מגלים את הצפון: מוכנים לטיול המושלם?

משבר הקורונה גרם לישראלים רבים לגלות את הארץ מחדש - במיוחד לאלה שהעדיפו עד אז לנפוש בחו"ל. אחת הערים ששבו להתעורר מבחינה תיירותית הקיץ היא נהריה, אף שנחל הגעתון שחוצה אותה הוא נחל אכזב שמתמלא רק עם בוא החורף, וכרגע ניצב בלב השדרה המרכזית כמו בריכת בטון כחולה שרוקנה ממימיה. חופי הים היפים של העיר בהחלט מפצים על כך, ובביקור באזור גילינו שיש מה לעשות בעיר ובסביבותיה גם מעבר לרביצה בחופים.

נתחיל בלינה: במשבר התיירות שפקד את נהריה לפני שנים, הוסבו חלק מבתי המלון בעיר לבתי אבות, וקשה לא להבחין בכך בעת שיטוט רגלי במקום. למרות זאת, יש כאן עדיין בתי מלון יפים ונעימים, ואחד מהם הוא מלון הבוטיק המשפחתי שטרקמן ארנה. במבט חיצוני נראה המלון התלת־קומתי כמעט כמו בית מגורים רגיל, ואינו חריג בנוף הבתים והבניינים שברחוב ז'בוטינסקי שבעיר. הוא מעוצב בסגנון אירופי קלאסי, עם תמונות משפחתיות מנהריה של פעם על קירות הלובי, ושטרודל תפוחים וינאי שמוגש כחלק מארוחת הבוקר, שאותה אפשר לאכול בגינה הקטנה.

המלון נמצא במרחק הליכה רגלית קצרה מטיילת החוף ומהחופים היפים, שבעונת הסתיו עוד אפשר ליהנות מהם. הפופולרי ביותר הוא חוף גלי גליל, שבצידו הצפוני ניצב מזח דייגים ארוך עם סירות כחולות, שהופכות אותו לציורי במיוחד. מעט דרומה ממנו נמצא חוף סוקולוב, שמושך אליו גולשים רבים. בין החופים הללו פזורים בתי קפה, גדולים שחלקם על הטיילת וחלקם ירדו אל החול, ובלילות שישי הם מתמלאים במוזיקה ובסועדים. הטיילת שעוברת בין החופים הורחבה צפונה, וכעת היא מאפשרת הליכה או רכיבה עד לחופי אכזיב.

ארכיאולוגיה ובעלי חיים

ברחוב בן גאון 8 נמצא "הגן הבוטני־זואולוגי", שם מעט יומרני לגן, אך למרות זאת מדובר באחד מקסים ומזמין שבהחלט שווה ביקור. יש בו מדשאות רחבות ושלל שיחים צבעוניים, שמסביב להם פזורות פינות חי שבהן דיר כבשים ועיזים, עופות מים וביצה, פינת ליטוף עם ארנבים, למורים, יענים ותוכי פרסונטה קטנטנים וצבעוניים מטנזניה. עוד תפגשו כאן את הסנאי ההדור היחיד שקיים בארץ, ואווזי הוואי נדירים. הגן פתוח בשבת ובימים ראשון עד חמישי משעה 9:00 עד 17:30, ובשישי עד 14:00. מחיר לאורחים מחוץ לעיר: 15-10 שקלים לאדם.

חובבי ארכיאולוגיה מוזמנים להמשיך אל בית הספר היסודי כצנלסון שברחוב אביר יעקב, שממש בצמוד לו נחשפה בשנת 1964 רצפת פסיפס של כנסייה ביזנטית משנת 500 לספירה. המקום הוזנח מאוד במהלך השנים, אך לאחרונה הוא נוקה וסודר כדי לאפשר קבלת מבקרים. מדובר ברצפת כנסייה שנבנתה על ידי הארכיבישוף של צור, יוהאן, בתקופה שבה כל האזור מצור ועד עכו היה מיושב על ידי נוצרים. בחפירות שבוצעו על ידי רשות העתיקות החל משנת 74' נמצאו כאן חרסים, מטבעות, כלי זכוכית ושברי לוחות עתיקים, שצפויים לחזור לכאן כשיושלם השימור. כרגע, כאמור, מדובר ברצפת פסיפס, שחלקה מקורי וחלקה משוחזר, ועליה עיטורים צבעוניים ומוטיבים ציוריים ברוח אותה תקופה. הביקור בתיאום מראש בטלפון 050-6272880.

