בשיתוף לקט ישראל
מי אני
"שמי יוסי דבש, בן 67, ממושב חצב, ליד גדרה. אני נשוי, אב לארבעה ילדים וסב לשמונה נכדים. אני מגדל ירקות משנת 1980 ומאוד אוהב את זה, אחרת לא הייתי ממשיך את זה במשך כל כך הרבה שנים. שניים מהילדים שלי נשארו לגור במושב, כל היתר עזבו. לצערי, אין המשכיות במשק, שזה דבר שמאוד חשוב לחקלאים. כולם בהייטק, מהנדסים, דוקטורים - אבל העיקר שיהיו בריאים ומאושרים".
גידולים
"עם שם משפחה כמו דבש אפשר לחשוב שאני אבנה כוורות ואמכור דבש, אבל לא. אני מגדל בצל ירוק, קולרבי ועגבניות שרי. פעם גידלתי עגבניות רגילות, אבל לצערי גידול כזה דורש יותר כוח אדם ממה שיש לנו, אז אנחנו מסתפקים בעגבניות שרי. יחד עם חברת הזרע יש לנו עגבנייה שנקראת מגי, זו עגבנייה מדהימה, יש בה טעם של פעם שאנשים מחפשים ויש לה חיי מדף ארוכים. לא צריך להכניס אותה למקרר. קצת שמן זית, טיפה מלח, וזה מעדן עולמי. לפעמים אני חושב על גידולים חדשים, אבל למען האמת בגיל שלי אני מסתפק במה שיש".
סדר יום
"אני קם בכל יום בחמש בבוקר. אני לא אוכל ארוחת בוקר ומסתפק בכוס קפה. בצהריים אני אוכל ארוחה טובה, בדרך כלל שניצל. אני משתדל לישון בצהריים, והולך לישון יחסית מוקדם בלילה".
אם לא הייתי חקלאי...
"וואו, זו שאלה קשה. אני לא חושב שהייתי מוותר על המקצוע הזה, זה מקצוע שיש בו הכל. עובדה שאני מתמיד כל כך הרבה שנים במקצוע".
עונה אהובה
"קיץ, חורף, סתיו, אביב - אני מסתדר נהדר עם כל העונות של השנה".
קורונה
"המגפה השפיעה מאוד על המדינה, אבל למען האמת אצלנו במשק לא הרגשנו אותה יותר מדיי. קודם כל, העובדים שלנו המשיכו להגיע וכמובן שהביקוש לתוצרת חקלאית במדינת ישראל לא ירד, אז הכל בסדר, לפחות בכל מה שקשור לעבודה החקלאית".
פועלים
"יש לנו פועלים כמו בכל משק, ואנחנו מתייחסים אליהם בצורה יפה וטובה. כל פועל הוא חלק מהמשפחה ותורם לה לפי מידת יכולתו".
הכי אוהב בלהיות חקלאי
"אני מאוד אוהב את הרעיון שאנשים נהנים מהעמל שלי. מי שאוכל את המוצר שלי, רוצה עוד. אני מקבל פידבקים מעולים, וזה כמובן מחזק אותי ומדרבן אותי להמשיך".
הכי פחות אוהב בלהיות חקלאי
"אין דבר שאני לא אוהב במקצוע הזה. אם לא הייתי אוהב את מה שאני עושה, בטח לא הייתי נשאר בתחום כל כך הרבה זמן".
לקט ישראל
"אני מאוד בעד המטרה של לקט ישראל. זה הארגון היחיד בארץ, ככל שאני יודע, שעוסק בהצלת עודפי מזון למען אנשים שזקוקים לו. זו מטרה חשובה, וטוב שיש ארגון כזה שעושה את העבודה החשובה הזו. באופן אישי, אני נהנה לתת להם את התוצרת שלי, ואני תורם מכל הלב. אני שמח להיות חלק מציבור החקלאים שתורם לנזקקים דרך האנשים הטובים של לקט ישראל. אם יש לי עצה אחת לחבריי החקלאים שעדיין לא הצטרפו, זה להצטרף עוד היום למאמץ הלאומי הזה. לתרום זו מצווה חשובה, ועוד יותר חשוב שזה במסגרת של ארגון חברתי כמו לקט ישראל, שלא רק מסייע לנזקקים אלא גם לחקלאים, בעזרת ידיים עובדות שקוטפות את כל מה שנשאר על העץ. בסופו של יום, זה עוזר לחקלאים, זה עוזר למשק וזה עוזר לנזקקים. רק טוב יכול לצאת מזה".
חקלאי, עודפי התוצרת שלך יכולים להגיע לאלו שאין להם. להצטרפות ללקט ישראל >>
בשיתוף לקט ישראל