ב-30 במרץ 1994, לפני 30 שנה בדיוק, הציג סטודנט למדעי המחשב בן 23 בפני עמיתיו לספסל הלימודים באוניברסיטת הלסינקי את לינוקס – ליבת מערכת הפעלה חדשה שעליה עבד כתחביב מזה כשלוש שנים. לינוּס טוֹרוואלדְס לא ידע, או אולי לא העז לקוות, שהתוכנה שכתב על בסיס יוּניקְס תוביל מהפכה עולמית בעשורים הבאים, אפילו אם רובנו נשארנו לא מודעים לה כמעט. לכבוד יום ההולדת של לינוקס, ביקשנו מ-Perplexity ומ-Claude עזרה בפריסת ההיסטוריה של מערכת ההפעלה החופשית.
טורוואלדס החל לפתח את מערכת ההפעלה לשימוש אישי, במטרה ליצור גרסה חופשית וידידותית של Unix, מערכת ההפעלה הוותיקה של ענקית התקשורת AT&T, שבאותן שנים רבים ניסו ליצור לה “כפילות” חופשיות בשל תנאי הרישוי המגבילים שלה. הוא השתמש במודל של קוד פתוח – הוא פרסם את קוד מערכת ההפעלה ברשת, וכל אחד שרצה להשתתף בפיתוח יכול היה לעבור על הקוד ולבצע שינויים, תוספות ושיפורים – ורכיבי המערכת היו מודולריים, כך שכל אחד יכול להשתמש באלה שהוא צריך ולוותר על אלה שלא דרושים לו.
מספר חודשים לאחר שהציג את התוכנה לחבריו, הודיע טורוואלדס על הפרויקט גם בקבוצת דיונים ב-Usenet, אתר הקהילות הראשון בתולדות האינטרנט. "אני עושה מערכת הפעלה (חופשית) עבור שיבוטים של AT-386 (486). זה רק תחביב, לא יהיה גדול ומקצועי כמו GNU". כמה שהוא טעה – הפרויקט שהוא כינה "לינוקס", על שמו, צבר תאוצה במהירות, כאשר מתכנתים מרחבי העולם קפצו על ההזדמנות לשתף פעולה ולתרום.
במהלך השנים נוספו אליה בהדרגה רכיבים עיקריים כמו מערכת הצגת החלונות וסביבות שולחן עבודה גרפיות כגון KDE ו-GNOME, והפכו את לינוקס מליבה מינימליסטית למערכת הפעלה המתחרה בכל היכולות של אלו מבית היוצר של שתי הענקיות, מיקרוסופט ואפל – והכל בחינם (אם כי קיימות גרסאות בתשלום, בעיקר עבור ארגונים שחפצים בתמיכה טכנית).
המערכת התמודדה עם אתגרים משמעותיים בחדירה לשוק המחשבים האישיים, ורק בשנה האחרונה החלה לרשום עלייה ניכרת (שעדיין מציבה אותה עם 4% נכון לחודש הקודם, אם לא סופרים את ChromeOS של גוגל והפצות שאינן מזוהות). רבים לא מודעים כלל לקיומה, או חושבים שהיא עדיין מיועדת לנישה צרה של מתכנתים, למרות שהפצות רבות שלה נראות ופועלות ממש כמו Windows או macOS. יותר מכך, לינוקס הפכה לבחירה מועדפת עבור סביבות שרתים ברחבי העולם, ואפילו מיקרוסופט, המתחרה הגדולה ביותר, משתמשת בלינוקס בחלק גדול משרתיה. בנוסף, מכשירים רבים שאינם מחשבים – החל מסמארטפונים, דרך מכוניות ומטוסים ועד תחנת החלל הבינלאומית – מופעלים בעזרת גרסאות ורכיבים שונים של לינוקס.
את כל זה היא השיגה בלי לאבד את עקרונות היסוד שלה לשיתוף פעולה חופשי, שטורוואלדס אימץ לפני 30 שנה. אף תאגיד לא מחזיק או שולט באופן מלא בלינוקס – הוא שייך לקהילה, אם כי טורוואלדס עדיין עובר, ממליץ ומאשר שינויים חשובים חדשים לליבת המערכת. "לא בנינו אותה למטרות רווח – בנינו אותה כדי לחלוק את החופש עם אחרים", הוא אמר בראיון ב-2022. "אנא, שמרו על רוח הקהילה. עשינו משהו מדהים לפני 30 שנה על ידי שיתוף פעולה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו