"יפן שבה ומדגישה את החשיבות של החתירה לשלום במזרח התיכון"

שגריר יפן בישראל, מיזושימה קואיצ'י, נכנס לתפקידו הנוכחי במארס 2021 לאחר שורה ארוכה של תפקידים ממשלתיים ביפן, בשגרירות יפן בארה"ב ועוד. נפגשנו עימו לראיון בזמנים מאתגרים למדי בעולם, ובכלל זה גם ביפן מולדתו ובישראל, שבה הוא נמצא כיום. מדבריו עולה השותפות בין המדינות הרחוקות כל כך מבחינה גיאוגרפית, אך הקרובות בכל הקשור לשיתוף פעולה ולרצון להתקדם לעתיד טוב יותר.

ישראל ויפן חוגגות 70 שנות יחסים. מהן הנקודות הבולטות לאורך התקופה הזאת בין המדינות?

"אין סוף לרשימה של האירועים, כל אחד והמשקל ההיסטורי הייחודי שלו. אם נרצה לבודד אירוע ספציפי, הרי כינון היחסים הדיפלומטיים ב־1952, שסימן את תחילת היחסים הבילטרליים בין שתי המדינות, הוא האירוע החשוב ביותר. מיד לאחר חזרתה של יפן לחיק הקהילה הבינלאומית אחרי מלחמת העולם השנייה ואחרי סוף הכיבוש האמריקני, הפכה יפן להיות המדינה האסייתית הראשונה שהכירה במדינת ישראל. כמו כן, ישראל הפכה למדינה המזרח־תיכונית הראשונה שפתחה נציגות דיפלומטית ביפן.

"לא יהיה מוגזם לומר שהיחסים הדיפלומטיים החלו עוד לפני הקמת מדינת ישראל. במהלך מלחמת העולם השנייה הדיפלומט היפני צ'יאונה סוגיהארה, שהוצב בקובנה, ליטא, כסגן קונסול, הנפיק אשרות כדי להציל אלפי יהודים. הוא קיבל את תואר חסיד אומות עולם מ'יד ושם' ב־1984. היו יפנים נוספים שמילאו תפקידים חשובים בהצלת חיי יהודים, כמו ממלא מקום הקונסול הכללי בוולדיבוסטוק סבורו ניי; טטסואו אוסאקו, שהיה אחראי להעברת ספינת פליטים יהודים את ים יפן; סצוזו קוצוג'י, שהקדיש את מאמציו לסיוע לפליטים ביפן; ואינספור תושבים יפנים נוספים. כל אלה שמרו על צלם אנוש כשהכל סער מסביב.

"בפברואר השנה הכנסת העניקה תעודת הוקרה לאזרחים היפנים האלה ביוזמת ח"כ צבי האוזר, העומד בראש קבוצת הידידות הבין־פרלמנטרית ישראל־יפן. בהקשר של החברות הארוכה הזאת חשוב להזכיר משהו שלא רבים מכירים: יפן תמכה בהקמתה של מדינת ישראל מאז פורסמה הצהרת בלפור.

"כשיפן עברה תקופות קשות, ישראל נחלצה לעזרתנו באופן מיידי. בשנת 2011, כאשר יפן הוכתה ברעידת אדמה ובצונאמי חסרי תקדים, ישראל היתה המדינה הראשונה ששלחה משלחת רפואית לאזור האסון. עמותות אחרות הגיעו לאזור והקדישו מאמצים כדי לעודד את האוכלוסייה שנפגעה קשה מהאירועים. החברות בין המדינות רק העמיקה עם השנים שחלפו מאז, וזאת מתוך הכרת תודה לישראל.

"היחסים בין המגזרים העסקיים שלנו תמיד פרחו, בייחוד בתקופה שלאחר ביקורו של ראש הממשלה היפני דאז שינזו אבה ושל יותר מ־30 משלחות עסקיות ב־2015. מספר החברות היפניות בישראל גדל מ־30 ב־2014 ל־85 ב־2021. בפברואר 2017 יפן וישראל חתמו על הסכם השקעות בניסיון ליצור תנאים יציבים, הוגנים, מעודדים ושקופים להשקעות הדדיות. מאז ההשקעות הישירות היפניות בישראל עלו, וב־2021 הן הגיעו לשיא של כ־2.9 מיליארד דולר. 70 שנה עברו, והיחסים הבילטרליים הם כמו שדוד בן־גוריון תיאר בעת כינונם: 'ישראל ויפן הן בשני הקצוות של אסיה, אבל עובדה זו מקרבת ביניהן ולא מרחיקה אותן זו מזו'".

ישראלים רבים מחכים לפתיחתה של יפן לתיירים זרים. האם אתה יודע מתי זה צפוי לקרות?

"אנחנו שמחים מאוד על כך שיפן הפכה להיות אחד היעדים הפופולריים ביותר בקרב ישראלים. שמעתי גם שיפן היא כיום אחד היעדים שבני נוער משתוקקים לו, בייחוד כטיול בר־מצווה, כמו שהיה בעבר לאירופה ולארה"ב. היקף התיירים מישראל ליפן גדל פי 2.4 בין 2014 ל־2019 ועמד על כ־44 אלף ב־2019. אנו מצפים שהמספר הזה ימשיך לטפס.

"ב־10 ביוני יפן פתחה את שעריה לתיירים זרים, כולל מישראל, אך רק במסגרת סיורים מאורגנים. זה אומר שישראלים יכולים להגיע ליפן אם הביקור הוא חלק מסיור שאורגן על ידי סוכן נסיעות יפני. בעוד עדיין יש חובה לבצע בדיקת PCR ב־72 השעות שלפני ההמראה, מבקרים מישראל - ללא קשר לסטטוס החיסוני שלהם - אינם נדרשים לבצע בדיקת PCR עם ההגעה ולהיכנס לבידוד או לבצע כל צעד אחר".

האם יש כוונות להתחיל טיסות ישירות בין המדינות, כשיפן תיפתח לתיירים ישראלים?

"אנחנו מצפים שהטיסות הישירות יתרמו להרחבה של היחסים הכלכליים ויעמיקו את השיתוף בין העמים, כולל בתחום התיירות.

"הטיסות הישירות היו מתוכננות להשקה ב־11 במארס 2020. לצערי, ההשקה נדחתה בגלל המגיפה העולמית. אנחנו מקווים מעומק ליבנו שהטיסות הישירות בין ישראל ליפן ימריאו בעתיד הקרוב".

מה מצפה לתייר הישראלי שיגיע ליפן אחרי הקורונה?

"אנחנו מעוניינים שמבקרים ישראלים יגלו את יפן בכמה מובנים. הערים המוכרות היטב - כמו טוקיו, אוסקה וקיוטו - הן יפות מאוד, אבל יש טבע ונוף יפהפה גם במקומות אחרים, מצפון לדרום. תיירים יכולים לחוות את היופי של הטבע ביפן פשוט על ידי הארכת השהות, כך שיבלו זמן גם באזורים הכפריים.

"מעבר לעובדה שעסקים ישראליים ויפניים משלימים אלו את אלו, העמקת היחסים הכלכליים בין המדינות טומנת בחובה יתרונות נוספים על הרווח ההדדי: יצירת פתרונות לסוגיות כמו שינוי האקלים, המחסור במזון ובמים והזדקנות האוכלוסייה"

"אנחנו גם מצפים שהתיירים יחוו את התרבות שלנו. כמו ישראל, יפן רוויה אתרים היסטוריים ותרבותיים, כולל אתרי פולחן, מקדשים ומנזרים. מבקרים יכולים ליהנות מתרבות פופולרית כמו אנימה או מאנגה. מה שהופך את יפן למקום אטרקטיבי, בין היתר, הוא העובדה שיש לה ממד תרבותי ישן לצד זה המודרני. על ידי תיור ביפן אנחנו רוצים שתכירו אותה טוב יותר ותתאהבו בה אפילו יותר".

יש שיתוף פעולה מדהים בין ישראל ליפן בכל הקשור לטכנולוגיות ולהשקעות, בייחוד בשנים האחרונות. מה אתה יכול לספר לנו על כך?

"למרות המגיפה, שיתוף הפעולה בתחומי העסקים והכלכלה פורח וממשיך להיות תוסס ויצירתי. בשנה שלי פה בישראל נוכחתי לראות כמה מקרים שבהם חברות יפניות השקיעו פה והקימו מעבדות "מחקר וסניפים ומצאו חברות הזנק מבטיחות להשקיע בהן. כפי שצוין קודם, לפי סקר של חברה ישראלית שנערך בשנה שעברה, ההשקעות היפניות בישראל הגיעו לכמעט 3 מיליארד דולר, שהם כ־16% מכלל ההשקעות הזרות כאן. ההתרחבות של חברות יפניות לישראל נמשכת באופן חיובי.

"מעבר לעובדה שעסקים ישראליים ויפניים משלימים אלו את אלו, העמקת היחסים הכלכליים בין המדינות טומנת בחובה יתרונות נוספים על הרווח ההדדי: יצירת פתרונות לסוגיות גלובליות כמו שינוי האקלים, המחסור במזון ובמים והזדקנות האוכלוסייה. מדובר גם בתרומה ליציבות העולם ולשגשוגו. אני סמוך ובטוח שאנחנו נקצור את הפירות הרבים של מאמצינו בטיפוח היחסים האלו".

"אין סוף לרשימה של האירועים, כל אחד והמשקל ההיסטורי הייחודי שלו. אם נרצה לבודד אירוע ספציפי, הרי כינון היחסים הדיפלומטיים ב־1952, שסימן את תחילת היחסים הבילטרליים בין שתי המדינות, הוא האירוע החשוב ביותר"

ישראל מאוימת על ידי הגרעין האיראני, ואנחנו רואים תהליך דומה של יפן שמאוימת על ידי צפון קוריאה. איך אתה רואה את הקשר בין המדינות בנושא הביטחוני?

"יפן וישראל, כמדינות דמוקרטיות, חולקות אותם ערכים כמו שלטון החוק, דמוקרטיה, סחר חופשי, חופש השיט, זכויות אדם ועוד. אפילו לנוכח החשש הביטחוני הגובר בסביבתה של יפן, יפן המשיכה לתמוך בשלום וביציבות על בסיס החזון של 'אזור אינדו־פאסיפי חופשי ופתוח (FOIP)', שפורס את העקרונות המנחים שלו לשיתוף פעולה בינלאומי. כוחות ההגנה העצמית של יפן תורמים לביטחון האזור הזה על ידי שליחת קצינים לכוח הרב־לאומי בסיני מאז 2019, דבר שגורמים ישראליים מעריכים מאוד. אנחנו מעוניינים להרחיב עוד יותר את שיתוף הפעולה עם ישראל בהמשך לפגישה השנייה של הדיאלוג הפוליטי־צבאי בשנה שעברה. נספח ביטחוני ישראלי נוסף הוצב בשגרירות בטוקיו, ונספח ביטחוני יפני נוסף הוצב בישראל".

האם אתה חושב שנראה בקרוב תיירים יפנים בישראל? למה הם יכולים להתחבר פה?

"מספר התיירים מיפן כבר הוכפל בין 2014 ל־2019, ואנחנו מצפים שהמספר ימשיך לצמוח בעתיד משום שהעניין שמגלים יפנים בישראל גדל בעשורים האחרונים. רוב התיירים מיפן מבקרים באתרים הקדושים ההיסטוריים כמו ירושלים או ים המלח והחופים היפהפיים לאורך הים התיכון. נוסף על כך, הטבע הייחודי של ישראל, כמו הנגב והגנים הלאומיים, הוא יעד אטרקטיבי לתיירים יפנים".

האם נראה שיתופי פעולה בתחום החלל והמדע בין המדינות, לא בהכרח במובן כלכלי אלא מדעי?

"בתחום ביטחון הסייבר מתקיים דיאלוג לענייני סייבר בין שתי המדינות שלנו מאז 2014. במסגרת זאת שני הצדדים משתפים זה את זה במדיניות הסייבר ומחליפים דעות על הדרכים להגביר את שיתוף הפעולה. מזכר ההבנות בין שתי המדינות בתחום ביטחון הסייבר נחתם על ידי המשרדים הרלוונטיים ב־2017, ובשנה שלאחר מכן נחתם מסמך שיתוף פעולה בתחום המחקר והפיתוח, חילופי מידע ותוכניות הדרכה בתחום ביטחון הסייבר.

"שיתוף הפעולה בין המדינות לא מתמצה רק בזה שקיים בין הממשלות. בשנה שעברה, כאשר יפן אירחה את האולימפיאדה ואת המשחקים הפראלימפיים, ביטחון סייבר היה אחד הנושאים המרכזיים. הוועדה המארגנת של המשחקים קידמה שיתוף פעולה בילטרלי עם מדינות רלוונטיות אחרות כדי להתמודד עם האיום הזה. בהקשר הזה, עשרות טכנולוגיות ישראליות בתחום ביטחון הסייבר אומצו כדי לאבטח את משחקי טוקיו 2020 דרך שותפות בילטרלית, כגון זו שבין מגזר האנרגיה היפני לחברת החשמל הישראלית.

"בתחום החלל והאוויר אפשר לציין שב־14 במארס החברה היפנית Mitsui Bussan Aerospace שחררה באופן בטוח את הננו־לוויין TAU-SAT1 של אוניברסיטת תל אביב אל החלל החיצון מתחנת החלל הבינלאומית באמצעות המודול היפני שבתחנת החלל 'קיבו'. זו היתה הפעם הראשונה שבה הצליחו לשחרר לוויינים זרים אחרי ההפרטה של JAXA, הסוכנות היפנית לחקר החלל. זו היתה דוגמה נהדרת לשיתוף הפעולה בתחום האוויר והחלל בין שתי המדינות, אבל סיפור ההצלחה הזה רק מתחיל. במאי 2021 החברה היפנית ispace חתמה על הסכם עם החברה הישראלית Helios, חברת הזנק שמפתחת טכנולוגיה ליצירת חמצן מאדמת הירח, שבמסגרתו Helios תוכל להצטרף למשימות שלהם על קרקע הירח.

"בנושא המדעים יש לשתי המדינות היסטוריה ארוכה של שיתוף פעולה. שתי המדינות חתמו על הסכם לשיתוף פעולה טכנולוגי ב־1994 וכינסו את הוועדה המשותפת לשיתוף פעולה במדע ובטכנולוגיה תשע פעמים. כחלק מהשיח הזה הממשלות של שתי המדינות תמכו בכמה מחקרים מדעיים בטכנולוגיות מידע ותקשורת ובמדעי החיים.

"חילופי המידע האקדמיים בתחום המדע הועמקו גם כן בשנים האחרונות. ביוני 2019 מדען יפני הצטרף למכון ויצמן כמרצה והיה לחוקר היפני הראשון עם קביעות במכון. באותה תקופה האוניברסיטה היפנית באוקינאווה OIST, מכון ויצמן ועוד ארבעה מכוני מחקר הקימו את רשת Bridge מתוך כוונה לחזק את המצוינות בתחום המחקר והחינוך המדעי באמצעות שיתוף פעולה וחילופי סטודנטים.

"בשנת 2020 הטכניון ואוניברסיטת טוקושימה חתמו על הסכם לקידום שת"פ ומחקר משותף, בייחוד באמצעות סטודנטים שעושים פוסט־דוקטורט ודוקטורט. מעבר לכך, יש שיתוף פעולה מאז 2017 עם החברה היפנית Nichia Chemistry שבמסגרתו מבוצע מחקר משותף בטכניון. בשנה שעברה חברת המחשוב היפנית Fujitsu ואוניברסיטת בן־גוריון בנגב החלו במחקר משותף לבינה מלאכותית במרכז חדש בישראל".

האם יפן יכולה להיות מתווך ראוי בין ישראל למדינות נוספות באסיה, שאולי יצטרפו להסכמי אברהם?

"יפן מקווה מאוד ששיתוף הפעולה שמתפתח בזכות הסכמי אברהם יעזור להפיג את המתיחות ויתרום ליציבות באזור. מאז חתימת הסכמי אברהם יפן רואה בחיוב את המשך מאמציה של ישראל להפיג את המתיחות ולקדם שיתוף פעולה במזרח התיכון, ומתמקדת בצעדים קונקרטיים. יפן תומכת ופועלת להעמקת היחסים החדשים עם ישראל על ידי יצירה ועריכה של פורומים כלכליים טרילטרליים של ישראל־יפן־איחוד האמירויות. אנחנו מצפים בכיליון עיניים להמשך ההתקדמות בתחום שיתוף הפעולה, שיוביל לשגשוג למדינות שלנו.

"בד בבד, כדי להביא ליציבות ארוכת טווח באזור, יפן שבה ומדגישה את החשיבות של החתירה לשלום במזרח התיכון ומאמינה שפתרון שתי המדינות ימשיך להיות מרכיב מרכזי. מנקודת מבט זו יפן כבר שנים רבות תומכת בצעדים בוני אמון בין הצד הישראלי לפלשתיני.

"מאז 2006 יפן ומדינות האזור מיישמות את רעיון 'מסדרון לשלום ולשגשוג' - יוזמה של שיתוף פעולה אזורי בין יפן, הרשות הפלשתינית, ישראל וירדן. שישה מפגשים בדרג שרים התקיימו עד כה בין הצדדים. יפן גם השיקה ב־2013 את CEAPAD, שהיא יוזמה לשיתוף פעולה בין מדינות מזרח אסיה שנועדה לתאם את הסיוע לפלשתינים, והיא כוללת מדינות אסייתיות שלישראל אין עימן יחסים דיפלומטיים".