בתגלית מרתקת המאתגרת את הבנתנו לגבי התנהגות טורפים, מדענים תיעדו זאבים אתיופים מוצצים צוף מפרחי הפוקר האדום האתיופי (קרוב מדרגה שלישית של האספרגוס). תצפית זו מהווה את המקרה המתועד הראשון של מין טורף-כל הניזון מצוף פרחים, ועשויה לחשוף פרק חדש בהבנת האבולוציה של יחסי הגומלין בין בעלי חיים לצמחים. Claude מרחיבה.
חוקרים מאוניברסיטת אוקספורד לכדו לאחרונה צילומים של זאבים אלה, הנמצאים בסכנת הכחדה, מלקקים את הפרחים האדומים והצהובים של הצמח. זאבים אלה אוכלים בד”כ בשר בלבד, כך שהתנהגות חדשה זו מרמזת על מערכת יחסים מורכבת יותר עם סביבתם מכפי שהובן בעבר.
צוות המחקר ערך תצפית ממוקדת של ארבעה ימים על שישה זאבים אתיופים משלוש להקות שונות. ממצאיהם, שפורסמו בכתב העת Ecology לפני שבוע, חשפו רמות שונות של פעילות צריכת צוף בין הזאבים: רוב הזאבים מצצו מספר פרחים בודדים. זאב אחד מצץ צוף מ-20 פרחים ב’סבב’ אחד. זאב אחר עצר ב-30 פרחים שונים.
הזאבים הציגו דפוסי אכילה ספציפיים בעת ביקור בפרחים: הם התמקדו בפרחים התחתונים, הבשלים, המכילים את ריכוז הצוף הגבוה ביותר; במהלך האכילה, החוטמים שלהם התכסו באבקה; העברת אבקה זו מרמזת על תפקיד אפשרי בהאבקה, אם כי נדרש מחקר נוסף כדי לאשר זאת.
ד"ר סנדרה לאי, אקולוגית מאוניברסיטת אוקספורד ושותפה במחקר, מדגישה כי תגלית זו חושפת כמה עדיין לא ידוע על הטורפים הללו. התצפית מעלה שאלות מעניינות לגבי תפקיד הצוף בתזונת הזאבים, האבולוציה האפשרית של התנהגויות אכילה חדשות במינים טורפים והאפשרות שטורפים גדולים משמשים כמאביקי פרחים.
המתיקות של הפוקר האדום אינה מושכת רק זאבים; ד"ר קלאודיו סילרו, שותף נוסף במחקר, מציין כי ילדי רועים מקומיים בהרי באלה מכירים ונהנים מזמן מהצוף המתוק של הפרחים. ידע תרבותי זה הוביל לניסוי של החוקרים עצמם, ומספק תובנה לגבי הסיבה שהזאבים עשויים להימשך אליו.
למרות התגלית פורצת הדרך, מספר שאלות נותרות ללא מענה, כמו תדירות מציצת הפרחים ע"י הזאבים, יעילות הזאבים כמאביקים, חשיבות האבקת הזאבים בהשוואה למינים מאביקים אחרים והחשיבות התזונתית של הצוף בתזונת הזאבים עצמם. מחקרי המשך שיבדקו שאלות אלו עשויים לחשוף תובנות חדשות לגבי יכולת ההסתגלות של מינים טורפים והאבולוציה של יחסי צמח-חיה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו