נאס"א חשפה בטעות "עיר" שלמה מתחת לקרח

באפריל האחרון גילו מדעני נאס"א צ'אד גרין ואלכס גרדנר את שרידי “מחנה המאה” (סנצ’ורי), בסיס צבאי אמריקאי מתקופת המלחמה הקרה, הקבור מתחת ליותר מ-30 מטר של קרח בצפון גרינלנד. התגלית קרתה במהלך טיסת מעקב באמצעות מכשיר המכ"ם הסינתטי לכלי טיס בלתי מאויש.

בזמן שערכו מחקר למיפוי השכבות הפנימיות של הקרח וניתוח תגובתן להתחממות הגלובלית, זיהו השניים אותות בלתי צפויים, המעידים על נוכחות מבנים מתחת לקרח. "חיפשנו את מצע הקרח, ומחנה סנצ'ורי פשוט הופיע", אמר גרדנר, מדען קריוספירה במעבדת הסילון של נאס"א. גרין הסביר כי תמונות המכ"ם הושוו עם מפות התכנון של מחנה סנצ'ורי, וחשפו מבנים שתאמו את המנהרות שתוכננו לשיכון חיילים. לדבריו, "המטרה שלנו הייתה לכייל את היכולות והמגבלות של המכ"ם ולמפות את שכבות הקרח ומצע הקרח".

מחנה סנצ'ורי, שהוקם ב-1959 על ידי חיל ההנדסה של צבא ארה"ב, נועד לאכלס 11,000 חיילים ולשמש הן למטרות מדעיות והן למטרות צבאיות אסטרטגיות. הוא נודע כ"עיר מתחת לקרח", וכלל רשת של מנהרות שנחצבו בשכבות הקרח, כולל 21 מנהרות תת-קרקעיות באורך כמעט 3,000 מטר, המחברות בין מתקנים שונים כמו מגורים, מעבדות, תחנה רפואית, קפטריה, מספרה וכנסייה.

הבסיס היה חלק מפרויקט אייסוורם, מבצע חשאי שנועד להעריך את היתכנות שיגור טילים גרעיניים מרשת מנהרות מתחת לקרח הארקטי, במהלך המלחמה הקרה. הפרויקט השאפתני ביקש לבנות מערכת מנהרות באורך 4,000 ק"מ, כדי לאחסן 600 טילים גרעיניים. עם זאת, המחנה ננטש ב-1967 לאחר פחות מ-10 שנות פעילות, בשל תנאים קיצוניים, אתגרים לוגיסטיים והתנועה המתמדת של הקרח, שאיימה לקבור את המבנים. עלויות פרויקט אייסוורם היו גבוהות מדי, וכמעט בלתי אפשרי היה למנוע את קריסת מערכת המנהרות בקרח המשתנה תדיר.

לאחר נטישתו, התשתית של מחנה סנצ'ורי כוסתה ביותר מ-30 מטר של שלג וקרח, מה שהפך אותו למעשה לקפסולת זמן קפואה. חוקרים הביעו חשש שבשל ההתחממות הגלובלית, המתקנים במחנה סנצ'ורי עלולים להיחשף שוב, מה שעלול לשחרר חומרים מסוכנים, כולל פסולת גרעינית וכימיקלים רעילים, המהווים סיכונים משמעותיים לסביבה ולבריאות הציבור. "אם הקרח יימס, תשתית המחנה, כמו גם הפסולת הביולוגית, הכימית והרדיואקטיבית שנותרה, עלולה לחזור לסביבה ולשנות פוטנציאלית את המערכות האקולוגיות הסמוכות".

הגילוי מחדש התאפשר בזכות השימוש במכ"ם מתקדם המותקן על מטוס גאלפסטרים 3 שטס מעל האזור. המכ"ם משתמש בגלים החודרים את הקרח וחוזרים לחיישן לאחר שהם משתקפים מעצמים מוצקים – מעין אולטרסאונד עבור שכבות קרח. יכולת זו מאפשרת למדענים למפות את פני הקרח, שכבותיו הפנימיות והסלע שמתחתיו. יכולת המכ"ם לקלוט מידע בזוויות צדדיות מייצרת מפות עם ממדיות גדולה יותר מאשר מכ"מים קונבנציונליים, ומספקת מבט חדש על 'העיר מתחת לקרח' הזו.

תחילה, החוקרים לא זיהו את האתר, אך במהרה גילו את אופיו הייחודי. "בנתונים החדשים, מבנים בודדים בעיר הסודית נראים כפי שמעולם לא נראה קודם לכן", אמר גרין. קיומו של מחנה סנצ'ורי נשמר בסוד במשך שנים רבות, והציבור למד על הפרויקט רק בשנת 1997. הבסיס נבנה במסווה של תחנת מחקר מדעית, אך למעשה היה חלק מיוזמה צבאית אסטרטגית בתקופה של מתיחות גיאופוליטית. הוא שימש כחלק ממדיניות ההרתעה הגרעינית של ארה"ב, בשל מיקומו המרוחק בצפון גרינלנד וקרבתו לברית המועצות.

הגילוי מחדש של מחנה סנצ'ורי שופך אור על הפרויקט הצבאי השאפתני, ומעלה שאלות חשובות לגבי השפעת שינויי האקלים על האזורים הקוטביים. הבנת האופן שבו שכבות הקרח יגיבו להתחממות המואצת של האוקיינוסים והאטמוספירה חיונית לחיזוי שינויים עתידיים בגובה פני הים. "ללא ידע מפורט על עובי הקרח, בלתי אפשרי לדעת כיצד שכבות הקרח יגיבו להתחממות המהירה של האוקיינוסים והאטמוספירה", הדגיש גרדנר.

טיסות המבחן שנערכו באפריל פותחות יכולת מיפוי חדשות בגרינלנד, אנטארקטיקה ושטחים לא ממופים אחרים, ומאפשרות לדור הבא של חוקרים לערוך מסעות מיפוי. הנתונים שנאספו מיועדים למלא מטרות מדעיות רחבות יותר, כולל חיזוי טוב יותר של עליית פני הים והבנת ההשפעה של שינויי האקלים על שכבות הקרח.

מחנה סנצ'ורי הופעל באמצעות הכור הגרעיני הנייד הראשון בעולם לאספקת חשמל. בעוד שהכור הוצא על ידי ארה"ב מגרינלנד לאחר נטישת הבסיס, כמויות משמעותיות של פסולת נותרו במקום. ארה"ב השאירה 10,000 טון של פסולת במחנה, כולל נשק, דלק וחומר רדיואקטיבי, הקבורים כעת מתחת ל-30 מטר של קרח. זה כולל 200,000 ליטר של דלק דיזל ו-24 מיליון ליטר של שפכים לא מטופלים, וכמות משמעותית של כימיקלים רעילים.

מדען האקלים ויליאם קולגן הביע דאגה לגבי הסכנות הסביבתיות האפשריות. "הם חשבו שזה לעולם לא ייחשף”, הוא אמר. "אז, בשנות ה-60, המונח 'התחממות גלובלית' אפילו טרם נטבע. אבל האקלים משתנה, והשאלה כעת היא האם מה שנמצא שם למטה יישאר שם למטה".