כשטסה שניידר מפילדלפיה הייתה בת 11, היא חלתה בסרטן. "באביב 2000 התחילו לי כאבים ברגל ולאחר ביופסיה הגיעה האבחנה – סרטן", היא סיפרה בראיון ל"מירור" הבריטי, "מאותו רגע הכל קרה מהר- קיבלתי טיפול כימותרפיה והשיער שלי נשר. הרגשתי שאני נראית מוזר והייתי מאד פגיעה".
לאחר תקופת כימותרפיה, עלה הרעיון לקטוע את הרגל ובכך גם להקטין את סיכויי הסרטן להישנות. "ההורים שלי רצו לתת לי תחושת כוח ונתנו לי להחליט בעצמי מה אני רוצה לעשות", שיחזרה, "חשבתי, שאם יש אפשרות למנוע מהסרטן לחזור, אז למה לא?"
"מעולם לא רציתי לוותר" טסה שניידר // צילום: מתוך הפייסבוק
בספטמבר 2000 קטעו הרופאים את רגלה, במקביל לטיפולי כימותרפיה ובחודש ינואר 2001, התבשרה שניידר כי היא בריאה. "מיד לאחר הניתוח כולם הגיעו לבקר אותי. אבא שלי מספר שאמרתי לו: 'אבא, עשיתי זאת'", תיארה בהתרגשות, "לאחר מכן עברתי תקופה של כאבים קשים עד להחלמה. בשנת 2001 התמקדתי בחיזוק ולמדתי ללכת מחדש".
אך הדברים לא תמיד פשוטים לנערה עם פרוטזה ולטסה לקח זמן לקבל את עצמה. "החזרה לבית הספר עם הפרוטזה הייתה קשה – הרגשתי שונה וחריגה ופחדתי שלא יהיו לי חברים", היא מספרת, "היו אינספור רגעים של תסכול וכעס, אבל מעולם לא רציתי לוותר".
"מרגישה סקסית מאי פעם". טסה שניידר // צילום: מתוך האינסטגרם
היום טסה בת 29, נשואה ואם לשני בנים, מעידה כי היא מרגישה "סקסית ויפה מאי פעם". היא מחזיקה חשבון אינסטגרם פעיל ומשתדלת להוות השראה למי שעובר מסע דומה. "הפרוטזה שלי היא חלק ממני וממי שאני", היא מסכמת, "אני גאה בילדה הקטנה שהייתי ורוצה להגיד לה תודה על החיים שנתנה לי".