מקבלי החלטות מצטיינים אינם פועלים באופן אקראי – הם משתמשים במודלים מנטליים, מבנים קוגניטיביים המסייעים בניתוח מצבים מורכבים ובקבלת החלטות טובות יותר. מודלים אלה משמשים כ"מפות חשיבה", המכוונות את התהליך הקוגניטיבי. ביקשנו מ-Claude ללמד אותנו לחשוב כמו האנשים העשירים בעולם.
מודל "החשיבה ההפוכה" הוא כלי רב-עוצמה. במקום לחשוב "כיצד להצליח?", המודל מעודד אתכם לשאול "מה יוביל לכישלון בטוח?". מייסד אמזון, ג'ף בזוס, משתמש בגישת ה"חשיבה מהסוף להתחלה", בה הוא מתחיל מהתוצאה הרצויה וחוזר אחורה. אינטל מיישמת גישה דומה בשם "תכנון מהחוץ פנימה", המתחיל מצרכי הלקוח ומתכנן לאחור.
"חשיבה במערכות" היא מודל המתמקד בהבנת היחסים והאינטראקציות בין מרכיבי מערכת. פיטר סנג'י, בספרו "החוכמה החמישית: העקרונות והביצועים של הארגון הלומד", מדגיש את חשיבות הבנת המשוב והאינטראקציות המורכבות במערכות. מנהלים ומובילים משתמשים במודל זה כדי להבין תוצאות בלתי צפויות והשפעות שִנְיוֹניוֹת (כלומר עקיפות) בהחלטותיהם.
"חשיבה הסתברותית" מכירה באי-ודאות, ועובדת עם הסתברויות במקום עם ודאויות. מודל זה, המיושם על ידי משקיעים מצליחים כמו מייסד קרן הגידור ברידג’ווטר, ריי דליו, והמשקיע וורן באפט, מתמקד בטווח של תוצאות אפשריות ובסבירויות של כל אחת מהן, במקום בניבוי יחיד. קבלת החלטות הסתברותית מפחיתה את ההטיות הנובעות מביטחון יתר, ומאפשרת גמישות.
"מבחן האדם הסביר" הוא מודל חשיבה המבוסס על שאלה פשוטה: "מה אדם סביר היה חושב?". השופט העליון האמריקאי אוליבר ונדל הולמס הציג גישה זו שעוזרת לנטרל הטיות אישיות ולהעריך החלטות באופן אובייקטיבי יותר. בישראל מוכר המבחן הזה בעיקר ממשנתו של נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אהרן ברק.
"חשיבה פרייריאנית" מדגישה את העיקרון שהגורמים המשפיעים ביותר הם אלה שאינם משתנים. ביל גייטס ווורן באפט משתמשים בגישה זו להתמקדות בעקרונות יסוד, במקום בטרנדים חולפים. כמו שבאפט מציין: "הכלל הראשון הוא לעולם לא להפסיד כסף. הכלל השני הוא לעולם לא לשכוח את הכלל הראשון".
"מודל השער המנטלי" מסייע בסינון רעיונות ומידע. צ'ארלי מאנגר, שותפו של באפט בניהול קרן ההון סיכון ברקשייר האת’וויי, משתמש ב"רשימת שטויות" – מסננת קוגניטיבית המסייעת לו לדחות במהירות רעיונות שאינם עומדים בקריטריונים בסיסיים, ובכך לשמור על משאבי חשיבה למה שבאמת חשוב.
"חשיבה מתכנסת ומתפצלת" מתייחסת לשני שלבים בפתרון בעיות: בשלב המתפצל, מייצרים כמה שיותר אפשרויות ורעיונות; בשלב המתכנס, מצמצמים ומתמקדים בפתרונות הטובים ביותר. מובילי חדשנות כמו אד קטמול מפיקסאר וסטיב ג'ובס שילבו בין הגישות: חופש יצירתי חסר גבולות בשלב הפיתוח, ודיוק חסר פשרות בשלב היישום.
"מבחן האינטואיציה הראשונית" מכיר בערך של תגובות אינסטינקטיביות. קפטן צ'סלי סולנברגר, שהנחית את מטוס US Airways על נהר ההדסון, דיבר על חשיבות הידע המוטמע והתגובות האוטומטיות במצבי לחץ. מנהלים מנוסים מפתחים אינטואיציה מדויקת המבוססת על ניסיון מצטבר.
"חשיבת אדום-שחור" מציעה הכנה לתרחישים הגרועים ביותר לצד האופטימיות. זוהי אסטרטגיה של צוותי נאס"א וכוחות מיוחדים: להתכונן היטב למצבי כשל, תוך שמירה על אופטימיות ביחס ליכולת להתמודד עם אתגרים.
יישום יעיל של מודלים מנטליים דורש גמישות ומודעות להטיות קוגניטיביות. שימוש במגוון מודלים מאפשר להתבונן בבעיות מזוויות שונות. הערך האמיתי של מודלים מנטליים טמון ביכולתם להפוך חשיבה מורכבת למעשית ומהירה יותר. בעולם של אי-ודאות והצפת מידע, מודלים מנטליים חזקים הם הכלי המבדיל בין מקבלי החלטות בינוניים למצוינים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו