X

זוכרים את החור באוזון? זה מה שקורה איתו כיום

במחצית השנייה של המאה ה-20 החור באוזון היה נקודת המוצא של המאבקים הסביבתיים ברחבי העולם. כיום אפשר לומר שהמאבקים הללו עזרו – אך לא הרגיעו לחלוטין את הסכנה

כדור הארץ (אילוסטרציה). צילום: Thinkstock Photos

החור באוזון, אחד מהאיומים הסביבתיים המשמעותיים ביותר של המאה ה-20, נמצא כיום בתהליך איטי של ריפוי. עם זאת, התקדמות זו מאותגרת על ידי השפעות שינויי האקלים והתופעות הסביבתיות הנלוות אליהם. נעזרנו ב-Claude כדי ללמוד על מצבו העדכני של אחד מהנזקים הסביבתיים הראשונים שידענו עליהם.

רקע היסטורי

בשנת 1974, המדענים מריו מולינה ופרנק שרווד רולנד פרסמו מאמר ב"Nature" שהתריע על הסכנה הטמונה בכימיקלים מסוג CFC (כלורופלואורוקרבונים) לשכבת האוזון. למרות זאת, לקח יותר מעשור עד שהתגלה החור הראשון באוזון מעל אנטארקטיקה ב-1985, ועוד שנתיים עד שנחתם פרוטוקול מונטריאול ב-1987, שאסר על השימוש בחומרים הפוגעים באוזון.

התקדמות בריפוי

מאז החתימה על פרוטוקול מונטריאול, נרשמה התקדמות משמעותית בריפוי שכבת האוזון. החורים באוזון מעל אנטארקטיקה והקוטב הצפוני, שלעתים התפשטו עד צפון-מערב אירופה, מצטמצמים בהדרגה. עם זאת, עדיין לא ברור כמה זמן ייקח עד שההשפעות של ה-CFC תיעלמנה לחלוטין. מחקרים עדכניים אף מצביעים על אתגרים חדשים המאיימים על שכבת האוזון:

1. שריפות יער: מחקר שנערך על ידי סוזן סולומון מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) גילה כי שריפות היער הקטסטרופליות באוסטרליה ב-2019-2020 גרמו לנזק משמעותי לשכבת האוזון. חלקיקי העשן מהשריפות הגיבו עם מולקולות CFC, מה שהוביל לשחרור מולקולות כלור שהרסו מולקולות אוזון.
2. התפרצויות הרי געש: אירועים וולקניים גדולים, כמו התפרצות הר הגעש בטונגה בינואר 2022, משחררים כמויות עצומות של גופרית וחומרים אחרים לסטרטוספירה, הפוגעים בשכבת האוזון.
3. שינויי אקלים: ההתחממות הגלובלית משפיעה על הדינמיקה האטמוספרית ועל היווצרות עננים סטרטוספריים קוטביים (PSCs), שמשחקים תפקיד מרכזי בתהליך הרס האוזון.
4. פליטות מתעופה: בעוד שהאיום מטיסות על-קוליות נרגע בינתיים, עלייה בתנועה האווירית הכללית עלולה להשפיע על שכבת האוזון דרך פליטות של תחמוצות חנקן.

מסקנות ומבט לעתיד

למרות ההתקדמות המשמעותית בריפוי שכבת האוזון מאז חתימת פרוטוקול מונטריאול, האתגרים החדשים מדגישים את הצורך בהמשך מעקב ומחקר. המדען כריסטוף ברוהל, שעבד עם פול קרוצן (זוכה פרס נובל בכימיה על מחקריו בנושא האוזון), מדגיש את הרגישות של שכבת האוזון לגזי קורט שונים, אפילו בריכוזים נמוכים. זוהי תזכורת לחשיבות המשך המאמצים הגלובליים להגנה על שכבת האוזון ולהפחתת פליטות גזי חממה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר