האם מותר לפטר עובדים המשרתים במילואים?

נציבות שוויון זכויות בעבודה פרסמה נתונים מדאיגים ולפיהם מילואימניקים רבים וגם בני ובנות הזוג משלמים את המחיר הכבד על השירות בפיטורים

בשיתוף אימפקט שירותי הפקה

המצב הכלכלי הקשה ומצוקת האשראי מביאים בעלי עסקים רבים לעשות ויתורים כואבים בניסיון לצמצם את ההוצאות שלהם, אחד מאותם ויתורים הוא לעיתים פיטורי עובדים, פיטורים שאם יעשו בצורה לא נכונה עלולים להוביל להוצאות אדירות שיחולו עליהם במקום לחסוך.

לאחרונה פרסמה נציבות שוויון זכויות בעבודה נתונים מדאיגים על מצבם של משרתי המילואים, כמו גם של בני ובנות הזוג, מבחינת הפרנסה. 

לפי הנתונים, מתחילת המלחמה 44% מהפניות על אפלייה בעבודה הן של מילואימניקים ושל בני ובנות הזוג. מהתלונות עולה חשש לפגיעה במשרתים ובבני משפחותיהם ובזכויותיהם.

26% מהתלונות עסקו בפיטורים של אותה אוכלוסייה מהעבודה על רקע שירות המילואים. 

לדברי עו"ד יוחנן דוניץ, חיילי מילואים ניתן לפטר רק באישור של ביה"ד לעבודה, ומדובר בהנחיה שאינה קשורה כלל למלחמה הנוכחית אלא הנחייה שהייתה קיימת עוד קודם לכן. 

באשר לסוגיית נשות המילואים, אומר עו"ד דוניץ כי זו סוגיה כואבת במיוחד, כי מדובר במי שנופלות בין הכיסאות. "עדיף להתייחס לנשות המילואימניקים כאל משרתי מילואים במלוא מובן המילה, למרות שהחוק לא דורש זאת", הוא אומר. "במידה ומעסיק כלשהו סבור שעליו לפטר מישהו מקרב האוכלוסייה הזו, מומלץ להפנות שאילתה לבית הדין לעבודה כדי לוודא שהפסיקה לא משתנה בהתחשב בזמנים הייחודיים שאנחנו בהם ולהתאים את עצמנו". 

  • האם יש אוכלוסיות נוספות שלא ניתן לפטר?

עו"ד דוניץ: "יש מקרים בחוק שבהם הפיטורין מסובכים יותר. למשל, נשים בהריון שכביכול אסור לפטר אותן מלבד מקרים ספציפיים יוצאי דופן. מעבר לכך, יש אוכלוסייה עם צרכים מיוחדים שאך ורק של מקרים של תפקוד העובד – עובד שלא קם לעבודה, עובד שלא עובד טוב, בלי קשר למגבלות הפיזיות שיש לו, או למשל עובדים בעלי הסכמים קיבוציים שחייבים לפטר אותם בהתאם להסכם הקיבוצי ואסור לסטות ממנו. יש עוד מספר מקרים ספציפיים שבהם לא ניתן לפטר עובד אלא אם כן המעסיק קיבל אישור ממשרד העבודה והרווחה".

  • השלב הראשון בפיטורים הוא שימוע, מה הערך של הליך זה?

עו"ד דוניץ: "שימוע כשלעצמו יש לו מטרה אחת והיא לאפשר לעובד להעלות את הטענות כנגד הטענות שמועלות כנגדו ולנסות להשפיע על הליך הפיטורין ולפעמים אפילו לבטל אותו. שימוע מזמנים בכתב וצריך לוודא שנעשית מסירה מלאה, כלומר או מסירה אישית או עם שליח או בדואר רשום, אבל בכל מקרה זה חייב להיות מסירה בכתב שמגיע בזמן. כלומר, צריך לתת לעובד זמן סביר להיערך. זמן סביר או בין 7-10 ימים, כך קבעה הפסיקה. ישנם מקרים מסוימים שבהם ניתן בעצם לזמן מהר יותר – אילו מקרים למשל כשיש חשד לעבירה פלילית או כשישנו צורך או חשש לפגיעה במקום העבודה או חלילה באחד העובדים ברכוש, או במקרים ספציפיים אחרים שעליהם הפסיקה הרחיבה".

  • האם עד מועד השימוע על העובד להמשיך להגיע למקום העבודה?

עו"ד דוניץ: "כל עוד משלמים לעובד ניתן לומר לו לא להגיע למשרד. הרבה פעמים ממליצים למעסיקים שלא יגיעו למקום העבודה עד לשימוע אך העובדים ממשיכים בינתיים לקבל שכר רגיל".

  • מה השלב הבא לאחר השימוע?

עו"ד דוניץ: "לאחר השימוע, המעביד צריך לשקול בצורה פתוחה ועניינית את כל הטיעונים שהועלו כנגדו ואז ורק אז, כלומר בדר"כ מדברים על מספר ימים, יודיע המעסיק בכתב על החלטתו המנומקת מדוע החליט בעצם לפטר". 

שימוע לפני פיטורין כל מה שחייבים לדעת

בישראל, בתי הדין לעבודה קבעו הנחיות ברורות על מנת להבטיח יחס הוגן לעובדים העומדים בפני פיטורים. בליבתן של הנחיות אלו עומדת הזכות לשימוע, הכוללת מספר מרכיבים מרכזיים שמטרתם להגן על כבוד העובד ולוודא הליך שקוף. מאמר זה בוחן את המרכיבים המרכזיים של הזכות לשימוע, מציג דוגמאות מהפסיקה המדגישות פגמים שנפלו בהליכי פיטורים ודן בהשלכות המשפטיות של פגמים אלו. בחינת היבטים אלו מדגימה כיצד בתי הדין לעבודה בישראל שואפים לאזן בין האינטרסים של העובדים לבין אלו של המעסיקים.

