זבל חלל הוא אחד האתגרים הגדולים ביותר שעומדים כיום בפני חקר החלל. אז מה בדיוק קורה שם מעבר לאטמוספירה?

בשיתוף מא"י מיחזור אלקטרוניקה

בפרק זה אירחה דנה רון את פרופ' יואב יאיר חבר סגל ביה"ס לקיימות, אוניברסיטת רייכמן וחוקר אורח בביה"ס לקיימות ושינוי אקלים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. השניים דיברו על המקומות הנוספים שמחוץ לכדור הארץ שהאנושות הצליחה לזהם גם אותם, כיצד אבק חלל מלכלכך לנו את הרהיטים בבית ומי אחראי לנקות את הזבל בחלל?

כשמסתכלים על מרחבי החלל העצומים שמקיפים את כדור הארץ, קל לדמיין אותם ריקים ונקיים ממעשי ידי אדם. אבל החל מאוקטובר 1957, עם שיגורו של הלוויין הראשון 'ספוטניק' מברית המועצות, התחיל עידן חדש: עידן זיהום החלל. על אף שהאנושות לא התכוונה לכך, בעשרות השנים האחרונות שוגרו מאות אלפי לוויינים, חלליות וטילים, ובכל פעם נותרו מאחור שאריות, חלקיקים ורסיסים. כך נוצר מה שמכונה "אשפת חלל" – ואיש לא שולח לשם משאית שתאסוף אותו.

הפסולת בחלל מתחלקת לכמה סוגים. אחד מהם הוא הפסולת שמייצרות תחנת החלל הבינלאומית ותחנת החלל הסינית. כיום פועלים בתחנות האלה 11 אסטרונאוטים, שממחזרים חלק ניכר מהפסולת האנושית שהם מייצרים, לעיתים באופן מפתיע: מים ששימשו להכנת קפה, למשל, משמשים להכנת קפה נוסף ביום שלמחרת.

אבל האתגר הגדול באמת הוא הפסולת שמושארת מכלי טיס חלליים אחרים, כמו טילים ולוויינים נטושים, שחלקה נוצר כתוצאה מהשלכה מכוונת – תופעה המכונה "Dumping”. אפילו חלקיקי צבע שמכסים את הכלים הללו עלולים להתקלף ולהישאר בחלל, עקב השפעת הקרינה מהשמש. חלקיקים אלו נעים מגודל של מילימטרים ועד כמה סנטימטרים. ככל שהם גדולים יותר, כך עולה הסיכוי שהם יגיעו חזרה לקרקע. אמנם מדובר במקרים נדירים, אך הם בהחלט אפשריים ומעוררי דאגה.

למעשה, כרגע אין גוף שאחראי על ניקוי הזבל בחלל. כיום יש מאות אלפי רסיסים וחלקיקים שממשיכים להצטבר במסלול סביב כדור הארץ, והצורך בפתרונות חדשניים ויזמות בתחום רק הולך וגובר. חברת ספייס X בראשות אילון מאסק, למשל, זוכה לקרדיט על הפחתת הפסולת באמצעות פיתוח טילים לשימוש חוזר – מהפכה שמאפשרת שימוש מבוקר בטילים במקום השארת שאריות בכל שיגור.

לצד הסיכון לפגיעה בתחנות חלל ולוויינים, הצטברות הפסולת מסכנת גם את האטמוספירה של כדור הארץ ואת בריאות הסביבה שלנו כאן. כיום, כשגוף רוצה לשגר לוויין חדש לחלל, עליו להוכיח בפני גורמים בינלאומיים כיצד ייפטר ממנו בתום השימוש, כדי לא להוסיף עוד פסולת.

השאלה המרכזית היא כיצד ניתן להתמודד עם כמויות הזבל שכבר מרחפות סביבנו בחלל? לדברי פרופ' יואב יאיר, אחד הרעיונות המדוברים הוא שיגור לוויין שיפרוס רשת ענקית שתאסוף לתוכה את הפסולת המפוזרת. לאחר איסוף החלקיקים, הלוויין ישגר את הרשת חזרה לאטמוספירה, שם היא אמורה להישרף מעצמה.

האתגר של זיהום החלל הולך ומחריף, התקווה היא שהטכנולוגיה והמודעות יובילו לפתרונות יצירתיים שיסייעו לשמור על החלל נקי לדורות הבאים.

בשיתוף מא"י מיחזור אלקטרוניקה