בשיתוף זאפ משפטי
בשנים האחרונות, אחרי שעבריינים כמו זאב רוזנשטיין ועמיר מולנר איבדו מכוחם, נראה כי אין בנמצא גורם עברייני שניתן להכתיר כמלך העולם התחתון. אבל בשנות ה-80 המציאות היתה אחרת לחלוטין, ושמות כמו שמעיה אנג'ל והרצל אביטן הצליחו להטיל אימה לא רק על הציבור, אלא גם על כוחות המשטרה.
"באופן מקרי למדי יצא שהתמודדתי מול שני המלכים הבלתי מעורערים של הפשע הישראלי בבית המשפט", נזכר עו"ד דורון רז, המתמחה בתחום המשפט האזרחי. "מקרה שאירע כך אירע", הוא מספר ונזכר ברצח שהסעיר את המדינה בשנת 1985: "באותו מקרה נרצח העבריין חיים שושן ז"ל ב-131 דקירות סכין על ידי העבריינים שמעיה אנג'ל ז"ל והרצל אביטן".
לדברי עו"ד רז, "פרקליט אחר, עו"ד ש', ייצג את אביו של שושן, ואימו סבלה קשות מרציחתו, במיוחד לאחר שבחוסר רגישות הראו לה את סרטון האבטחה ש'משום מה' נעלם מעיני הסוהרים ובו נראה הרצח. נוכח היחסים המתוחים בין הורי שושן לא יכול היה עו"ד ש' לייצג גם את האם ואני קיבלתי עלי את ייצוגה".
"ידעתי שצירוף אנג'ל ואביטן לתביעה ילחיץ את המדינה"
במקור תבע עו"ד ש' רק את מדינת ישראל כאחראית על מחדלי וכשלי האבטחה המרובים בכלא שאפשרו את הרצח, ו"אני הוספתי לכתב התביעה מטעם האם גם את הרוצחים עצמם, שמעיה אנג'ל והרצל אביטן, שהיו מפורסמים באכזריות שלהם ובכל מעלליהם שמחוץ לחוק", מספר עו"ד רז.
אולם לדבריו, לאחר שעו"ד ש' ראה את טיוטת כתב התביעה שהכין, "הוא צלצל אלי ושאל האם אני לא חושש שמחר בבוקר המשרד שלי יתרומם באוויר, כלומר יפוצץ על כל קרביו, יושביו וארכיונו. הוא המליץ או רמז לי להסיר אותם מכתב התביעה, אבל הייתי נחוש שלא לעשות זאת מאחר שידעתי שצירופם ילחיץ את המדינה בניהול ההליך ויגרום לה להתפשר ללא צורך בניהול ההליך".
לדברי עו"ד רז, כתב התביעה מטעם האם הומצא להרצל ולשמעיה לכלא שבו שהו, ובאופן לא מפתיע לא זכה להתייחסות ממשית מצידם והם אף לא טרחו להתגונן בפועל כנגד התובענה.
"בשלב מסוים נקטתי בתרגיל דיוני וביקשתי לזמן את הרצל ושמעיה לבית המשפט המחוזי בחיפה כעדים מטעם האם, כדי שיתארו לבית המשפט את מהלך הרצח ובפועל יעידו – או שניתן יהיה להסיק מעדותם - על הכאב והסבל שעבר חיים שושן במאבקו ובדעיכת חייו בשל דקירותיהם. היה ברור שעלות הבאתם לבית המשפט ומבצע אבטחתם יעלו למדינה יותר מאשר כל הסכום שהיה צפוי להיפסק", הוא אומר, "ולכן הפרקליטות התנגדה, הצהירה לפרוטוקול בית המשפט המחוזי בחיפה כי המדינה תישא בכל חיוב שיוטל על הרצל או שמעיה וטענה כי אין צורך בזימונם".
המדינה חויבה לשלם את כל מה שנפסק נגד עברייני הצמרת
בסופו של ההליך חויבו כל הנתבעים, והמדינה בכללם, לשלם לתובעים 150 אלף שקל (במונחי 1995) ואילו הרצל ושמעיה חויבו לשלם 150 אלף שקל נוספים. המדינה התנערה לכאורה מהתחייבותה לשלם את כל שנפסק נגד הרצל ושמעיה, ושילמה רק את החיוב שהוטל עליה.
לדברי עו"ד רז, המדינה ערערה על ההחלטה לבית המשפט העליון וגם הוא ועו"ד ש' ערערו עליה בטענה שעל המדינה לשלם גם את 150 אלף השקלים הנוספים שהוטלו לכאורה על הרצל ושמעיה. "בית המשפט העליון דחה את שני הערעורים (ע"א 7549/95), תוך שהוא מציין כי על המדינה לשלם את הסכום המלא – כלומר בפועל התקבל ערעורי", הוא מספר.
בסופו של דבר, המשרד נותר על כנו, והמדינה חויבה לשלם את כל שנפסק כנגד עברייני הצמרת, שהיום היו מוגדרים כראשי ארגוני פשיעה. "הכל בזכות, או למרות, שצירפתי לכתב התביעה כנתבעים את אנג'ל ואת אביטן", מספר עו"ד רז. "אגב, לסיפור התלווה קוריוז", הוא נזכר. "צ'ק ששלחה המדינה (השב"ס) לתשלום הסכום שנפסק הוחזר על ידי הבנק. היתה בו רק חתימה אחת במקום שתיים שנדרשו".
מהי התובנה העולה מהפרשה המסעירה? "בכל מקרה שבו מישהו עובר עבירה פלילית אפשר להגיש נגדו גם תביעה אזרחית, מעבר לאישום הפלילי, ולעתים גם כנגד נתבעים אחרים – אולי נזילים יותר. אפשר להגיש תביעה גם לפני שאותו אדם מורשע בבית המשפט, אלא שההרשעה חוסכת את הצורך להוכיח שהעבירה בוצעה", הוא מסכם.
הוגשה נגדכם תביעה? זקוקים לסיוע בתחום האזרחי? פנו לעו"ד דורון רז, פרקליט בעל ניסיון של עשרות שנים בענפי המשפט האזרחי, שרשם לאורך השנים שורה ארוכה של הצלחות בתיקים יוצאי דופן.
טלפון – 053-6330806
לעמוד המשרד באתר משפטי
בשיתוף זאפ משפטי