תקשורת פתוחה בין בני נוער להורים היא בעלת חשיבות עליונה לבריאות הנפשית של הצעירים – אבל ניהול השיחות הללו לא תמיד קל. כדי לעזור לגשר על הפער, קבוצה של צעירים עבדה עם יוניסף כדי לחלוק טיפים עם ההורים על מה שבני נוער באמת צריכים לשמוע. נעזרנו ב-Claude כדי לתמצת את הנקודות העיקריות.
ראשית, בני נוער רוצים שההורים יבדקו באופן פעיל את שלומם באופן אכפתי. "איך אתה מרגיש היום? הכל בסדר?" היא התחלה טובה. הורים צריכים להראות לילדיהם המתבגרים שהם יכולים לפנות אליהם בידיעה שמדובר בצעד בטוח ומהימן שבני נוער יכולים לדעת שעומד לרשותם, בלי לחשוש משיפוט, כאשר הם רוצים לשתף במה שקשה להם.
הקשבה ללא הפרעה היא המפתח. עשו מאמץ אמיתי להבין את נקודת המבט של ילדכם, גם אם הבעיות שלו או שלה נראות לכם קלות או לא חשובות. זכרו: בני נוער לא תמיד רוצים עצה – לפעמים הם רק צריכים לפרוק. דעו מתי מספיק רק לשקף להם שאתם מבינים את המחשבות והחוויות שלהם, בלי להתחיל להטיף לפתרונות.
בנו מערכות יחסים בריאות על ידי כיבוד גבולות ופרטיות. אתם לא צריכים לדעת כל פרט – אבל שימו לב אם משהו נראה לא בסדר בהתנהגות של ילדיכם. אם אתם מרגישים שמשהוא לא כשורה, שאלו בעדינות איך הם מרגישים.
בני נוער חוששים ששיתוף בדאגות לבריאות הנפש ייענה בספקנות, בתגובת יתר או בשינוי באופן הטיפול בהם. הורים צריכים להגיב בשלווה, להימנע מהנחות יסוד כוללניות וליצור סביבה פתוחה, שבה ניתן לדון בנושאים רגישים ללא דעות קדומות.
לבסוף, בני נוער מודים שהם לא תמיד יודעים איך לבטא את עצמם ביעילות. לכן, ההורים צריכים להיאזר בסבלנות. אמפתיה, אמון ותמיכה ללא תנאי מסוגלים לטפח תקשורת בריאה שתועיל לרווחה הנפשית של כל בני המשפחה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו