בשיתוף מכון התקנים הישראלי
עוד בטרם הוקמה מדינת ישראל ב-1948, כבר עמד לרשותה מכון תקנים פעיל ומשגשג שהוקם רבע מאה קודם לכן. את העובדה המדהימה הזו יציינו בקרוב בחגיגות המאה למכון, שהניח את היסודות לבנייה נכונה של המדינה החדשה. “המהנדסים שהגיעו לארץ הבינו שאם לא רוצים לאמץ את הסגנון המקומי אלא לבנות בנייני דירות - חייבים להשתמש בטכנולוגיות של בנייה בעזרת בטון וברזל ולבדוק אותם לפי התקן. כיום כל מוצר שמיוצר או מגיע לישראל וכל תהליך משמעותי בתחום התשתיות חייב לעמוד בתקינה בינלאומית מקובלת”, מסביר מנכ’’ל מכון התקנים, ד”ר גלעד גולוב.
עם השנים גם תחומי האחריות של המכון השתנו. מ-2017 נעשו בו ארבע רפורמות, שפתחו את השוק לתחרות מלאה, ובמסגרתן שונו הגדרות אישור מוצרים כך שגם מוצרים הנושאים תקן זר יאושרו. בנוסף, בחלק גדול מהמקרים נדרש כיום היבואן רק להצהיר שהוא עובד לפי התקן. “אם קודם לרפורמות בדקנו את הייצור והייבוא בישראל – כעת בחלק גדול מהמוצרים המדינה סומכת על היבואנים והיצרנים”, מסביר ד”ר גולוב. “כיום, למעט התקינה עצמה, מכון התקנים נמצא בתחרות מלאה. כחלק מתהליך הגלובליזציה והתקדמות הטכנולוגיה 99% מהתקנים שלנו אומצו מתקינה בינלאומית”.
תקנים לחיסכון בהוצאות
את עבודת המכון אפשר לחלק לשלושה: אימוץ תקינה בינלאומית וסיוע לתקינה הישראלית בעולם, ביצוע בדיקות לעמידה של מוצרים בתקנים בינלאומיים ותקנים ישראלים והסמכה של חברות ותאגידים לתקני ניהול שונים, דוגמת ISO 9001. ד”ר גולוב מסביר כי חלק מרכזי בעבודת המכון היום הוא לסייע לחברות ישראליות פורצות דרך וחדשניות להשתתף ולהוביל תקינה בינלאומית חדשה בתחום פעילותן, כך שהחברות לא רק עובדות לפי הספר (התקן) אלא כותבות את הספר. למשל, במתקנים להפקת גז בישול מפסולת ביתית, מים המיוצרים מאוויר ואבטחת סייבר לרכבות.
ישנם גם תקנים בודדים המיועדים לשוק הישראלי בלבד. “דוגמה טובה היא ממ”דים. ישראל היא המדינה היחידה שיש לה צורך בכך - ולכן הוגדר תקן ממ”ד המתייחס לדלת, לחלון ולמכשיר שמנקה את האוויר”, אומר מנכ’’ל מכון התקנים.
“דוגמה ייחודית נוספת היא תקן לאבקות כביסה דלות בורון. היסוד הכימי הזה מתנקז לשפכים, וישראל ממחזרת 90% מהשפכים שלה למי השקיה – מקום ראשון בעולם בתחום. לכן, בורון ומלחים במים הם בעיה אקוטית כאן וכדי למנוע מצב שבו יש לשלם הרבה כסף כדי למחזר את המים עם הבורון והמלח אנחנו מייצרים תקן מיוחד לאבקות כביסה דלות בורון”.
