המחלקה ללימודי ארץ ישראל במכללה האקדמית כנרת היא המוסד היחיד בארץ בו ניתן ללמוד לימודי ארץ ישראל בתוכנית חד חוגית מלאה. הדבר, מספר ראש המחלקה, ד"ר יעקב אשכנזי, הופך אותה באופן טבעי לבית לסטודנטים מאוכלוסייה מגוונת, הטרוגנית מבחינת דת וחתך גילאים, בעלת יכולות גבוהות ואוריינטציה ברורה: ללמוד את מה שאתה אוהב.
"הסטודנטים שלנו באים מכל הארץ – לאו דווקא מהמרחב הצפוני, והם באים מאהבה. הם אוהבים ורוצים ללמוד ורובם הגדול לא חשבו ללמוד משהו אחר", מספר ד"ר אשכנזי. "כתוצאה מכך יש במחלקה אווירה נעימה מאוד; פתיחות רבה בין הסגל לסטודנטים; פעילות חברתית שהסטודנטים עצמם מארגנים – מסיבות, הרצאות, סדנאות, סיורים אקדמיים בחו"ל – ברומא, באתונה ובעבר הירדן. וקיימת גם כמובן האווירה שמשרה המקום עצמו. אנחנו לומדים היסטוריה במתחם היסטורי – תחנת הרכבת הטורקית הישנה של צמח שעברה תהליך שימור".
המחלקה ללימודי ארץ ישראל קיימת במכללה האקדמית כנרת כמחלקה עצמאית באישור המל"ג משנת 2010. התכנית, כאמור, היא חד חוגית, מה שמאפשר למחלקה להציע מגון רחב של קורסים ושלוש חטיבות התמחות, מתוכן בוחרים סטודנטים שתיים. הראשונה, 'אדם ועבר', מתמקדת בהיסטוריה וארכיאולוגיה של א"י, מהפרהיסטוריה עד ימי הביניים. החטיבה השנייה, 'אדם ומדינה', מתמקדת בעיקר במאה ה-20, בדגש על מדינת ישראל, בהיבטים שעוסקים בעניינים של תרבות, חברה ופוליטיקה.
החטיבה השלישית, אדם ונוף ("או בלשון העממית 'חי צומח דומם'"), מתמקדת בגיאוגרפיה פיזית - גיאולוגיה, אקלים, קרקעות, החי והצומח של ארץ ישראל ויחסי אדם וסביבה, כולל איכות הסביבה, אקולוגיה וקיימות.
"ההתמחות הזו – של השפעת האדם על הסביבה ולהיפך - לא קיימת בחוגים אחרים ללימודי ארץ ישראל, זה משהו שבדרך כלל קיים בגיאוגרפיה או בלימודי סביבה," מבהיר ד"ר אשכנזי. "ובאופן כללי, המילה אדם מופיעה אצלנו בכל שמות החטיבות – מכיוון שאנחנו שמים דגש על יחסי הגומלין בין האדם לסביבה שלו, וכיצד זה בא לידי ביטוי בנוף הפיזי והתרבותי".
דבר נוסף שמאפיין את המחלקה: צורת ההוראה והלמידה. "אנחנו מבלים הרבה מאוד מחוץ לכיתה," מספר ד"ר אשכנזי. "בתור התחלה, יש קורסים שלמים שנלמדים בשטח: נופים געשיים בגולן, שריפות יער בכרמל, השפעת האדם על הנוף בים המלח, דרכים עתיקות, וגם קמפוס עירוני בתל אביב שבו לומדים, בהיבט היסטורי, איך מתפתחת עיר.
"בנוסף, לכל אחד מהקורסים כמעט יש לפחות יום שטח אחד, שבו יוצאים ולומדים איך נראים הדברים בפועל. אבל אנחנו לא מסתפקים בזה. הרבה פעמים באמצע השיעור אנחנו קמים ויוצאים החוצה, כי הטבע נמצא מחוץ לכיתה. אנחנו יכולים לרדת לכנרת, ללכת ברגל לאזורים שיש בהם צמחיה משתנה, לקפוץ בימים גשומים לראות זרימות ברמת הגולן או לנסוע לאתרים ונופים שנמצאים במרחק עשר דקות-רבע שעה נסיעה מהמכללה, כמו סוסיתא, חמת גדר, תל בית ירח וטבריה, או אתרי התיירות הדתית סביב הכנרת שמאפשרים לנו לחקור דתות ופולחן. זה לימוד ספונטני שאי אפשר לעשות במקומות אחרים".
כשזו האווירה במחלקה – אין פלא שהבוגרים משתלבים, באופן טבעי, במקצועות הקשורים לטבע ולסביבה. "במקביל ללימודים אנחנו מציעים לסטודנטים ללמוד בקורס למורי דרך, ומי שמעוניין בו מקבל מאיתנו מלגה, כי זה קורס יקר. בכל מחזור כרבע עד שליש מהסטודנטים עושים את הקורס במקביל ללימודים האקדמיים, ויוצאים עם תואר אקדמי ועם תעודת מורה דרך של משרד התיירות", מספר ד"ר אשכנזי.
"חלק מהסטודנטים פונים ללימודי הוראה ועושים תעודת הוראה באחת מהמכללות לחינוך שאיתן יש לנו הסכמים, וחלק מהבוגרים משתלבים בגופים כמו החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים, קק"ל. סטודנטים שלנו השתלבו בכל אתרי המורשת, הטבע והנוף באזור הצפון בתפקידי ניהול, הדרכה ופיקוח. וכך הקשר בין מה שהם לומדים ומה שהם עובדים בו נשמר, ולדעתי הוא חזק יותר מאשר ברוב התחומים של מדעי החברה והרוח. הם לא יתעשרו מזה – אבל הם יהיו מאושרים".