שיימינג ברשת: כמה התלוננו במשטרה?

כ-226 אלף מבני ה-20 ומעלה (4%) דיווחו כי הם נפגעו מעבירות מקוונות בשנת 2019. כך עולה מלקט נתונים מתוך סקר ביטחון אישי 2019 של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שמתפרסם לרגל השבוע הלאומי לגלישה בטוחה והחודש הלאומי להגנה על ילדים ברשת.

בשנת 2019 כ-651 אלף בני 20 ומעלה נפגעו מעבירות מסוגים שונים במהלך השנה שקדמה לסקר, קרי 11.5% נפגעים. כאמור, כ-226 אלף בני 20 ומעלה (4%) נפגעו מעבירות מקוונות.

שיעור הערבים בני 20 ומעלה שנפגעו מעבירה מקוונת הוא כמחצית משיעור היהודים והאחרים שנפגעו: 4.4% מהיהודים והאחרים לעומת 2.0% מהערבים. לשם השוואה, מעבירות גניבה נפגעו 3.4%, מאלימות או מאיום באלימות - 3.4%, מהטרדה מינית - 2.4% ומעבירות מין - 0.2%.

מהנתונים עולה כי השיעור הגבוה ביותר של נפגעי עבירה מקוונת הוא בקרב בני 44-35 עם 30.4% נפגעים, ואילו השיעור הנמוך ביותר של נפגעים הוא בקרב בני 65 ומעלה עם 7.3% מהנפגעים. בני 34-25 היוו 21.4% ובני 54-45 - 21%.

בקרב בני 20 ומעלה כ-111 אלף דיווחו על פגיעה, קרי 1.9% מכלל הנשאלים נפגעו במהלך 12 החודשים שקדמו לסקר מבריונות ברשת ומביוש (שיימינג). מתוכם מדובר ב-52.5% גברים ו-47.5% נשים. עוד עולה כי 4.4% מהגברים (כ-122 אלף) ו-3.6% מהנשים (כ-103 אלף) בני 20 ומעלה נפגעו מעבירה מקוונת.

בבחינת סוגי העבירות המקוונות, אפשר לראות כי סוגי העבירות השכיחות ביותר היו: התחזות או גניבת זהות (36.4%), גניבת מידע או הפצתו (34.2%) וסחיטה (26.8%). לאחר מכן ממוקמות העבירות הבאות: עבירה כנגד מחשב, כלומר וירוס או תולעת (21.2%), איומים (12.3%), הטרדה מינית (10.3%) ועבירות אחרות (2.6%).

בסקר נשאלו נפגעי עבריינות אם דיווחו על הפגיעה למשטרה. מהנתונים עולה כי מרבית נפגעי עבירה מקוונת, קרי 86.8%, כלל לא דיווחו למשטרה על הפגיעה, ורק 13.2% עשו זאת. הסיבה להימנעות מדיווח למשטרה מגוונת: 29.4% מהנפגעים ציינו כי דיווחו לגורם אחר שאינו גורם משטרתי, 22.3% ציינו את חוסר יכולתה של המשטרה לטפל במקרים כאלה, 21.1% ציינו כי לא פנו למשטרה מסיבה אחרת ו-16.2% ציינו כי לא דיווחו מאחר שמדובר במקרה קל ערך.

"חוששים להיפגע מעבירה מקוונת"

הנדגמים בסקר התבקשו להגדיר את מידת דתיותם. השיעור הגבוה ביותר של נפגעי עבירה מקוונת הוא בקרב חילונים עם 6%, ולאחר מכן בקרב מסורתיים-לא כל כך דתיים עם 3.6%. בקרב חרדים ובקרב דתיים נמצא שיעור זהה שעומד על 3.5%. לא ניתן להפיק אומדנים עבור מסורתיים-דתיים, עקב מיעוט מקרים.

מתוך 2.7 מיליון משקי בית שיש בהם בני 20 ומעלה, בכ-1.2 מיליון משקי בית יש ילדים שטרם מלאו להם 18. בכ-902 אלף משקי בית יש ילדים בני 17-6. הנדגם נשאל על פגיעה מהטרדה מינית, על עבריינות מקוונת ועל עבירות של בריונות ברשת וביוש בקרב אותה קבוצת גיל.

ממצא קשה הוא שבריונות ברשת וביוש הן העבירות השכיחות ביותר כלפי ילדים במשקי הבית בישראל עם 24 אלף משקי בית שבהם ילדים שנפגעו, קרי 2.7%. עבירה מקוונת כלפי ילד (לא כולל בריונות ברשת וביוש) היא הפחות שכיחה כלפי ילדים עם 10.4 אלף, כלומר 1.2% ממשקי הבית.

סקר ביטחון אישי מספק גם נתונים על מידת החשש להיפגע מעבירה מקוונת כתוצאה משימוש באינטרנט, כדוגמת גניבת מידע, התחזות או איום באמצעות מערכות ממוחשבות.

22% מבני 20 ומעלה ציינו כי הם חוששים להיפגע מעבירה מקוונת במידה רבה או במידה רבה מאוד. במידת החשש נמצא פער משמעותי בין אנשים שציינו כי נפגעו מעבירה מקוונת בשנה שקדמה לסקר לאנשים שלא נפגעו מעבירה מסוג זה. 20.3% מבני 20 ומעלה שלא נפגעו ציינו כי הם חוששים במידה רבה או במידה רבה מאוד להיפגע, לעומת 60.8% בקרב בני 20 ומעלה שנפגעו.

פער זה נמצא גם בהשוואה מגדרית. 19.2% מהגברים בני 20 ומעלה שלא נפגעו מעבירה מקוונת ציינו כי הם חוששים להיפגע במידה רבה או במידה רבה מאוד, לעומת 58.8% מהגברים שנפגעו. באופן דומה, 21.4% מהנשים שלא נפגעו ציינו כי הן חוששות להיפגע במידה רבה או במידה רבה מאוד, לעומת 63.2% מהנשים שנפגעו.

סקר ביטחון אישי (נפגעי עבירה) מבוצע מדי שנה ובאופן שוטף על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בהזמנת המשרד לביטחון הפנים ובמימונו. סקר ביטחון אישי שוטף מבוצע במרבית מדינות המערב והוא משמש למדידת ההיפגעות מהעבריינות המדווחת והלא-מדווחת למשטרה ולתכנון ולקביעה של מדיניות מבוססת נתונים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו