במשך יותר ממאה שנה, פיזיקאים הניחו ששום דבר לא יכול לנוע מהר יותר ממהירות האור, שהיא כידוע כ-300,000 קמ”ש. אבל האמת היא שזה רחוק מלהיות נכון ומדויק תמיד. נעזרנו ב-Claude כדי להסביר איך יכול להיות שיש דברים שזזים מהר יותר מהאור.
המהירות שאנחנו מכירים במהירות האור נכונה בוואקום – כלומר ברוב היקום. אבל ברגע שאור נכנס לאטמוספירה של כוכב כמו שלנו, יחידות הבסיס שלו – הפוטונים – מואטים משמעותית, ממש כמו בספרי ‘עולם הדיסק’ של טרי פראצ’ט, שבהם באזורים מסוימים של העולם לאור לוקח יותר זמן להגיע לקרקע.
לעומת הפוטונים, חלקיקים תת-אטומיים זעירים מסוימים, הנקראים נֵיטְרינוֹ, זוהו נעים באטמוספירה שלנו במהירויות העולות על אלו של פוטונים. קרניים קוסמיות מהחלל העמוק מייצרות ממטרים של חלקיקים אלה, שכמעט ואין להם מסה – ומכאן שמם, שנובע כמובן מהמילה ניטרלי. כך, ניטרינו יכול להאיץ למהירויות אדירות בהינתן אנרגיה מספקת, ולא להאט באופן משמעותי כמו שקורה לפוטונים בכניסה לאטמוספירה.
בשנת 2016, פיזיקאים שערכו ניסוי באנטארטיקה תחת השם IceCube, קלטו בעזרת החיישנים שהציבו בקרח ניטרינו שהתנגש בו במהירות שמהווה מספר אחוזים שבו הספרה תשע 33 פעמים (כלומר: 99.9999999999999999999999999999999%) ממהירות האור. לפי הערכות, בניסוי ותיק יותר מ-1991 זוהה חלקיק שנע במספר שמהווה אחוז ממהירות האור שבין 20 ל-24 פעמים את הספרה תשע. עם זאת, התצפיות הללו הן הערכות בלבד, משום שהטכנולוגיה הנוכחית אינה מסוגלת לצפות ישירות בניטרינו, אלא רק למדוד את הבזק קרינת צ’רניקוב הנפלט כאשר הוא פוגע בחומרים כמו מים או קרח.
חוקרים מאמינים שחלקיקי ניטרינו מהירים אף יותר נמצאים אי שם בחלל, לאחר שנפלטו על ידי אירועים קוסמיים כמו סופרנובות עוצמתיות. גודלם הזעיר והמסה האפסית שלהם מאפשרים להם לעבור דרך אטמוספירות ללא הפרעה, בניגוד לחלקיקים גדולים יותר כמו פרוטונים, המואטים על ידי התנגדות האוויר. הגילוי הזה מוכיח שמהירות האור, בניגוד לאמונה הקודמת, אינה בלתי ניתנת לעקיפה – פשוט צריך למצוא את ה’פרצה’ הנכונה. זה לא אומר שבקרוב נוכל גם אנחנו לטוס בין כוכבים במהירות כזאת, אבל בהחלט מעורר מחשבה לגבי הנחות היסוד שלנו על היקום.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו