מחקר מפתיע חושף עדויות לאפליה גזעית באופן שבו מתקבלים סטודנטים פוטנציאליים לתואר שלישי (דוקטורט) באוניברסיטאות היוקרתיות ביותר באוסטרליה, ומערער על התפישה לפיה האקדמיה היא תחום סובלני ומכיל המתנהל לפי הישגים בלבד וחף מדעות קדומות וגזענות. Claude מספרת על המחקר שהפליל את החוקרים.
הצוות, בראשות פרופסור מייגן מקנזי מאוניברסיטת סיימון פרייזר בקנדה ובנג’מין גולדסמית’ מהאוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה, שלח כ-7,000 מיילים זהים לאקדמאים בכירים בשמונה האוניברסיטאות המובילות באוסטרליה. כל המיילים הכילו בקשות זהות להנחיה בלימודים לתואר שלישי, וההבדל היחיד היה שם השולח, שייצג רקעים אתניים שונים.
התוצאות חשפו פער משמעותי בשיעורי התגובה לשמות עם קונוטציות אתניות שונות: מיילים מ"מליסה סמית'" קיבלו תגובות חיוביות (כלומר הסכמה לפגישה או התייעצות) רבות יותר מפניות זהות עם שמות המזוהים עם רקעים אתניים אחרים. כך, למשל, סמית’ הבדויה קיבלה 6% יותר תגובות חיוביות מ"גרייס צ’ן ג’יניאן", 9% יותר מ"עומאר אל-חדאד" ו-12% יותר מ"ראהול קומאר", שהיה השם ה”מקופח” ביותר במחקר. באופן כללי, שמות הנשמעים "לבנים" קיבלו 7% יותר תשובות (בין אם חיוביות או שליליות) ו-9% יותר תשובות חיוביות משמות שאינם נשמעים "לבנים”.
החוקרים טוענים כי הנתונים חושפים מעין מנגנון סינון גזעי שנכנס לפעולה עוד לפני תהליכי הקבלה הרשמיים. הם ציינו כי לפי מחקרים קודמים, 70% מהמשרות האקדמיות הרלוונטיות מוחזקות על ידי גברים ו-84% על ידי לבנים, למרות המגמה העולמית להעלאת הגיוון בתפקידי מפתח.
באופן מעניין, החוקרים ציינו כי שיעורי האפליה-לכאורה נמוכים משמעותית בקרב אקדמאים זוטרים מאשר בקרב הסגל הבכיר. עם זאת, החוקרים מזהירים כי לחברי סגל זוטרים יש בדרך כלל כוח והשפעה מוסדית מוגבלים על החלטות גיוס וקבלה.
המחקר עורר זעם רב, וכ-500 מהפרופסורים שהשתתפו בו ללא ידיעתם שלחו מיילים נזעמים לאוניברסיטת סידני, בה עבדו שני החוקרים בזמן ביצוע המחקר. מקנזי אף קיבלה שיחות טלפון בהן איימו להרוס לה את הקריירה אם תוציא את המחקר לאור. לדבריה, הדבר רק מחזק את טענתה כי האליטה האקדמית הלבנה רוצה לשמור על כוחה מבלי לספוג על כך כל ביקורת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו