראן), ניכרה בחמשת החודשים האחרונים של שנה זו התאוששות משמעותית. המדדים המקומיים הציגו תשואת יתר בהשוואה למדדי חו”ל, ובסיכום השנה מדד ת”א 125 עלה בשיעור של 27.2% – גבוה יותר ממדד ה־S&P 500, שרשם עלייה בשיעור של 23%. 

קשה להאמין כי את 2024, לאחר יותר משנה של לחימה אינטנסיבית ומתמשכת, הבורסה הישראלית לניירות ערך סיימה בצמרת העולמית, כשהיא עוקפת את המדדים המובילים ביתר הבורסות בעולם. 

להייטק כללים משלו 

בזמן שהלחימה האינטנסיבית השפיעה באופן ניכר על המשק, נדמה שענף ההייטק הישראלי, המהווה את מנוע הצמיחה המרכזי במשק, ממשיך לשגשג. חשיבותו הרבה נובעת מכך שהוא תורם להכנסות המדינה ממסים, לגידול בתוצר, לשיפור במאזן התשלומים (יצוא סחורות) ועוד. הענף סייע לצמיחת התוצר גם בתקופות משבר, בהן הכלכלה הישראלית דשדשה. 

על פי דו”ח של *לאומיטק* ו־IVC, בשנת 2024 גייסו חברות טכנולוגיה ישראליות 9.58 מיליארד דולר ב־443 סבבי גיוס – גידול של 38% ו־13%, בהתאמה, בהשוואה ל־2023. גם במהלך הלחימה העוצמתית בעזה נרשמו לא מעט גיוסי ענק, מעל 100 מיליון דולר. 

מט"ח כבוד 

חוסנו של המשק מתבטא גם ביתרות מטבע החוץ, המשמשות כרשת ביטחון כלכלית. בדומה לחיסכון משפחתי לשעת חירום, יתרות אלו מאפשרות ניהול מדיניות מוניטרית יציבה, התערבות מושכלת בשוק המט"ח, ומחזקות את אמון המשקיעים הבינלאומיים. 

גם כאן ניתן לראות כי יתרות המט"ח אכן ירדו מעט בתחילת המלחמה, אך התאוששו במהירות, ובסוף ספטמבר 2024 עמדו על כ־220.4 מיליארד ש”ח – השיא הגבוה ביותר של יתרות המט"ח בישראל אי־פעם. 

שיעור אבטלה נמוך 

שוק העבודה בישראל מאופיין בשיעור אבטלה נמוך מאוד בעשור האחרון, כאשר רוב הזמן המשק נמצא בתעסוקה מלאה. על אף המלחמה, שיעור האבטלה נותר נמוך מאוד, ובנובמבר 2024 הגיע לשפל של 2.8% – נמוך יותר מהשיעורים שנרשמו בשנות ה־70, לאחר מלחמת יום הכיפורים. 

אג"ח: גיוס נעים 

ההשתקמות המהירה של המשק הישראלי לא פסחה גם על שוק איגרות החוב (אג”ח). מדובר במכשיר פיננסי שרכישתו על ידי ישראלים ומשקיעי חוץ מביעה בצורה הטובה ביותר את האמון שניתן בכלכלה המקומית. 

סך גיוסי האג”ח הגיע ל־220 מיליארד שקלים, ובנוסף, במחצית הראשונה של 2024 ישראל אף עקפה את ארה”ב ואת מדינות ה־OECD בהיקף ההשקעות הזרות הנכנסות, עם סך כולל של כ־94.3 מיליארד ש”ח – הנתון הגבוה ביותר מאז 2018. 

הכנסה מעל למצופה 

לבסוף, ההכנסות ממסים עד חודש ספטמבר 2024 עקפו את תחזיות הכלכלן הראשי, כשסך ההכנסות הצפוי ממסים לשנת 2024 עלה בכ־8.9 מיליארד ש”ח, ובכ־8.2 מיליארד לשנת 2025 – בסך הכול, תוספת הכנסות צפויה בסך 17.1 מיליארד ש”ח. נתון זה מחזק את התמונה הכללית של משק מתאושש, ומעיד על פוטנציאל הצמיחה העתידי של הכלכלה הישראלית.

הגירעון: טוב מהצפוי

בתום שנת 2023, שיעור הגירעון התקציבי עמד על כ־4.1% עקב הירידה בהכנסות הממשלה, לצד עלייה בהוצאות בעקבות המלחמה, כמובן. ככל שנמשכה מגמה זו, הגירעון הוסיף לעלות במהלך שנת 2024 עד לכ־8.5% בספטמבר. אלא שממועד זה, החל הגירעון להתמתן לכ־7.7% תוצר בסוף נובמבר 2024.

אמנם זהו היעד שאישרה הממשלה, אך התוצאות הסופיות הפתיעו משמעותית לטובה, כשבפועל הסתיימה השנה כשהגירעון נעצר על 6.9%.

הכנסות המדינה בשנת 2024 הסתכמו ב־485 מיליארד שקל, עלייה של יותר מ־10% לעומת 2023.

לקריאת הדו"ח המלא:

https://www.rishumil.com/budget/

בשיתוף שר האוצר ויו"ר הציונות הדתית