רכיבים מרכזיים בזכות לשימוע

בתי הדין לעבודה בישראל מקנים חשיבות רבה לקיום הליך שימוע הוגן לפני פיטורי עובד. הרכיבים המרכזיים של זכות זו מבטיחים שהתהליך יכבד את כבוד העובד ויאפשר בחינה הוגנת של מצבו. ראשית, על המעביד להודיע לעובד על האפשרות לפיטורין. הודעה זו צריכה לכלול את הנימוקים והטענות המפורטים לפיטורין המיועדים, תוך שמירה על שקיפות ובהירות.

בנוסף, יש לאפשר לעובד זמן סביר להתכונן לשימוע. תקופת ההתכוננות חיונית, שכן היא מאפשרת לעובד לאסוף מידע רלוונטי, להתייעץ עם יועצים משפטיים במידת הצורך ולגבש את טיעוני ההגנה שלו. על השימוע עצמו להתנהל ברוח של פתיחות ונכונות לשמוע, כלומר, על המעביד לשקול בכובד ראש את טענות העובד ולא לערוך הליך סרק.

אי עמידה ברכיבים אלה עלולה להוביל לקביעה כי הפיטורין אינם הוגנים. לדוגמה, שליחת הודעת פיטורין בדואר אלקטרוני ללא קיום שימוע כדין, תיחשב כפגיעה בזכויות העובד. פעולות מסוג זה עלולות לחייב את המעביד בפיצוי לעובד בגין הפגם בהליך. בתי הדין קבעו באופן עקבי כי רכיבים אלו חיוניים לשמירה על סביבת עבודה הוגנת וצודקת, המבטיחה כי עובדים יזכו ליחס מכבד ולהזדמנות הוגנת להגן על עצמם.

דוגמאות מהפסיקה הממחישות פגמים בהליך השימוע

פיטורי מנהל הבטחת איכות

במקרה משמעותי אחד, מנהל הבטחת איכות, שעבד בחברה במשך 14 שנים, קיבל את הודעת הפיטורים שלו בדוא"ל. הודעה פתאומית זו לוותה בחסימה מיידית של גישתו למחשבי החברה, שעה אחת בלבד לאחר שיחה עם המנכ"ל. בית הדין לעבודה קבע כי למרות הטעמים הענייניים לפיטורים, התנהלות החברה הייתה פגומה מבחינת הליך השימוע. בית המשפט הדגיש כי למנהל לא ניתנה הזדמנות הוגנת להתכונן לשימוע או להציג את טיעמיו. טעות פרוצדורלית זו פגעה בזכותו לשימוע הוגן וסביר, מה שהוביל את בית המשפט לפסוק לו פיצויים בגין ההליך הפגום.

פיטורי מנהל פרויקטים

דוגמה בולטת נוספת נוגעת למנהל פרויקטים שפוטר אף הוא באמצעות דוא"ל. בית הדין הארצי לעבודה זיהה פגמים פרוצדורליים רבים במקרה זה, והדגיש כי הודעת הפיטורים בדוא"ל הגבירה באופן מיותר את תחושת הפגיעה והפגיעה בכבודו של העובד. בתחילה, בית הדין האזורי פסק פיצויים בגין ההליך הפגום; עם זאת, לאחר בחינה מחודשת, בית הדין הארצי לעבודה שילש את הפיצויים. החלטה זו הדגישה את הרצינות שבה רואה המשפט הישראלי את הזכות לשימוע הוגן ואת ההשלכות המשמעותיות על מעסיקים שאינם עומדים בסטנדרטים אלה.

פיטורי עובד, צילום: envato

מקרים אלה מדגימים את החשיבות הקריטית של ביצוע הליכי פיטורים נאותים על מנת להבטיח את זכויות העובדים ולהימנע מהשלכות משפטיות וכלכליות ניכרות.

השלכות ונקודות משפטיות שיש לקחת בחשבון

פסיקות בתי הדין לעבודה בישראל מדגישות את החשיבות של עריכת שימוע הוגן לפני פיטורי עובד. אי-עמידה בהליכים אלו עלולה להוביל לפיצוי לעובד, המשקף את מחויבות בית המשפט להגנה על ככבוד העובדים. חסימת הגישה למערכות החברה בטרם עת או שימוש בדואר אלקטרוני למסירת הודעות פיטורים עלולים להיחשב כפעולות מקדמיות, אלא אם כן הן מוצדקות על ידי סיכונים משמעותיים לחברה. לפיכך, מעודדים מעסיקים לפנות לייעוץ משפטי על מנת להבטיח עמידה בהליכים תקינים, למזער השלכות משפטיות פוטנציאליות ולשמור על סביבת עבודה מכבדת.

בתי הדין לעבודה בישראל מדגישים את חשיבותה של שימוע כדין לפני פיטורי עובד, תוך הקפדה על כבוד העובד וזכותו להליך הוגן.

מרכיבים מרכזיים כוללים הודעה מראש לעובד על אפשרות הפיטורים, פירוט נימוקי הפיטורים, מתן זמן היערכות הולם ושקילת טענותיו של העובד בצורה הוגנת. מקרים כמו פיטורי מנהל אבטחת איכות ומנהל פרויקטים ממחישים כשלים בתהליך, שהובילו לפיצויים לעובדים. פסקי דין אלה מדגישים את הצורך במעסיקים לדבוק בהליכים הוגנים ולהימנע מפעולות הפוגעות מראש במעמדו של העובד עוד בטרם התקבלה החלטה סופית.

בשיתוף אימפקט שירותי הפקה

כדאי להכיר