מחקר חדש ומקיף שפורסם לאחרונה בכתב העת היוקרתי Nature מספק ראיות משמעותיות לקשר בין חיסון נגד שלבקת חוגרת (Herpes Zoster) לבין הפחתת הסיכון לדמנציה. ממצאי המחקר מראים כי אנשים שחוסנו נגד המחלה היו בסיכון נמוך ב-20% לפתח דמנציה במהלך שבע השנים שלאחר קבלת החיסון, בהשוואה לאלו שלא חוסנו. בעולם שבו טיפולים יעילים לדמנציה עדיין מוגבלים, תוצאות אלו מציעות אסטרטגיה מבטיחה למניעת המחלה ופותחות צוהר להבנה עמוקה יותר של הקשר בין זיהומים ויראליים לבין תפקוד המוח.
רקע: שלבקת חוגרת והקשר לדמנציה
🦠 שלבקת חוגרת נגרמת על ידי הוירוס שגורם לאבעבועות רוח בילדות, וריצלה-זוסטר, אשר נשאר רדום בתאי העצב במשך עשרות שנים. עם הגיל והיחלשות מערכת החיסון, הוירוס יכול להתעורר מחדש ולגרום לשלבקת חוגרת, המתבטאת בתסמינים כמו צריבה, עקצוץ, שלפוחיות כואבות ונימול. כאב העצבים עלול להפוך לכרוני ומגביל.
בארצות הברית, כאחד משלושה אנשים מפתח לפחות מקרה אחד של שלבקת חוגרת במהלך חייו, לפי הערכות המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC). רק כשליש מהמבוגרים הזכאים קיבלו את החיסון בשנים האחרונות.
מחקרים קודמים כבר הצביעו על קשר אפשרי בין חיסון שלבקת לבין הפחתת הסיכון לדמנציה, אולם רובם לא יכלו לשלול את האפשרות שאנשים המתחסנים יש להם מאפיינים אחרים המגנים מפני דמנציה, כמו אורח חיים בריא יותר, תזונה טובה יותר או יותר שנות השכלה.
המחקר החדש: מתודולוגיה וממצאים
🔬 המחקר החדש התבסס על היבט ייחודי בתוכנית החיסונים נגד שלבקת בוויילס שהחלה ב-1 בספטמבר 2013. הרשויות בוויילס קבעו דרישת גיל נוקשה: אנשים שהיו בני 79 באותו תאריך היו זכאים לחיסון למשך שנה אחת, אך מי שהיה בן 80 ומעלה לא היה זכאי. ככל שאנשים צעירים יותר הגיעו לגיל 79, הם הפכו לזכאים לחיסון למשך שנה.
מגבלת הגיל - שהוטלה בשל אספקה מוגבלת ומכיוון שהחיסון נחשב אז פחות יעיל לאנשים מעל גיל 80 - יצרה "ניסוי טבעי", כפי שהסביר ד"ר פסקל גלדצר, פרופסור עוזר לרפואה בסטנפורד והמחבר הבכיר של המחקר.
החוקרים עקבו אחר רשומות בריאות של כ-280,000 אנשים בגילאי 71 עד 88, ללא דמנציה בתחילת התוכנית. במהלך שבע שנים, כמעט מחצית מהזכאים לחיסון קיבלו אותו, בעוד שרק מספר זעום מהקבוצה הלא זכאית חוסנו, מה שיצר הבחנה ברורה לפני ואחרי.
כדי להגביל את הסבירות להבדלים בין הקבוצות, החוקרים השתמשו בניתוח סטטיסטי כדי לתת משקל רב יותר לנתונים מאנשים בשבוע אחד בלבד משני צדי הגבול: אלה שמלאו להם 80 בשבוע שלפני ההשקה ואלה שמלאו להם 80 בשבוע שלאחר מכן.
הם גם בחנו רשומות רפואיות להבדלים אפשריים בין המחוסנים והלא מחוסנים. הם העריכו האם אנשים לא מחוסנים קיבלו יותר אבחנות של דמנציה פשוט מכיוון שהם ביקרו אצל רופאים לעתים קרובות יותר, והאם הם נטלו יותר תרופות שעלולות להגביר את הסיכון לדמנציה.
חיסונים חדשים מול ישנים
💉 המחקר בוויילס התבסס על צורה ישנה יותר של חיסון שלבקת, זוסטווקס (Zostavax), המכיל גרסה מותאמת של הוירוס החי. חיסון זה הופסק מאז בארצות הברית ובמדינות אחרות מכיוון שהגנתו נגד שלבקת נחלשת עם הזמן. החיסון החדש, שינגריקס (Shingrix), המכיל חלק לא פעיל של הווירוס, יעיל יותר ומתמשך יותר, כפי שמראים מחקרים.