במרחק נסיעה קצר צפונה מנהריה, תוכלו להגיע אל חופי אכזיב היפים - החוף הראשי המוכרז והמטופח שבו מדשאות, מיטות שיזוף, שירותים ומקלחות, שירותי הצלה ומסעדה, והחלק הפראי שמדרום לו, שמלא בלגונות יפהפיות. ממש בסמוך נמצא גן לאומי אכזיב, ובו שרידי העיר המקראית אכזיב, אתרי הטלה של צבי ים, רכסי כורכר וצמחים נדירים, וחמישה קילומטרים של חוף עם מפרצי ים ונקרות סלע. מחיר כניסה: 35-18 שקלים לאדם. יש להירשם מראש באתר רשות הטבע והגנים.

טיול חובה קרוב נוסף הוא אל שמורת נחל כזיב היפה. הכביש הסלול המוביל אליה מהכביש הראשי צר מאוד ודו־כיווני, ובשבת מחייב נסיעה איטית וסבלנית במיוחד בפקק המוביל למגרשי החניה. מדובר במסלול מים מוצל ונעים ביותר, במיוחד בתקופה זו, שבה גובה המים בחלקו הראשון של הנחל מגיע מקסימום עד הברכיים. עם זאת, היזהרו מהחלקה על האבנים והסלעים שבמים, והגיעו עם נעליים מתאימות להליכה במים. הכניסה לשמורה חינם. המסלול אינו מעגלי, כך שתוכלו לחזור כשתבחרו בכך.

אוכל ואמנות

אם הטיול הותיר אתכם רעבים, תוכלו לעצור בדרככם חזרה לעיר במסעדת אדלינה שבקיבוץ כברי, מסעדת שף עם מטבח ים־תיכוני והשפעות ספרדיות. כאן תוכלו לשבת במבנה האבן הפנימי של המסעדה או במרפסת שמול למטעי הבננות, לטעום מנת פתיחה זוגית שכוללת מבחר טאפאסים, ובהם ארטישוק עם איולי ושקדים, קרפצ'יו סלק, סביצ'ה דג וקרפצ'יו בקר. בעיקריות תמצאו נתח קצבים, פילה בקר צלוי ברוטב יין, כבד קצוץ ביין מרסאלה ובצל ועוד. להזמנות: 072-3971715.

אטרקציה מומלצת נוספת נמצאת ביישוב שלומי, כרבע שעה נסיעה מהעיר. זהו "הבית המצויר", דירת עמידר קטנטנה בשיכונים הישנים של המקום, שמסתירה את סיפורה המרגש של עפרה (עפיה) זכריה ז"ל שהתגוררה בה.

עפרה, אם לשבעה, היתה ציירת בארץ הולדתה תימן, ועלתה לארץ ב־1950. לשלומי עברה בגפה בשנת 78', לאחר שבעלה נפטר. בגיל 80, בבדידותה, החליטה להפוך את דירתה הקטנה בעזרת מכחול וצבע לארמון שעליו חלמה כל חייה, מבלי שאיש ידע מכך. כל חדרי הדירה, כולל המטבח, השירותים, החלונות, הדלתות, הרצפה וחלקים מהתקרה - נצבעו במו ידיה בפסים צבעוניים, ובין לבין שולבו פרצופים, כוכבים ואפילו סרטי קישוט מתימן. כדי להגיע לתקרה העמידה עפרה כיסא על השולחן וטיפסה עליו, וכשהגיעה לחדר השלישי נפלה ונחבלה קשות, ולא השלימה את צביעת התקרה. כתחליף, רכשה בובות והחלה לצייר עליהן מוטיבים תימניים מסורתיים. רק לאחר מותה בגיל 94 נחשף הבית, ברחוב נתן אלבז 151, והפך למוקד תיירות. סגור בשבת, ופתוח בתיאום מראש בטלפון: 077-2308313.