אחת הדרכים למאבק בהתפשטות וירוס הקורונה היא על ידי מעקב אחרי אזרחים באמצעות הסמארטפונים, כפי שמבצעים בשב"כ ומשרד הבריאות בישראל. אלא שיש טוענים כי מדובר בפגיעה קשה מאוד בפרטיות של המשתמשים ובנתינת כוח עצום בידי המשטר בכל הנוגע לקבלת מידע על אזרחיו, וזו הסיבה מדוע מדינות מערביות רבות - בניגוד לסין, דרום קוריאה וישראל - מתנגדות בנחרצות להפעלת מעקב כזה.
בסוכנות הידיעות רויטרס ניסו להבין כיצד ניתן לייצר באופן טכנולוגי מצב בו אנשים יגנו על עצמם ולא יחשפו לנושאי וירוס הקורונה, וזאת ללא מערך עצום של אח גדול כמו בסין, בו המדינה יודעת עלייך הכל. הנה חלק מהתוצאות.
קשר מקומי בין מכשירים ולא מאגר מידע אחד גדול
אחד הפתרונות המוצעים בכתבה לבעיה זו היא דרך ביניים שמוצעת בסינגפור ובהודו, שם משתמשים באפליקציות מבוססות בלוטות', בדומה ליישום המשותף של גוגל לאפל, שאינן מזהות ושומרות נתונים ישירים על האזרחים. מדובר במערכת מוצפנת שנשמרת לזמן קצר על המכשירים המחוברים לאפליקציה, והיתרון בשיטה הוא כי אין מעקב תנועה המבוסס על מיקום מדויק (GPS).
מדובר במעין יומן פרטי זמני, ששומרת האפליקציה על המכשיר. ברגע שחולה נצמא חיובי לקורונה ויוסיף את המידע לאפליקציה יתבצע סנכרון של הנתונים - וכל מי שהיה איתו במגע במסגרת 14 ימים יקבל התראה. כך נשמרת האנונימיות וגם שמו של נשא הקורונה לא מתפרסם או נשמר במאגר.
החיסרון המרכזי בשיטה, כך לפי רויטרס, זו הוא הצורך שציבור גדול מאוד באזור גיאוגרפי ספציפי יוריד את האפליקציה כדי שהיא תהיה יעילה ותבצע רישום של סמארטפונים קרובים של משתמשים אחרים בסביבה. כלומר, יש צורך באמון הציבור במערכת שתכבד באמת את פרטיותו וכן בשיתוף פעולה של כל האזרחים במקום אחד, כולל אלו חולים בקורונה, כדי שהמיזם יצא אל הפועל.
ההורדה - כרגע רק כהמלצה
בינתיים מתברר שגם בסינגפור ובהודו נראה כי הציבור חושש מהמדינה ולא מוריד את האפליקציות האלו. את TraceTogether, האפליקציה שפיתחה ממשלת סינגפור, הורידו 20 אחוז מתושבי המדינה. מנגד, את Aarogya Setu, האפליקציה של ממשלת הודו, הורידו רק 50 מיליון תושבים מתוך 500 מיליון מחזיקי מכשירי הסלולר במדינה.
יש לציין כי בשתי המדינות אין כרגע חובה להוריד את האפליקציות, אם כי בהודו ראש הממשלה נרדנרה מודי המליץ עליה והממשלה מקדמת את הפצת האמצעי בכלי התקשורת בנחרצות רבה. לעומת זאת, בסינגפור נראים אפילו רמזים ראשונים לכך שהממשלה תכפה את הורדת האפליקציה על תושביה במקרה ומשבר הקורונה יימשך ויקשה על הפעילות הכלכלית.
למרות החששות האלו גם באוסטרליה, במדינות אמריקה הלטינית וחלק ממדינות אירופה, מפתחים אפליקציות דומות ומתמודדים עם השאלות האתיות והמשטריות שאמצעי מעקב, ברמות שונות אחרי תנועת האזרחים, יכולים להיות יעילים מבלי לפגוע בזכות האדם לחיים פרטיים.
בעיה נוספת שמציינים בסוכנות הידיעות היא פערי גישות בין אוכלוסיות, וכי מדינות בעלות תרבויות שונות מהוות עדיין מחסום מבניית אפליקציה אוניברסלית אחת שתשמש את העולם כולו ותהיה תחת פיקוח.