איזנקוט: "העובדה שאין לנו תפיסת מדיניות ביטחונית פורמלית היא פגם ובריחה מאחריות"

"אני לא רואה איום קיומי על מדינת ישראל. המרכיב החשוב ביותר למאזן הביטחון הלאומי הוא החוסן והלכידות של החברה הישראלית. היכולת של צה״ל לממש את ייעודו הוא אמון הציבור בצבא העם", כך התייחס היום (שני) הרמטכ"ל הקודם, רא"ל במיל' גדי איזנקוט, למצב הביטחוני במדינה במהלך כנס של המכון הישראלי לדמוקרטיה בנושא צבא וחברה.

בתוך כך, איזנקוט התריע  מהיעדר תכנון מדיני ארוך טווח והסתכלות אסטרטגית בישראל והדגיש כי "העובדה שאין לנו תפיסת מדיניות ביטחון פורמלית, היא פגם ובריחה מאחריות. זה נושא שחייב לקבל ביטוי שיהווה השראה לראשי המערכות הביטחוניות. לגבי השיח התקשורתי והכותרות על קריסת ההרתעה: חשוב לומר, הרתעה נבנית בשנים ולא קורסת ביום אחד. אפשר להתפאר בהרתעה ובעשייה הביטחונית של העשור האחרון״.

בנוסף לכך, התייחס איזנקוט לטענות כי צה"ל היה פאסיבי בנוגע לאיום המנהרות, ואולץ במידה רבה לפעול לניטרולן ואמר כי "בניגוד לאג'נדה הרווחת, שמישהו מזין לתקשורת, צה"ל הוא זה שהכין תכניות, ששקד עליהן שהציג אותן ורק אחרי שהתכניות הוכנו הוא המליץ ודחף לפעול. כך ב-2016, כך בנושא המינהור בצפון, התקיפות בעזה ועוד מבצעים. אין לזה יחסי ציבור".

בנוגע לגיוס נשים לתפקידי לחימה בכלל, ולחיל השריון בפרט, טען איזנקוט כי התהליך לווה בלחצים חיצוניים שהפריעו לקידום הפרויקט: "הופעלה מכונה משומנת", אמר הרמטכ"ל לשעבר והוסיף, "בנו שדים ורוחות סביב שירות הטנקיסטיות, הניסוי הוכתר בהצלחה והיה מוצלח מאד מבחינתי. אבל הפעילו מניפולציות ורגישויות חיצוניות, הביאו את גיבורי ישראל והשפיעו על השיח הציבורי. הן לא אמורות היו להילחם ב"עמק הבכא".

דבריו של איזנקוט נאמרו בכנס השנתי של המרכז לביטחון ודמוקרטיה של המכון הישראלי לדמוקרטיה שבין היתר עסק בהשארת הצבא מחוץ לפוליטיקה, השינויים שעברה מערכת היחסים בין צה"ל לחברה הישראלית בעשורים האחרונים ועל היתרונות והחסרונות של צבא מקצועי, כאשר דבריו של איזנקוט נאמרו במהלך הרצאת הסיכום.