חיבוק הדוב של פייסבוק, הפיטום של יוטיוב: הפרעות האישיות שהרשתות החברתיות מעודדות

רשתות חברתיות שונות מזינות סוגי אישיות מובחנים, ולעתים קרובות שליליים, כך לפי טוען ד"ר שטפן קרוגר, חוקר תקשורת מאוניברסיטת אוסלו, בספרו החדש "Formative Media". קרוגר מקשר בין פסיכואנליזה לפלטפורמות דיגיטליות ומציע נקודת מבט חדשה על האופן שבו רשתות חברתיות מעצבות את אישיותנו. נעזרנו ב-Claude כדי לקבל גרסה מקוצרת של הטענות שלו בספר.

פייסבוק: חיבוק מוגזם

פייסבוק בנויה על רעיון של אהבה ופיתוי, טוען קרוגר. הרשת החברתית הוותיקה מעודדת משתמשים להציג את עצמם באופן מושך ולהתחבר עם אנשים דומים. פונקציית ה"לייק" היא דוגמה מובהקת לכך, ומשקפת חיבה ואהדה. עם זאת, קרוגר מזהיר כי הדגש הבלעדי על אהבה יוצר מעין "לולאת אהבה", שאינה מאפשרת ביטוי לרגשות מורכבים יותר.

אינסטגרם: נרקיסיזם וחרדה

אינסטגרם, לפי קרוגר, מטפחת את הנרקיסיסט החרד שבתוכנו. הפלטפורמה מעודדת אותנו להציג גרסה מושלמת של עצמנו, מה שמוביל לתחושות של חרדה וצורך בולט באישור. ככל שאנו חשים פחות בטוחים, כך אנו נוטים יותר להציג את עצמנו באופן מושלם כדי לזכות בתשומת לב ואהבה.

יוטיוב: צינור ההזנה הדיגיטלי

את יוטיוב מתאר קרוגר כ"צינור הזנה", המספק לנו עוד ועוד מהתוכן שכבר צרכנו. הוא מקשר זאת לשלב האוראלי בתיאוריה של פרויד, שבו אנו ממלאים את עצמנו במשהו נגיש וקל לצריכה, גם אם זה לא בדיוק מה שאנחנו צריכים. התוצאה היא מערכת ממכרת המעודדת צריכה מתמשכת.

גוגל וטוויטר/X: בין נוירוזה למשחקיות

גוגל, לפי קרוגר, מזינה את הצורך הנוירוטי שלנו בשליטה. לעומת זאת, X מעודדת צד משחקי יותר באישיותנו, אם כי עם פוטנציאל להשלכות דרמטיות במקרה של טעות.

השפעה על החברה

קרוגר מדגיש כי ברשתות החברתיות, הכל הופך לאישי: פוסט על שינויי אקלים בפייסבוק, למשל, לעולם לא יהיה רק על שינויי אקלים, אלא ישקף גם את האדם שפרסם אותו. החוקר מקווה כי הטענות שלו יעזרו לנו להתמודד עם נקודות העיוורון שלנו ולהיות מודעים יותר לאופן שבו הפלטפורמות השונות משפיעות על התנהגותנו. הוא מדגיש כי בני אדם מטבעם מלאי סתירות, והפלטפורמות הדיגיטליות מיומנות במיוחד במציאת נקודות התורפה הללו.