ד”ר גולוב עומד בראש מכון התקנים הישראלי ב-3.5 שנים האחרונות, אחרי כהונה של 6.5 שנים כמנכ”ל החברה לשירותי איכות הסביבה. התפקיד הנוכחי מהווה התפתחות טבעית עבורו והוא לקח את המושכות על הארגון ביראת כבוד. “אם לא הייתי בתפקיד הנוכחי? כנראה שהייתי סטארט-אפיסט בתחום האנרגיה הירוקה והמחזור”, הוא אומר בחיוך. “כל חיי המקצועיים נעתי בין תפקידי ניהול לתפקידים מקצועיים נטו, וכולם קשורים לתחומים שמאוד מושכים אותי כמו איכות הסביבה, אנרגיה ירוקה, מחזור, חקלאות, חדשנות, מחקר ופיתוח. הייתי מאוד רוצה יותר זמן לעסוק בדברים האלה, אבל כשאתה מנהל ארגון עם קרוב לאלף עובדים - לא נשאר לכך הרבה זמן”.
מונעים נזקים מיידים וארוכי טווח
את חשיבות התקינה ומכון התקנים הוא מסביר במניעת נזקים בטווח הקצר והגלוי לעין לבין נזקים נסתרים הגורמים נזק בטווח הארוך. “קח לדוגמא, מאווררים לסוכה שבהם המרווחים בין הרשת לפרופלור היו גדולים מדי, והובילו לקטיעת אצבעות של חמישה ילדים, אבל יש גם מקרים פחות מובהקים ובהם, למשל, כלים המכילים מתכות כבדות ומסוכנות כמו עופרת או קדמיום שבאים במגע עם מזון. הנזק הוא פגיעה במערכת העצבים ועלייה בתחלואה במחלות קשות, וזה בא לידי ביטוי בסטטיסטיקה ולא תמיד אפשר לקשר בין המוצר לבין התחלואה. כנ”ל רהיטים שמורכבים מלבידים שאם לא טופלו נכון מכילים חומר מסרטן. בבדיקות שערכנו במכון גילינו שכ-10% מהלבידים שמגיעים לישראל מכילים פורמלדהיד מעל כל תקן, בכמות שעלולה לגרום לסרטן”.
אתה מצליחים לעצור מוצרים שעלולים לגרום נזק?
“דברים כאלו שעוברים דרכנו - נעצרים, אבל לצערי לא הכל עובר דרכנו. לפעמים אנחנו מוצאים את הבעיות בדיעבד, אחרי שהמוצרים מגיעים אלינו דרך מערכות פיקוח בשווקים. למשל: תחפושות דליקות לילדים, צעצועים שמכילים חלקים קטנים ונתיקים המהווים סכנת בליעה, צעצועים שצבעו אותם בצבע שלא מתאים לילד כי הוא עלול להכניס לפה. אנחנו נתקלים כל הזמן במוצרים לא תקינים שמסכנים את הציבור, ומייחלים למערכות אכיפה טובות שידאגו לכך שהמוצרים הנמכרים יעמדו בתקינה הבינלאומית/הישראלית. התקינה הבינלאומית טובה מאוד ולכן אנחנו גם מאמצים אותה, אבל אנחנו נתקלים לא מעט במוצרים שלא עומדים בתקינה ישראלית או אחרת”.
גלעד גולוב
גיל: 57
שנות פעילות במכון: 3.5 שנים
הישג שיא: “שיפור משמעותי במצבו הכלכלי של המכון”.
המוטו של המרואיין: “עשה את הדבר הנכון”.
דמות מעוררת השראה: “לאונרדו דה וינצ׳י”.
חלום אישי שאתה רוצים להגשים:
“סטארט אפ בתחום איכות הסביבה”.
ישראל ואני: “ציוני אוהב המדינה”.
אני בעוד 5 שנים: “מכין את המכון ל-100 שנה הבאות”.
“אם לא הייתי בתפקיד הנוכחי? כנראה שהייתי סטארט-אפיסט בתחום האנרגיה הירוקה והמחזור. בחיי המקצועיים נעתי בין תפקידי ניהול לתפקידים מקצועיים, כולם קשורים לתחומים כמו איכות הסביבה, אנרגיה ירוקה, חדשנות, מחקר ופיתוח”
בשיתוף מכון התקנים הישראלי