מחקר משנה שעברה שהובל על ידי ד"ר פול הריסון, פרופסור לפסיכיאטריה באוניברסיטת אוקספורד ועמיתיו, הציע שחיסון שינגריקס עשוי להיות מגן יותר מפני דמנציה מאשר החיסון הישן. בהתבסס על "ניסוי טבעי" אחר, המעבר בארצות הברית ב-2017 מזוסטווקס לשינגריקס, הוא מצא שבמהלך שש שנים, לאנשים שקיבלו את החיסון החדש היו פחות אבחנות דמנציה מאשר לאלה שקיבלו את הישן. מבין האנשים שאובחנו עם דמנציה, אלה שקיבלו את החיסון החדש היו כמעט שישה חודשים יותר זמן לפני פיתוח המחלה מאשר אנשים שקיבלו את החיסון הישן.
תיאוריות על מנגנון ההגנה
🧪 קיימות תיאוריות שונות לגבי הסיבה שחיסוני שלבקת עשויים להגן מפני דמנציה:
הפחתת דלקת עצבית: אפשרות אחת היא שעל ידי מניעת שלבקת, חיסונים מפחיתים את הדלקת העצבית הנגרמת על ידי הפעלה מחדש של הוירוס. "דלקת היא דבר רע לרבות מחלות כרוניות, כולל דמנציה", כך לדברי ד"ר גלדצר, ולכן "הפחתת ההפעלות מחדש האלה והדלקת הנלווית עשויה להועיל לדמנציה." גם המחקר החדש וגם מחקר ה-Shingrix תומכים בתיאוריה זו.
הגברת מערכת החיסון באופן רחב יותר: המחקר החדש מספק גם ראיות לתיאוריה זו. הוא מצא שנשים, שיש להן מערכות חיסון תגובתיות יותר ותגובות נוגדנים גדולות יותר לחיסון מאשר גברים, חוו הגנה גדולה יותר נגד דמנציה מאשר גברים. לחיסון הייתה גם השפעה מגינה גדולה יותר נגד דמנציה בקרב אנשים עם מחלות אוטואימוניות ואלרגיות.
מחקר חדש שפורסם ב-JAMA Neurology מספק תובנות נוספות לגבי הקשר בין חיסון השלבקת ודמנציה. בניתוח מקיף של יותר מ-500,000 מטופלים במערכת הבריאות האמריקאית, נמצא שאנשים שקיבלו את חיסון השינגריקס הפחיתו את הסיכון לאלצהיימר בכ-25%. המחקר גם זיהה השפעה חזקה יותר בקרב אנשים עם גורמי סיכון קיימים לדמנציה, כמו יתר לחץ דם או סוכרת.
השלכות ומחקר עתידי
🔮 המחקר לא הבחין בין סוגי דמנציה, אך מחקרים אחרים מציעים ש"ההשפעה של חיסון השלבקת על מחלת אלצהיימר היא הרבה יותר בולטת מאשר על דמנציה אחרת", אמרה סבטלנה אוקראינצבה, ביולוגית בדיוק ששימשה כמחברת משותפת של מחקר אחרון על אלצהיימר ודמנציות אחרות וחיסונים. היא אמרה שזה יכול להיות כי חלק ממקרי אלצהיימר קשורים לחסינות מוחלשת.
האוכלוסייה בוויילס במחקר הייתה ברובה לבנה, אמר ד"ר גלדצר, אך הדוח הציע גם השפעות מגינות דומות על ידי ניתוח תעודות פטירה באנגליה למוות שנגרם על ידי דמנציה. הצוות שלו גם שכפל את התוצאות באוסטרליה, ניו זילנד וקנדה.
ד"ר אנופאם ג'נה, כלכלן בריאות ורופא בבית הספר לרפואה באוניברסיטת הרווארד, אמר שיש לחקור את הקשר יותר ולציין שהפחתת הסיכון לדמנציה אינה זהה למניעת כל המקרים. עם זאת, הוא אמר, הראיות מציעות ש"משהו בחשיפה או בגישה לחיסון יש את ההשפעה הזו על סיכון הדמנציה שנים לאחר מכן."
מה צריך לדעת הציבור?
📋 על פי המומחים, ממצאי המחקר מדגישים את חשיבות החיסון נגד שלבקת חוגרת, במיוחד עבור אוכלוסיות בסיכון. מאמר עדכני ב-New England Journal of Medicine טוען שחיסוני שלבקת צריכים להיות מרכיב סטנדרטי בטיפול המניעתי עבור מבוגרים, במיוחד אלה עם גורמי סיכון לדמנציה.
ד"ר מריה נגל, פרופסור לנוירולוגיה באוניברסיטת קולורדו לרפואה, מסבירה: "הנתונים מצביעים על כך שהחיסון מועיל במיוחד אם ניתן לפני שמתחילים תסמיני הידרדרות קוגניטיבית. זו סיבה נוספת להתחסן מוקדם, גם אם אין היסטוריה של שלבקת."
ד"ר פול הריסון מאוקספורד מדגיש: "אם אתם מפחיתים את הסיכון לדמנציה ב-20 אחוז, זה די חשוב בהקשר של בריאות הציבור, בהתחשב בכך שאין לנו הרבה דברים אחרים כרגע שמאטים את התפרצות הדמנציה."
המקורות אשר שימשו בהכנת הכתבה נמצאו בסיוע ChatGPT.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו